שלום,

קטי23

New member
שלום,

הי לכולם אני חדשה פה.... אני בת 22 ורציתי לדעת איך אני יודעת בוודאות שיש לי ליקוי קשב - ADHD ? ברשת הסימפטומים שניתנה כאן יכולתי להבחין שאין לי קושי בהעתקה או בשפות זרות ואני לא נעה כשאני מדברת,ואין לי הפרעות אכילה, אבל הרבה מן הליקויים הלימודיים כמו חוסר יכולת לארגן חומר לכתיבת תשובה במבחן, והרחבת יתר מבלי יכולת לתמצת....אלו כן נמצאים בי. בגיל 16 עשיתי אבחון במכון שיר וקיבלתי הארכת זמן במבחנים בגלל אובר פרפקצוניזם ואחיזה כפותה של העיפרון. נאמר שם שהאנטליגציה שלי גבה מן הממוצע ושהפוטנציאל שלי לא מנוצל במלואו. האנגלית שלי מצויינת ולאחרונה כשטיילתי בדרום אמריקה חזרתי עם שפה שלישית (ספרדית) ברמה מצויינת. חייתי שם 7 חודשים אז למדתי גם קרוא וכתוב. מה זה אומר אם אני לא מצליחה לתמצת את דבריי ממש כמו עכשיו בעצם כתיבת ההודעה הזו? בכל המקצועות ההומניים בתיכון הייתי ממלאת דפים על גבי דפים של תשובות מורחבות ולעיתים הייתי מורחת ומקיאה את כל החומר, דבר שגרם לי לאי השלמת כל המטלות בבחינה עד תום הזמן שניתן, וכעת לפני תחילת לימודי המשפטים שלי, אשמח לדעת מה ניתן לעשות? חשוב לציין שמאוד קשה לי לכתוב נק' בצד ואז לארגן את הכל לתשובה, אני חייבת שתהיה התחלה אמצע וסוף לכתיבת התשובה....הדבר מאוד מקשה עליי את ההתנהלות במבחנים. בנוסף אני דוחה ודוחה כל הזמן מטלות לימודיות ואם יהיה לי חודש עד למבחן אני אמרח את הזמן עד שבוע לפני ואז אלחץ וירים ידיים בוויתור. גם כשניסיתי לארגן את הזמן, ולעשות לוח זמנים כאשר אני יודעת מה אני אמורה ללמוד כל יום, לא הצלחתי לעמוד בלוח הזמנים שהצבתי לעצמי.. אני רוצה התנהלות אחרת בזמן לימודי התואר שלי. בתיכון הייתי מתוסכלת ועשיתי הרבה מועדי ב'. אני רוצה לשנות דרכי. אני רוצה שהציונים הטובים יבואו מהר יותר טבגלל שהשקעתי זמן בלמידה ולא בדמעות ויזע כמו בתיכון. נמאס לי להתנהל בעצלתיים ולהרגיש עיכוב בחיים. אני כבר לא יודעת אם מדובר בחוסר רצון ללמוד לקראת מבחן כמו שצריך או עצלנות כי אני מודעת לכמה זה חשוב. אנא עיזרו לי. תודה רבה למשיבים!
 

blixa

New member
היי קטי

אם את רוצה לדעת בוודאות אם יש/אין לך לקוי קשב - לכי לאבחון נוסף. אני חושב שהיום סף הרגישות באבחונים הוא גבוה וכך יכולתם לאבחן כל ליקוי. אבל, כך את כותבת, כבר אובחנת: כבעלת אינטיליגנציה גבוהה וכשואפת לשלמות. פרפקציוניסטית, את מכנה את זה. נראה לי ששורת הדברים שמפריעים לך נובעים או קשורים לשאיפה הזאת לשלמות. את רוצה שהתשובה במבחן תהיה מושלמת ולכן כותבת את כל החומר הנלמד ("מקיאה" כתבת). את מתקשה לסכם ותמצת כי תמצות משמעו השארת חלק מהחומרים בחוץ, ואת רוצה שהכל יהיה מושלם, שהכל יהיה בפנים. ייתכן וגם נטייתך לדחות דברים (הקשורים לרוב ללימודים?) נובעת מהשאיפה לשלמות. את הצעד הראשון עשית. את מודעת לבעיה שלך. את רוצה להתגבר עליה. עם מעט עבודה גם תצליחי להתגבר עליה. נסי להניח את הנטיה לשלמות על כפות מאזניים: ישנם הרבה צדדים חיוביים ברצון הזה. את רואה אותם? וישנו ה"תשלום". אותו את רואה די טוב נראה לי שאת מרבית הניסיון ה"לא נעים" הזה צברת, כמו מטען עודף, בתקופת התיכון ובתקופת מבחני הבגרות. מאז התפתחת ובגרת. עברת חוויות חדשות, טיילת בעולם. הסתכלי במראה - ישנה שם, מולך, קטי אחרת. חזקה, בוגרת ורגועה יותר. אני בטוח שקטי "הבוגרת" תצליח גם ללמוד איך לסכם חומרים, לתמצת עיקר מטפל ובעיקר - לנהל את עצמה נכון. שי רימון מאמן
 

bridges

New member
פוטנציאל לא מנוצל במלואו

היי קטי, כפי שאולי קראת בהודעות, באימון אנחנו מעט מאוד נותנים עצות. אנחנו בד"כ שואלים שאלות שיאפשו למתאמנים להגיע לתשובות בעצמם. בהמשך למה ששי כתב יש לי מספר שאלות: אנחנו בני האדם, חיה אינטלגנטית, אנחנו לא מוכנים לשלם במחירים כבדים כמו לחץ, חוסר סיפוק ועבודה קשה ברגע האחרון סתם כך. אנחנו מוכנים לשלם כשיש לנו רווח. אני מזמין אותך להמשיך עם האומץ שהפגנת בכתיבת ההודעה ולהסתכל על מה את מרוויחה מלהיות "פוטנציאל שלא מנול במלואו" ו"פרפקציוניסטית"? האם זה רווח שאת באמת רוצה? אם תגלי שיש לך לקוי קשב האם זה יקטין/יגדיל את הרווח? מה זה יעשה למחיר שאת משלמת על אותו רווח? ולשאלות אחרות לגמרי: האם יש לך חזון? לדוגמא: אם את מסתכלת חמש שנים קדימה איך את רואה את עצמך? מה את עושה? מי את? איך חזון כזה יכול לשרת אותך עכשיו? רונן
 

coach miriam

New member
היי קטי

על מנת לדעת בודאות אם יש או אין לך adha את צריכה לעשות איבחון. אם תקבלי תשובה חיובית את יכולה לפנות לקבל עזרה ספציפית לדברים בהם קשה לך כמו בעית האירגון, יש אנשים שזוהי מלאכתם. אם תעשי את האיבחון באוניברסיטה ....זה הכי מומלץ כי לא תקבלי עזרה מהאוניברסיטה אם האיבחון יהיה ממקום אחר....ויסתבר שאת adhd או איזו שהיא בעיה אחרת , תוכלי לקבל גם באוניברסיטה הקלות ויש גם אפשרות שיצמידו לך מישהו שיעזור וידריך אותך באירגון או באיזו בעיה אחרת שתהיה לך.
 

ענבל כהן חמו

מאמנת אישית בכירה ומדריכת מאמנים מוסמכת
מנהל
אבחון ADHD

הי קטי23 יקרה, בעלי ליקוי קשב לעולם אין לו את כל הסימפטומים המופיעים ברשימה. הרשימה אינה כלי אבחוני אלא נועדה להצביע על כיוון - אם את מרגישה שיש לא מעט סימפוטמים, יש סיכוי שיש קושי אמיתי. כדי לדעת בוודאות אם יש או אין ליקוי קשב עלייך ללכת לאבחון. בהקשר שאת מתארת הייתי מציעה אבחון פסיכולוגי דידקטי - בו יוכלו גם לאבחן את בעיית הקשב וגם למקד את הקושי הלימודי. כאשר לקשיים יהיה שם ומיקוד, נראה שדרך טובה תהיה לקבל שיעורי איסטרטגיות למידה ממורה להוראה מתקנת. זה תחום המומחיות שעוסק בלמידה - שיטות לתמצות וארגון החומר בצורה טובה. ליקויי למידה מגיעים בשכיחות גבוהה מאוד עם ליקויי קשב. הטיפול התרופתי גם הוא מאוד עוזר בתחום הקשב, ואין מה לפחד ממנו.
 

קטי23

New member
אני מודה לכולכם על היחס, אתם מדהימים!

עכשיו כשקראתי שוב את ההודעה שלי, הרגשתי פחות מבוכה. כתבתי את ההודעה במהירות ובפזיזות שלא אתחרט, קשה לי לדבר על זה. גם אני לא חושבת שמישהו סביבי יודע כמה קשה לי ללמוד. הורי יודעים שיש לי הארכת זמן במבחנים ושאני נוטה להרחיב בתשובות, אבל אין להם מושג כמה כואב ומייסר הוא תהליך הלמידה למבחן. מבחינתם ברגע שאני סוגרת את הדלת ויושבת על הכסא אני מתחילה ללמוד, אף אחד לא יודע איך אחרי 4-5 שורות של טקסט משעמם במיוחד, המוח נודד לו למחוזות אחרים, היד נשלחת לטלויזיה כדאי שתהיה ברקע.... העין פוזלת לפלאפון כדאי לבדוק אם החבר אולי מתקשר...בקיצור כל דבר אפשרי מוציא אותי מריכוז. זה נורא כי אני יודעת שאני חייבת חייבת לשבת וללמוד. איפה אני רואה את עצמי בעוד 5-6 שנים? השאיפות הם אין סופיות..... אני רוצה לסיים את התואר בהצטיינות, להתקבלת לסטאז' במקום טוב ומאתגר (אולי אפילו אצל איזה שופטת), לעשות תואר שני במדעי ההתנהגות....להיות נשואה באושר לחבר אמיתי. אני רוצה להיות אמא. אבל החלום הכי גדול הוא להיות מרצה או שופטת. זאת השאיפה הגדולה. וכמובן שאני צריכה לצבור הרבה נסיון בדרך, אבל דבר אחד ברור לי, בקצב הזה, אני מתחילה להרגיש חסרת יכולת, כי חוסר היכולת לנצל את הפוטציאל לפעמים מתחלף בהרגשה שאולי אין פוטנציאל לממש... וזה ממש כואב להרגיש כך. ברור לי שאני צריכה לעבור אבחון נוסף ואני יודעת שאני זקוקה להדרכה, אך לרוב הדברים הללו כרוכים בהוצאות כספיות רבות, ואין לי איך לשלם את זה כי את כל כספי אני חוסכת ללימודים. אני ממנת לעצמי את הלימודים כך שאבחון שעולה 500-800 ש"ח יצטרך להמתין כי כרגע השיקול הוא אחר למרות החשיבות העליונה שיש לו. אני מפחדת שכל חיי יתבזבזו על המתנה לדברים שישתנו, אני עוד צעירה חזקה ובעלת יכולת להניע את עצמי אני פשוט צריכה את הכיוון. לפעמים נדמה לי שאני מוצאת אותו אבל לאחר זמן מה הוא מטשטש והחלומות שלי נראים לי בלתי אפשריים, כי אני מרגישה לבד במערכה. למרות שיש לי הורים מקסימים שתמיד נתנו לי כל מה שיכלו, הם טרודים בחיי היום יום, ואני נשארת עם התסכולים לבד. זה מבייש לפנות לחברות ולספר, מבחינתן הציונים הטובים שלי באים בקלות, אין להם מושג מה אני עוברת על מנת להשיג אותם, וזה אף פעם לא בפעם הראשונה. עכשיו לדוגמא אני אמורה ללמוד. אבל אני לא מסוגלת להתיישב ולפתוח את הספר, אני מיד מתעייפת ונזכרת שאולי אני רעבה, ואולי אני ינוח דקה או שתיים ויחזור לשולחן אבל זה לא קורה. הידיעה הזו, שלא ילך לי כי מרחתי את הזמן מתסכלת ומלאה ברגשות אשמה מעיקים, כי אני עושה את זה לעצמי, כאילו בלי הקושי והעיכוב אני לא ישיג כלום. לימדתי את עצמי להנות מדברים בדיעבד. ההרגשה הזאת של הקושי הזה שתמיד לי, לוקח זמן להשיג דברים שלאחרים באים בקלות...זאת הרגשה מעיקה. אני כבר לא יודעת אם זהו גורלי להיות מעוכבת, או שאני יוצרת לעצמי את המציאות שלי. אני לא רוצה להיות מאלה שמאשימים את השמיים בכך שירד גשם, ואת הרצפה שהיא עקומה ואת אבא ואמא ואפילו את אלוהים, אני לא רוצה להסיר את האחריות שלי מהחיים שלי כי כך יקרה אם אני יחשוב שהכל נגדי ושאין לי סיכוי במילא כי זהו גורלי מעצם היותי מי שאני. אני רוצה לשלוט בחיי. ואני רוצה ליצור לעצמי את המציאות. אני רוצה לחיות באמת ולא לשרוד. תודה לכם המשיבים.
 

coach miriam

New member
כשאת חסה על הכסף לאיבחון....

דבר שכמו ששמת לב כולם ממליצים לך עליו בחום....את בעצם לא נותנת לעצמך את האפשרות לקבל עזרה ממווקדת שתניע אותך בקלות רבה יותר קדימה. לפעמים כשנמצאים במצב מסויים של קושי מתרגלים אליו וקשה לדמיין את האפשרות האחרת , קשה להאמין שהיא אפילו קיימת. ....וכבר כתבת על הספקות העצמיים שיש לך... חבל שתהיי תקועה בתוך זה כשיש לך אפשרות לשחרר את עצמך מהקושי אפילו באופן חלקי.
 

meytab

New member
אבחון

כמו שכתבה לך ענבל הכי כדאי לך לפנות לאבחון מסודר כי בכל התחום של הפרעות קשב יש המון דקויות למשל אחותי סובלת מהפרעות קשב שוזה מתבטא אצלה בחוסר יכולת להתרכז במספר דברים בעת ובעונה אחת או אי סבילות לרעש למשל היא עשתה אבחון מסודר ואח"כ גם נעזרה באימון אישי בכל מה שקשור לניהול זמן למשל ואיך היא יכולה להסתדר יותר טוב עם חומר לימודים וכו' היא גם לקחה רטלין תקופה מאוד ארוכה וזה מאוד מאוד עזר לה להתרכז אז ההמלצה הכי טובה זה ללכת לאבחון ולהמשיך משם בהצלחה !
 
למעלה