תשובה
שלום רוני, לפני שאני עוזר לך, חשוב לי שתביני משהו חשוב. כידוע לך, המבחנים הפסיכוטכניים קובעים במידה רבה את יכולותייך מבחינת צה"ל. אי הצלחה במבחנים האלו, מכל סיבה שהיא, מקשה מאוד על הערכה נכונה שלך או תיקום המצב בעתיד (כידוע - לא ניתן לבצע מבחנים חוזרים). עם זאת, ישנם מספר דברים שאת יכולה לעשות על מנת להצליח ולהתקבל לדברים שאת רוצה. להלן ההצעות שלי, ולדעתי כדאי לך לקחת אותן יחסית כלשונן. 1. שינוי ניסוח המכתב בצורה משמעותית: המכתב מנוסח בצורה מבולבלת מאוד, קשה להבין בדיוק מה העניין (ברור מאוד שאת רוצה לשרת), אבל כל הנתונים והדברים מתבלבלים לחלוטין. אני מציע לך, לשכתב את כל העניין בצורה שהיא הרבה יותר מחולקת, מסודרת, ומובנית. שלכל פסקה, תהיה מהות ומטרה משלה - תוכן בולט, עיקר העניינים. שהשפה של המכתב תהיה רהוטה
לחלוטין וברמה כמעט אקדמית. אני מדבר על שכתוב כך שהעברית תיראה מצוחצחת, ומי שיקרא את המכתב יתרשם ממך - ברושם הראשוני שיש לו - לחיוב בצורה עמוקה. מציע לך, בהקשר זה, לפנות להורייך או למכרים / ידידים בעלי יכולת התנסחות גבוהה ביותר על מנת שהמכתב ייראה מהוקצע לחלוטין. 2. להקטין מנפח המקום שתופס הסמינר. זה נחמד, אבל לא הכרחי כל כך - תרשמי יותר את התובנות שלך על מיקומה של מדינת ישראל, ומה שלמדת מהסמינר - במשפט או שניים. תשמרי את זה לסוף המכתב, כ"דובדבן". 3. המכתב שלך נושא אופי תוקפני.
אל תתקפי את המערכת: תרשמי שאת מבינה את מגוון השיקולים המובילים את מיון המועמדים, ולאחר מכן פרטי למה את חושבת שאת כן ראויה. מציע לעשות את זה בשני היבטים מרכזיים: א - הכישורים שלך (נגיע לזה בהמשך) - בגדול - *את חכמה ומוצלחת*, אבל בצורה שאינה מתנשאת. תכתבי שהיית מועמדת לגאמא, תכתבי מה למדת, באיזה היקף וכיוצ"ב - בצורה תמציתית וקולעת. ב - המוטיבציה שלך (יותר חשוב) - החלק ה"רגשני" - תכתבי שם באמת מה שאת מרגישה - כמה שאת רוצה לשרת בצה"ל בתפקיד, שאת בטוחה שתרצי לצאת לקצונה בהמשך ולתרום כמיטב יכלתך ושאת מבקשת רק הזדמנות (ריאיון וכיוצ"ב), על מנת להוכיח את עצמך בדרך ראויה יותר. בגדול - "תנו לי צ'אנס", אבל מנוסח יותר יפה. בקשי הזדמנות אחת להוכיח את עצמך בהתאם לתפקידים הללו. אל תזכירי את מופז... את צריכה להרשים בזכות עצמך. כך גם ההורים שלך פחות רלוונטיים - תרשמי שקיבלת חיזוק מהבית בנושא, ושכל המערכת החינוכית בחייך הכווינה אותך לתרומה בצה"ל כמירב יכולתך, ושאת מאמינה שתפקידים אלו הם אלו אשר ממצים את מירב כישורייך. אל תזכירי את תופעת ההשתמטות... 4. אסמכתאות ו"קבלות": א. לכי
בהקדם האפשרי וקבעי פגישה עם המנהל/ת של בית הספר שלך. שבי איתו, ובקשי ממנו לנסח מכתב (או לחילופין - נסחי מכתב
ראוי בשמה/ו, ובקשי ממנו/ממנה לחתום עליו, בתוספת מספר מילים "אישיות" בכתב על הנייר. ב. תעשי את אותו הדבר עם המחנכית שלך. ג. לכי וצלמי את התעודה האחרונה שלך וכן את הספחים הרלוונטיים מתעודת הבגרות שיש לך כבר חלק ממנה (אני מניח שלא סיימת את כל הבגרויות) - כאסמכתא נוספת ליכולותייך. ד. אם יש לך תעודות נוספות (הסמינר לדוגמא) - קבצי אותן גם כן. אם את מסוגלת להשיג הערכה משמעותית ממישהו שמשרת בצה"ל בתפקידים הרלוונטיים - מה טוב, אם לא - לא נורא. חשוב שתביני את המוטיב החוזר - עלייך להיראות כאדם רציני וממוקד במטרה שלו. במכתב שלך עלייך לרשום שהנספחים הנ"ל מצורפים. תזכרי שצה"ל מקבל עשרות אם לא מאות פקסים כאלו ביום... אני מציע לך למען את כל ה"חבילה", בדואר רשום, ללשכת הגיוס, ליחידות הרלוונטיות אליהן את רוצה להתמיין, ולמי שקובע את העניין בסופו של דבר. תכיני כמה עותקים, ייתכן כי תיאלצי לשלוח כמה פעמים. בהצלחה רוני
