שלום

Feanor75

New member
שלום

ההישגים שלי בבית ספר היו מאוד נמוכים, הרבה שנים חשבתי שיש לי הפרעות קשב וריכוז (אובחנו כאלה) עד שהבנתי שבעצם אין דבר כזה. שחשיבה עצמאית ויצירתית זקוקה לחופש שלה לעוף לאן שהיא רוצה, ולימודים (לפחות במתכונת המוכרת) מתאימים יותר לחשיבה רובוטית של אנשים שרובם לא יטביעו כל חותם בעולם אחרי לכתם, עלה נידף ברוח. מעולם לא הרגשתי החמצה על חוסר מיצוי הפוטנציאל בלימודים, קול פנימי תמיד אמר לי שהמסלול המוכר של החיים בכלל לא בשבילי, וכיום אני מאוד שמח שלא הייתי טוב בלימודים ואולי נשאב בטעות לחיים שלא מתאימים לי, ומי יודע כמה זמן היה נדרש לעמוד על הטעות ולתקן. להרבה אנשים נדרשת תקופת חיים שלמה להבין את זה. להרבה הישגים הגעתי בסוף בלימוד עצמי רק מתוך הנאה, אבל הנושא המרכזי הוא שלדעתי ההישגיות, שהיא הערך עליו בנויה התרבות שלנו, היא ערך פסול. מוטב היה לי לעזוב את בית ספר כבר בכיתה ה'. עצם ההתייחסות לתופעה כבעיה ולא כיתרון, כבר מהווה נקודת התחלה לא טובה. לנסות לשנות ילדים מיוחדים כדי להתאימם למערכת כזאת, ולדכא את היצירתיות שלהם זו רשלנות הגובלת בפשע. מעניין אותי אם ישנם בפורום הזה עוד אנשים החושבים כמוני, או שהמטרה היא בכל זאת לשלב ילדים כאלה בחינוך, ולמצוא להם מסגרות 'מתאימות'. לא חושב שכדאי לכפות על ילד שום לימודים מעבר לקרוא וכתוב ואולי גם אנגלית.
 

danorange

New member
שלום

המחשב, הטלוויזיה, הסלולרי, המכונית וטכנולוגיות רבות שבהם אתה משתמש נוצרו ע"י אנשים שלטענתך הם בעלי "חשיבה רובוטית" שלמדו במערכת החינוך הרגילה. מעטים מ "רובוטים" אילו אף השיגיו השגים מדעים יוצאי דופן שזיכו אותם בפרסים עולמיים. בינהם גם אנשים עם הפרעת קשב. מעניין במה אתה עוסק ומה החותם שתשאיר אחרי לכתך (עד 120). דן
 
למעלה