ליטל סאנשיין
New member
שלום
לא חשבתי שאניאכתבו כאן אבל אני חייבת לפרוק ואתם היחידים שיכולים להבין אותי , זוכרים יש לי חבר מזה שנה שחולה ב PTSD ובסכיזורפניה (כן זה חדש משום מה הפיסכיאטר החדש איבחן אותו כך ... אין לי מושג למה ) ... אז ככה בן זוגי התחיל לשתות הרבה ולהיכנס לכל מיני דאונים לא ברורים , וכן אני שם מנסה מתאמצת להוציא אותו מכל דאון ולהבין אבל תמיד להבין , גם את הימים בהם הוא נעלם ולא חוזר מהעבודה אלא רק אחרי שעתיים שלוש , או בימים שהוא פשוט עושה מה שבא לו מבלי להתחשב בי בכלל ... אני כל כך מנסה כל הזמן להבין ואני יודעת שכל ויכוח מריבה זה טריגר בשבילו למשהו , אבל אי אפשר לאמר לו כלום , לדוג' : אתמול הוא החליט שהוא מעליב אותי ומערב נחמד יחד בנמל ת"א זה הפך לערב מגעיל עם דמעות שלי וחוסר הבנה מה עשיתי ??? הוא אמר משהו ואני הגבתי לו ואמרתי לו שזה לא בסדר שהוא מדבר עליי ככה , הוא התעצבן מה פתאום אני מגיבה לו באיזה זכות , אסור לי , כי אי מרגיזה אותו , אני רגישה מידי , מה רגישה לעזאל מה רגישה , די אין לי כוח , די הוא כל הזמן הפכפך כל הזמן רב איתי אי אפשר להגיד לו כלום מבלי שהוא "ינקום בי" , ואני כל כך אוהבת אותו ושם מוציאה אותו מכל דבר מכל "כאפה" , אפילו בשביל לשמח אותו הלכתי לקחתי מימון וקניתי לו אתהאופנוע שהוא רוצה , אז מה אני עושה לא בסדר ? אני לא מבינה , למה אסור להגיד לו שאני חולקת עליו או לא מסכימה איתו ? קיבלתי אותו עם כל מה שיש לו , למדתי את המחלות שלו , ואני כל כך אוהבת אותו , האם זה ככה במחלה שלו ? מרגישה כל כך לבד מרגישה חסרת אונים, בבקשה תעזרו לי , ודרך אגב ככל שהוא שותה יותר הכדורים לא משפיעים , בבקשה תייעצו לי ... תודה ושבוע מקסים
לא חשבתי שאניאכתבו כאן אבל אני חייבת לפרוק ואתם היחידים שיכולים להבין אותי , זוכרים יש לי חבר מזה שנה שחולה ב PTSD ובסכיזורפניה (כן זה חדש משום מה הפיסכיאטר החדש איבחן אותו כך ... אין לי מושג למה ) ... אז ככה בן זוגי התחיל לשתות הרבה ולהיכנס לכל מיני דאונים לא ברורים , וכן אני שם מנסה מתאמצת להוציא אותו מכל דאון ולהבין אבל תמיד להבין , גם את הימים בהם הוא נעלם ולא חוזר מהעבודה אלא רק אחרי שעתיים שלוש , או בימים שהוא פשוט עושה מה שבא לו מבלי להתחשב בי בכלל ... אני כל כך מנסה כל הזמן להבין ואני יודעת שכל ויכוח מריבה זה טריגר בשבילו למשהו , אבל אי אפשר לאמר לו כלום , לדוג' : אתמול הוא החליט שהוא מעליב אותי ומערב נחמד יחד בנמל ת"א זה הפך לערב מגעיל עם דמעות שלי וחוסר הבנה מה עשיתי ??? הוא אמר משהו ואני הגבתי לו ואמרתי לו שזה לא בסדר שהוא מדבר עליי ככה , הוא התעצבן מה פתאום אני מגיבה לו באיזה זכות , אסור לי , כי אי מרגיזה אותו , אני רגישה מידי , מה רגישה לעזאל מה רגישה , די אין לי כוח , די הוא כל הזמן הפכפך כל הזמן רב איתי אי אפשר להגיד לו כלום מבלי שהוא "ינקום בי" , ואני כל כך אוהבת אותו ושם מוציאה אותו מכל דבר מכל "כאפה" , אפילו בשביל לשמח אותו הלכתי לקחתי מימון וקניתי לו אתהאופנוע שהוא רוצה , אז מה אני עושה לא בסדר ? אני לא מבינה , למה אסור להגיד לו שאני חולקת עליו או לא מסכימה איתו ? קיבלתי אותו עם כל מה שיש לו , למדתי את המחלות שלו , ואני כל כך אוהבת אותו , האם זה ככה במחלה שלו ? מרגישה כל כך לבד מרגישה חסרת אונים, בבקשה תעזרו לי , ודרך אגב ככל שהוא שותה יותר הכדורים לא משפיעים , בבקשה תייעצו לי ... תודה ושבוע מקסים
... כל הכבוד לך שלמרות שקשה.. אבל את יודעת מה..אני לא מכירה אותך..אבל אני לא רוצה שתיתני לו להפיל אותך.. תמיד אני אומרת לעצמי "אהבה אהבה אבל הגיע הזמן גם לאהוב את עצמי". אולי אין לי זכות להגיד את זה..כי אני לא מכירה ולא מבינה את חבר שלך..אז אני מבקשת סליחה מראש לא מתכוונת לפגוע. אבל למרות המצב של חבר שלך.. הוא לא יכול לשבת ולרחם על עצמו.. ולתת לך להרגיש שאסור לך להגיב אסור לך לעשות כלום רק להיות אוהבת ותומכת. יודעת מה? אולי יש תקופות שזה באמת ככה.. שאין מה לעשות בן/בת הזוג עוברים משבר וצריך לתמוך ולא להעביר ביקורת או מה שזה לא יהיה. אבל זה לא צריך להיות ככה כל הזמן. תפסיקי לנסות להציל אותו... את לא יכולה.. וגם אם את כן יכולה.. הוא צריך לרצות את העזרה שלך..וכרגע לא נראה לי בכלל שהוא מודע שהוא מקבל אותה.. סליחה שאני כזאת בוטה..באמת אני שוב מבקשת סליחה אם אני פוגעת. חמודה, נכון בנאדם שנמצא במצב נפשי לא טוב אי אפשר לשפוט.. ובכל זאת.. עם כל הכאב.. אם הוא רוצה אותך.. הוא צריך להתאמץ.. לפחות קצת. תאהבי אותו.. אבל תאהבי גם אותך.. כי זה לא פחות חשוב..