קודם כל - תפסיקי לשאול "מה עליי לעשות".
זו שאלה שמזמינה אנשים לומר לך מה טוב בשבילך, וזה לוקח ממך את התפקיד של ללמוד ולהגיע למסקנה הכי מושכלת שיכולה להיות. במילים אחרות, לך יש את הפוטנציאל להגיע לתשובה הטובה ביותר, כי לך יש מידע שאין לאחרים - הרגשות שלך, הרצונות שלך, בקיצור כל המידע הסובייקטיבי שלך. אם תלמדי מאחרים מה שהם רואים ויודעים, תוכלי להוסיף את זה למידע הסובייקטיבי שלך, וליצור מכל זה יחד מסקנה אופרטיבית (מעשית) מיטבית. אם תקבלי מאחרים עצות והוראות - הלמידה שלך מהם, וגם הלמידה שלך על עצמך ייפגעו ויתנוונו. יש פתגם מפורסם שאומר: "תן לאדם דג - והשבעת אותו לשעה. תן לאדם חכה - והשבעת אותו לכל החיים". זה מה שפסיכולוגים ומטפים טובים מנסים לעשות - במקום לתת פתרונות - לתת לאדם את הכלים שיאפשרו לו למצוא פתרונות בעצמו. את, מצידך, אל תבקשי מאנשים דגים - בקשי מהם חכות, וכך תוכלי לדוג דגים בעצמך בעתיד, מבלי להזדקק שיאמרו לך בדיוק מה לעשות. לגבי הבחור הזה - את אומרת שנשברת וזה הוביל להחלטה שלך. זאת אומרת, שההחלטה אינה רציונלית אלא רגשית. זאת אומרת שהחלטת דבר אחד, ובסופו של דבר עשית משהו אחר ואז שינית את ההחלטה בהתאם. זאת אומרת שבמקרה הזה לא את שלטת בהתנהגותך, אלא הרגשות שלך. האם את רוצה להתנהל כך? או האם את מעדיפה להיות הנהג של עצמך? להחליט משהו ולעמוד בו כל עוד את מאמינה שהוא נכון לך? כפי שצפינו, הלב שלך מוביל אותך, ומפעיל בך רגשות עוצמתיים כלפיו. זו לא הפתעה... כפי שאמרתי לך, כשנותנים ללב הזדמנות לנהוג - הוא תופס את ההגה בהתלהבות ומושך לכיוון שהוא רוצה. ואת נתת לו לנהוג. אין טעם להרגיש אשמה או לכעוס על עצמך. יש טעם ללמוד מזה ולחשוב מה ברצונך לעשות עכשיו. אני לא מבין איך הבנת ממה שהוא אמר, שהוא מדבר אתך *רק* כי השיחה שלכם זורמת. הוא אמר את המילה "רק"? נדמה לי שלא. אז מאיפה הבאת את המילה הזו? מתוך עצמך. נסי לשאול את עצמך, מאיפה בעצמך שלפת את ה"רק" הזה, ומה אפשר לעשות כדי להימנע מכך בעתיד, כדי שתוכלי להבין טוב יותר את הזולת. שאלה נוספת: "אני בסך הכל ידידה?" איך הגעת ל"בסך הכל" הזה? הוא אמר לך את זה? "בסך הכל" נשמע לי כמו "רק". אולי שניהם הגיעו מאותו מקום? מציע לך לבדוק את זה. לדעתי ידידות בין גבר לאישה קיימת. זה שעמוס עוז אמר, לא אומר שהוא יודע מה קיים ומה לא קיים. זה אומר שזו דעתו. דעתו מאוד קיצונית. או חשמל או כלום. אני חושב אחרת. אני בכלל חושב שעמדות קיצוניות לא מתאימות למציאות האנושית המורכבת. יחד עם זאת, במקרה שלכם - נראה שהחשמל אכן מונע אפשרות לידידות-נטו ביניכם. את רוצה להגיד לו שיש לך רגשות אליו אך אין לך אומץ - נפלא, הנה לך הזדמנות ללמידה שהקשר הזה מייצר. אני מציע לך לתפוס אותה ולהשתמש בה. את שואלת למה להגיד את זה? בשביל להתגבר על הפחד, ולזקוף לעצמך הצלחה. מהיום, בכל פעם שאת מודעת לכך שאין לך אומץ לעשות משהו - תהיי מודעת לכך שיש לך סיבה טובה לעשות אותו - והיא התגברות על הפחד. לדעתי הרבה יותר חשוב ומשמעותי להתגבר על הפחד לומר לו שיש לך רגשות אליו - מאשר אם הוא רוצה אותך או לא. אבל האם את באמת רוצה לומר לו שיש לך רגשות אליו - או שמא את רוצה שהוא יגיד אם הוא רוצה אותך? אולי גם וגם? ואיזה "רגשות" יש לך אליו? אהבה? שנאה? אכפתיות? חיבה? פחד? איזה מהם את רוצה לחשוף בפניו? לדעתי הדבר הפשוט והיעיל ביותר הוא לומר באופן ישיר. אני לא חושב שאת יכולה לדעת מה הוא רוצה בלי לשאול אותו. שלא נדבר על כך שגם אם תשאלי אותו לא תוכלי לדעת. אבל תוכלי לקבל עוד מידע, ותוכלי לבחור אם להאמין למה שהוא אומר. זה כבר משהו. אני לא מסכים לדברייך שהוא מושך את זה, ושזו התעללות. שניכם מושכים את זה, וזו לא התעללות. בהצלחה!
פעם סיפרתי לך על האקס שבמשך שנים (4) מחפש ומנסה לנהל איתי שיחות וירטואליות. יצאנו ביחד פעמיים ,בפעם הראשונה חודש, ושנה אחרי- חודשיים. בפעם הראשונה הוא נפרד ממני ובפעם השנייה אני נפרדתי ממנו. ואחרי שנתיים הוא שוב מופיע ורוצה שנהיה ידידים וירטואלים ובעצתכם החלטתי שזה לא טוב וסיימתי את זה... ונשברתי אחרי שבוע , התגעגעתי אליו בטירוף והחלטתי להיות ידידה שלו. ובאמת הצלחתי במשך 2-3 שבועות להיות ידידה שלו וכל ערב הוא היה מתחבר למסנג'ר ב9 בערב וגם אני והיינו מדברים במשך שעה שעתיים... ככה במשך שבועיים- שלוש... והינה עוד פעם הרגשות מתחילים להעלות ... לפני כמה ימים הוא אמר לי "את יודעת שאת הבחורה היחידה שאני מצליח לנהל איתה שיחות וזה זורם " אז הוא מדבר איתי רק כי השיחה שלנו זורמת? אני לא מבינה את הראש לו בכלל... אני בסה"כ ידידה ? האם קיימת ידידות בין גבר לאישה בכלל? עמוס עוז אמר " בין בחורה וגבר ידידות זה דבר שממש לא בא בחשבון, אם יש ביניהם חשמל, אז כבר לא יכולה להיות בניהם ידידות. ואם אין בניהם חשמל , אז בכלל לא יכול להיות בניהם כלום ." אני רוצה להגיד לו שיש לי רגשות אליו ... אבל אין לי אומץ... ומצד שני למה בכלל להגיד את זה? אם הוא היה רוצה ממזמן היינו ביחד... הוא כנראה לא רוצה אותי.... וזה עצוב שהוא מושך את זה ככה... זו ממש התעללות...
מה עליי לעשות? תודה על ההתייחסות.