שלום

[ladykat]

שלום

אני חדשה בפורום הנ"ל אני לא יודעת איך להתחיל- כי אני נמצאת בסערת רגשות- כעס דיכאון בלבול רגשי אשמה ועוד... אז תסלחו נא לי והיו אתי סבלניים? אני חיה לי את החיים שלי עם מחשבות משלי- והכל סבבה - עד שאני נתקלת באנשים- ואין מנוס מזה - אני לא חיה על אי השדים המבודד - ואני נתקלת באנשים כל רגע נתון בחיים שלי- בעבודה (אני עובדת בשירות לקוחות) ברחוב אפילו! בתחנת האוטובוס ועוד ועוד. אבל אין מה לעשות המקרה חוזר על עצמו - עם כל אדם בסדר הגודל שלו - אבל בסופו של דבר אני היא שיוצאת הבלתי נסבלת!!! זה מתחיל במילה- תקשורת אה- איכשהו הולכת.... ואז מגיע רגע שהבן אדם מאבד בי עיניין- ומכאן אני מתחרפנת מה קרה? מה עשיתי לא טוב? - ואז אני עלולה אפילו לעשות שטויות. עכשיו אלו הן לא שטויות שאנשים אחרים לא עושים- אבל אצלי זה מתקבל לא טוב. ובנוסף לעיניין הזה (שבסופו של דבר אני נשארת בודדה כל חיי) אנשים- אפילו מבלי שתהיה לי איתם החלפת מילה אפילו אחת! - כבר מתייגים אותי בתור שרוטה - מוזרה יצור מוזר - כל מיני הגדרות שכאלו - על לא עוול בכפי! לפי ראות עיניי- כל אחד ברחוב יכול לקבל תגית שכזו- אבל משום מה - עליי זה נוחת בקלות רבה מדי - לידי אנשים נראים משום מה יותר טוב תמיד אני לא יודעת אפילו מה ההגדרה של בן אדם כמוני- אני מרגישה פגועה , בלתי נסלחת. כשאני מנסה להסביר את עצמי - אומרים לי שאני מצטדקת ו- או שאני רוצה לייפות או משהו כזה את מילותיי. אולי עכשיו אני כותבת מתוך פגיעות עם דמעות חנוקות לי בעיניים ומחניקות את הגרון - אבל נמאס לי לחשוב שהחשיבה שלי היא המוטעית. אני לא רואה שום דבר רע במחשבות שלי. בהרבה מקרים יוצא לי אפילו לראות שהייתה נכונה ושאני היא לבסוף הצודקת! שוב- אני מתנהלת בחיים שלי בדרך שלי- כמו שכל בן אדם אחר מתנהל בדרך שלו- ולא אומרים לו דבר טוב נראה לי שכתבתי כאן יותר ממה שהייתי צריכה

 

[kiwigirl]

תוכלי להסביר קצת יותר?

מי מתייג אותך בתור "מוזרה"? ולמה? אנשים אומרים לך את זה בפירוש?...חברים? משפחה? אנשים זרים? מה גורם לך לחשוב שדברים שאת עושה או אומרת מתקבלים לא טוב?...פידבק מהסביבה או הרגשה אישית? יכולות להיות המון סיבות לתחושות שלך... אולי זה רק עניין של תחושה, של חוסר בטחון? אולי באמת יש איזשהו עניין של תקשורת ויחסי אנוש שאת צריכה לעבוד עליו?.. רק את יכולה לדעת... אני אשמח אם תסבירי שוב ותנסי לענות על השאלות האלה, לדעתי זה חשוב....

 

[ladykat]

אז ככה

זו תשובה מורכבת מהרבה רבדים של שנים- כנובן שבהתחלה קיבלתי את הפידבקים השליליים האלה מהמשפחה - וזה עיצב אותי למה שאני היום - אני לא מאמינה שלגמריי אני חסרת ביטחון- כי אחרת ממזמן כבר לא הייתי כאן! מי שמתייג אותי בתור מוזרה - עכשיו זה אנשים זרים!- לפי דעתי זה אבסורד כשאנשים מכירים אותי- הם כועסים עליי!!! חושבים שאני עושה דווקא או יהירה - ומי שמתמיד - שזה לא קורה - אבל זה קרה לי עם אחותי- עכשיו היא פחות או יותר מבינה אותי- והיא הגיעה למסקנה- שהמחשבה שלי היא אכן יוצאת דופן- אבל יש בן אדם מוצלח מאחורי זה (אני ) אנשים לא אומרים לי את זה בפירוש- הם פשוט מתרחקים ממני כשאני בסביבה וכשאני כבר שומעת את זה - זה בא מאחורי הגב- גם אחותי דיווחה לי על דברים שחברים/רות שלה אמרו לה עליי- היא חשבה שהיא עושה לי טובה כשהיא מעליבה אותי כך- אבל ממש לא... יש המון סיבות - זה נכון- חלק הן תחושות- או אינסטינקט- הרבה זה גם הרגל- פעם אפילו חלמתי חלום שכיתה שלמה שלי בקורס חושת מאחורי הגב שלי כל מיני צחוקים על חשבוני- וחשבתי- זה רק חלום- אבל נחרדתי יום אחד לגלות שזה אכן מה שהחלום ניסה להזהיר אותי מפניו!

 

[kikona126]

ברוכה הבאה.

אני קוראת אותך וכל הזמן עולה לי משהו אחד "הסביבה". לסביבה יש השפעה מאוד גדולה עליך, היא מתייגת אותך ואת מקבלת את התיוג הזה, ופועלת לפיו. חמודה, נסי לתחם את התיוג המגיע מהסביבה, לא לתת לו להשפיע עליך. כי כרגע הוא זה שמנהל לך את החיים.

 

[Guym19 המקורי]

חוסר ביטחון

הכל נובע מחוסר ביטחון שלך מול האנשים... הסביבה באמת יכולה לנסות לערער אותך, אבל זה תלוי עד כמה את נותנת לזה לקרות. כולנו פוגשים אנשים בחוץ ובכל מקום - הרי אנחנו כולנו חיים פה חחחחח את לא מאמינה כמה אנשים באים ברצון לעצבן אותי, ושאני לא אספר לך מה קרה לי אתמול חחחחחחחחחחחחח מקרה שלא קורה לכל בחור בגילי, אבל אני תופס זאת כחוויה מהנאה ופשוט צוחק !!! כמון שאני לא אומר לך "תעבדי על זה, זה קל". אבל בהחלט את צריכה להבין ממה נובע החוסר ביטחון. אולי דברים שעברת בילדות או משהו ספציפי שקשור ליחס של אנשים אלייך. תבררי עם עצמך, כי את היחידה שיודעת הכי טוב ! ומשם כבר תתחילי לשנות לאט לאט את התפיסה או היחס שלך.

 

[אפרת ק המקורית]

שלום ....לך....

אני מבינה אותך ואת סערת הרגשות שלך, את נסערת משום שאת חווה חוסר הבנה של עצמך...חוסר הבנה של הסביבה....מתוקה, ברגע שאת תצליחי להבין את עצמך, ותהי שלמה איתך, כך גם תפגשי אנשים שמבינים את עצמם ומאמינים בעצמם ובסביבתם שחלק ממנה זו את, את היא חלק אינטגרלי של הסביבה, לפני שאת מדברת עם אנשים, דברי עם עצמך, תציבי מסרים ברורים לעצמך ואני מבטיחה לך שלאט לאט את תחושי שאת יותר ברורה עם אנשים, תאמיני בעצמך, תודי על המצב שבו את נמצאת משום שאת לומדת איך להתחזק מולך ומול סביבתך,והמורים הכי טובים שיש לך עכשיו הם אותם אנשים שגורמים לך להיות מתוסכלת ונסערת....תתחילי לקחת נשימות עמוקות, תרימי את ראשך...אני מכירה את הסרט שאת חווה משום שאני בזמנו שיחקתי בדיוק את אותו התפקיד עד שלמדתי שרק אני אחראית לחוויות שלי.... בהצלחה רבה ערב נפלא, אפרת

 

[גור הררי]

בואי ואני אספר לך סוד שבוודאי יפתיע אותך:

זה לא את, זה הם. כשבן-אדם מתייג מישהו אחר או מדבר עליו מאחורי גבו, זה רק בגלל שהוא מגיב לפחדים שלו עצמו. ולפחדים האלה שגורמים לאנשים להתנהג כמו שהם מתנהגים, אין שום קשר אישי אלייך. לכל היותר, יש לזה איזשהו קשר לדמות קריקטורית שלך שאותם אנשים יוצרים מבלי משים במוחם. אבל אין שום קשר בין אותה דמות לבין מי שאת באמת. ובכלל, איך יכול אדם זר מהרחוב לדעת מי את באמת? הוא לא יכול. לאור מה שאת מספרת, אני מרשה לעצמי לנחש שיש לך מחשבה עצמאית יותר מאשר לרוב האנשים. את לא מוכנה ללכת אחרי ההמון כמו רובוט. את רוצה יותר בשביל עצמך. האם אני צודק? וזה מפחיד הרבה מאוד אנשים. זה מפחיד אותם, כי זה קורא תיגר על הקטן והמסודר שלהם, והם לא יודעים איך להתמודד עם זה. ושוב - זוהי הבעיה שלהם ולא שלך.

 

[שפי גור ארי]

אני לא מסכים איתך גור

באיזשהו מקום, זה תמיד אנחנו, זה מה שאנחנו מזמנים לעצמנו. בלי קשר למה האנשים מסביבה חושבים, זה קודם כל מאפיין של מה שהיא חושבת על עצמה. יקירתי תשימי לב, את חושבת דברים לא טובים על אנשים מסביבך, על כולם, והם חושבים דברים לא טובים עלייך. שני הדברים מושפעים האחד מהשני. תנסי בכל אדם שאת פוגשת לראות מה מוצא חן בעינייך בו, זה יכול להיות כל דבר, הקול שלו, משהו שהוא לובש, זה שהוא נחמד למישהו אחר. וכל מחשבה רעה שיש לך על האחר, תני לה לעבור זאת רק המחשבה. אם אני נכנס לחדר, ואני בטוח כל הזמן שאף אחד לא סובל אותי, אף אחד לא יסבול אותי. בהצלחה שפי

 

[גור הררי]

גם אתה צודק. זה לא סותר.

מה שאתה אומר, בעצם, זה בדיוק מה שאני אומר - רק בכיוון ההפוך. אפשר לסכם את זה ככה: כשמישהו אומר לך שאתה קוקו, זה בגלל חוסר הבטחון שלו. אבל אם אתה לוקח ללב את האמירה הזאת באופן אישי, זה בגלל חוסר הבטחון שלך.

 

[Guym19 המקורי]

../images/Emo45.gif

אומרים זאת על דברים רבים=) שורה תחתונה, מי שלא שלם עם עצמו, כפי שהוא, לעולם לא ישלים עם אחרים !

 

[Guym19 המקורי]

עפ"י ג'וזף מרפי (כוחו של התת-מודע)

בסיפרו בעמ' 212, כתב עמוד מאוד מעשיר ידע לגבי שיפוטיות. ציטוט: כשאתם מחילים על אחרים אמות מידה וקריטריונים מסוימים, אתם מחילים אותם גם על התת-מודע שלכם, שלאחר מכן מחיל אותם עליכם". הטוב שאתם עושים למען אחרים, חוזר אליכם באותה המידה. והרע שאתם עושים חוזר אליכם על-ידי חוקי הנפש. "אם מישהו מרמה ומשקר, הוא למעשה משקר ומרמה את עצמו". אנשים מסויימים, ואפילו רובם - לא אוהבים הצלחה של אחרים. הם מקנאים, ומתרחקים מאנשים מצליחים, כי אין להם חשק לשמוע שאצל האחר היום נפתח בהכרת תודה, או שהוא הגשים דברים והוא מוערך ומכובד יותר.

 

[גור הררי]

ואחר-כך הם גם מתפלאים למה לא הולך להם בחיים

הרי איך בן-אדם ששונא אנשים שמצליחים, יוכל להצליח בעצמו? החבר'ה האלה מוציאים לעצמם את הרוח מהמפרשים עוד לפני שהם התחילו, וזה ממש עצוב. פשוט מדהים, עד כמה אנשים יכולים להיות עיוורים.

 

[מדען חלל]

את לא חיה עם אנשים

את חיה עם עצמך, ורק עם עצמך. מה שאת חושבת שאת רואה באנשים.. זה בסך הכל השתקפות של המחשבות שלך לגביהם. מרגיש לי ממך שנכנסת ללופ שכזה.. שאת מאמינה שיש עליך מאין קללה, ואת מוכת תדהמה איך כל פעם מחדש זה חוזר על עצמו בדיוק אותו דבר. הייתי באותו סיפור של הקללה הזאת.. אבל אז גיליתי שאין באמת קללה, ושרק בגלל שחיפשתי לראות אם זה חוזר שוב.. אז מצאתי! אז זה מעגל קסמים.. איך שוברים אותו? לא שוברים.. פשוט מתחילים לראות איפה זה לא נכון, איפה לא כולם חושבים שאת מוזרה או שרוטה.. אם תחפשי.. בטוח תמצאי.. ואני אתן לך התחלה של בן אדם אחד.. שלא תוכלי להגיד שכולם חושבים ככה, אני. וכשאת מוצאת אחד... את מוצאת עוד אחד.. השאלה אם את באמת רוצה למצוא.. ואז כשאת רואה סוף סוף מציאות אחרת.. פתאום החיים שלך משתנים, ואת משתנה. השאלה מה את רוצה לראות.. את הסיוט שלך, או את הפנטזיה שלך... וזאת מהות הסוד האמיתי. מה שתחפשי - תמצאי.