שלום
אני חדשה פה (ושתדעו שבדרך כלל אני לא אומרת את זה בפורומים, נכנסת כאילו כבר הייתי שם שנים...) אבל פה משום מה הרגשתי קצת אחרת... אז אני אספר קצת על עצמי, בשביל להרגיש חלק
אני משחקת כדורעף כבר מספר שנים (בליגה הארצית). לפני כשנה הייתי נפגשת עם חברה לסיבובי ריצה בפארק הירקון אבל אחרי ק"מ וחצי כבר הייתי מתעייפת ועוברת להליכה של מספר דקות ושוב חוזרת לרוץ. מצד אחד זה היה לי מוזר ומצד שני לא... מוזר כי אני רגילה לאימונים של שעתיים (שזה פחות אינטנסיבי) וגם רגילה למשחקים (מאוד אינטנסיבי) שיכולים להמשך גם שעתיים וחצי. אני מגישה בכדורעף (מגישה כדור להנחתה) ומתוקף התפקיד אני כל המשחק בריצה אחרי הכדור (במיוחד כשמדובר בליגה הארצית בה הקבלה פחות יציבה). בין ריצה ארוכה למה שקורה בכדורעף יש הבדל מאוד גדול וזה הכוח המתפרץ. והשאלה שלי היא איך אני בונה לעצמי ריצה בצורה נכונה? (אני רק רוצה לציין שבסוף הסיבובי ריצה שהיינו עושות הייתי תמיד עושה ספרינט ואיך שהוא לזה כן היה לי כוח, אבל לסיים את המסלול בלי זה היה בלתי אפשרי... (טוב אולי האדרנלין). ) ניסיתי פעם לעשות סיבוב של ספרינט, ריצה קלה, ספרינט, ריצה קלה, אבל זה לא כל כך נוח כשיש הרבה אנשים במסלול בפארק (ובמיוחד הכלבים שרודפים אחרי!
מה שכן הם מעלים לי את הקצב) וכמובן, אם יש פה מישהו שרוצה להצטרף לסיבובי הליכה ריצה (לבניית ריצה) שיגיד, חסר לי בן/בת זוג (וזה מאוד מדרבן שעושים את זה בקבוצה או בשניים) טוב כתבתי הרבה, כבר מרגישה חלק מהפורום...
קיקי
אני חדשה פה (ושתדעו שבדרך כלל אני לא אומרת את זה בפורומים, נכנסת כאילו כבר הייתי שם שנים...) אבל פה משום מה הרגשתי קצת אחרת... אז אני אספר קצת על עצמי, בשביל להרגיש חלק
