שלום!!!

[מודאגת23]

שלום!!!

אני בת 19 אני חושבת שיש לי בעיה קשה שלבד אינני מצליחה לפתור אותה,מאוד קשה לי לצאת לעולם, עבודה לימודים אני כמעט שנה אחרי בית ספר ורק השבוע התחלתי לעבוד וכל הזמן רץ לי בראש לעולם אני לא יצליח לשרוד פה הרבה זמן הלוואי חודשיים שלוש בקושי רב,זה לא ספציפי המקום זה בכלל בכל עבודה ,ניראה לי שזה נובע מדאגה יש לי דאגות נוראיות מהחיים אשר מטרידות את מנוחתי כל הזמן! אני לא מסוגלת לחיות וכל הזמן לדאוג זה מפריע לי נורא... בכוונה עשיתי פסיכומטרי בבית ספר כדי שאתחיל ללמוד מיד בלי בעיות ,אבל לא חשבתי שהחיים בחוץ כ"כ קשים ,ואינני מסוגלת להתמודד איתם. נרשמתי ללמודים אך אני מתחרטת בטענה שאמא לילדים לא יכולה להיות כל היום בעבודה מבלי לדאוג לילדים ,כשיחזרו מהגן מבית ספר. זה רחוק ממני אומנם אבל מאוד מטריד אותי לכן חשבתי לשנות את לימודי להוראה למרות שאינני מתחברת לשם רק כדי שיהיה נח לילדי,זו רק דוגמא ויש עוד הרבה דאגות מטורפות של להסתדר בחיים בכוחות עצמי מבחינתי להישאר בבית אצל ההורים פה הכי טוב לי מבלי דאגות אך זה לא פיתרון ,באיזה שלב אצטרך להתמודד עם החיים אך אינני מסוגלת אם אפשר בבקשה עיצה או דרך לפתרון אשמח! בתודה מראש,מודאגת23

 

[אלישבע24]

למה את לא מתגייסת?את לא חייבת לענות

 

[גרא.]

מודאגת23,השאלה של ניגוד אינטרסים ,קרירה מול

גדול ילדים,נעשית היום פחות ופחות רלוונטית.זה משום שיש פתרונות לילדים של אם עובדת,שאינה יכולה להיות בבית שעה שהם חוזרים,ולא נזכיר איזה,אבל יש.בכל מקרה,נימוק כזה לא חייב לגרום לכך שלא תנסי לפתח קרירה במקביל לחיי נישואין.שכן לקרירה יש ערך מוסף מאד משמעותי לנשים רבות,ולא על חשבון הילדים.נכון הוא שנשים רבות בוחרות בהוראה,גם בכדי שיהיה נוח לילדיהם,אבל לא רק.שכן זה אחד המקצועות שבו לפי שעה,שעות העבודה נטו לאורך השנה הן המעטות ביותר (ובמקביל גם השכר).בכל מקרה תחושת הלם המציאות,אחרי שמסיימים בית ספר,והכורח להיות לפתע גדולה,עצמאית,לתכנן תוכניות,ולדעת מה לעשות עם חייך,אלו הן מטלות קשות.בשביל זה,יש חברות להן בעיות דומות,הורים ומשפחה שיכולים לתמוך לפרגן ולהנחות אותך.אם בא לך לקבל עזרה מקצועית,כדאי שתפני למאמן אישי (קוצ'ינג),שיוכל יחד איתך לבנות לך בהדרגה את מסגרות החיים,מטרות,שאיפות,ביצועים.