אלו מילותיי.
חמוד, תן לי לספר לך משהו שקרה לי, אולי תחשוב מזה משהו. כשהחבר שלי נפרד ממני, כולם היו בהלם. לא הבינו למה. חוץ מהאנשים שהיו בלב העניינים וידעו מה קרה, והבינו את הטרגדיה שהיתה, כי כל הפרידה, מקורה היה בטעות. נפרדנו סה"כ לשבועיים. בתום השבועיים האלה, שהיו גהינום עבורי, הוא התקשר אליי ואמר לי (לראשונה) שהוא אוהב אותי. ושהוא רוצה אותי, ומאז ועד היום אנחנו יחד. (זה נשמע הרבה, אבל כל הסיפור הוא שנה ושלושה חודשים). וכן, גם החבר שלי חזק בלא להביע רגשות. (איך הוא אמר לי פעם: "הלב שלי הוא לא כמו הלב שלך, שאתה מניח על כף היד ונותן לכל אחד לגעת, אצלי הוא עטוף בפוך, מוסתר בכספת נעולה רחוק ממני. אני לא מפריע לו והוא לא מפריע לי"). בשבוע הראשון לפרידה שלנו כל הזמן נלחמתי עם עצמי. רגע מקבל את הפרידה ורגע לא. רגע אומר לעצמי, מתן, תרגע, תנוח, זה יעבור, הוא לא יחזור אליך, ורגע קם, ומרגיש כאילו אני מוכן להלחם עם העולם על מה ששלי. כי כמו שאמרתי, הפרידה היתה בגלל טעות אחת. קטנה. וחשבתי שזה לא במקום להפרד על זה. היו ימים שלא הייתי שולח הודעות, היו ימים שהייתי מפציץ בארבע הודעות בדקה, שאני אומר לו כמה זה לא בסדר להשליך הכל בגלל טעות אחת. בסופו של דבר, כל מה שאני עשיתי לא עזר. מה שכן עזר היה זה שלא עשיתי כלום. בשבועיים שלא דיברתי איתו, אמנם הייתי במצב רע, והייתי שפוף וכנוע לחיים, אבל החיים שלי היו חסרים לו. אז הוא יכול היה להודות לעצמו שהוא אוהב אותי. מה שאני מנסה לומר- לפעמים זה שאתה יודע שהאהבה לא נגמרה לא אומר שהצד השני בכלל יודע על קיומה של האהבה. לפעמים הוא יקום ויגיד- אני אוהב אותו. ולפעמים הוא יודה שהוא לא מוכן לאהבה. תדאג לעצמך. אתה מאוד מאוד צעיר. ולא שאני מישהו שצריך להביע דיעה על מערכות יחסים עם הפרשים בשנים (אני בן 20 והחבר שלי בן 26) אבל יש הבדלים בחיים. כל אחד חי לפי מוסכמות אחרות. לפעמים לא כל מה שאתה יכול להגדיר מיד הוא יכול. ולא כל אחד יכול לאפשר לעצמו להרגיש את אותם הדברים שהשני מרגיש. לכן, אני חושב, שהמעבר קרוב אליך כל כך מבלבל. כי אתה לא יודע מה זה אומר, רוצה אותי קרוב, ונפרד ממני. חוצמזה, שאם אתה היית החבר הראשון שלו, מה שאני בטוח שתרם לו לבטחון העצמי, והעלה לו את הערך העצמי בהקשר הזוגי, לפעמים יכול להיות שהתפקיד שלנו בחיים של אדם אחר זה לפתוח אותו לעולם אחר. ללמד אותו משהו על עצמו. תנסה לבחון את זה, ואולי תראה שאולי אולי, הנעלים שאתה כ"כ אוהב ורגיל ללבוש, לא באמת נוחות. ואם המצב ככה- אתה יכול להשיג זוג שילך איתך עד שאתה תגדל. אוהבים אותך, פה, ילד. מתן.
