שלום

[STANLEY CLIMBFALL]

גע גע גע

 

[efratn]

ואני חושבת אחרת, לגמרי

קודם כל - ברור שכדאי לך ללכת, ולבדוק בעצמך, ולא דרך פילטרים של אנשים אחרים. אומנות בכלל, ומוזיקה בפרט, נוגעת במקומות סובייקטיביים. אחרי ההסתיגות הזו רק רציתי להוסיף, שלדעתי יש שני דברים שאביתר לא ויתר עליהם, בתהליך שהוא עבר, והם - חוצפה של אמת, ועוצמה. התכנים (אולי) השתנו, אבל לפחות אצלי, מה שבאמת נתן את הבעיטה בבטן באלבום הראשון זה לאו דווקא התכנים, אלא החוצפה הזו של לבוא עם כל האמת, עד הסוף, בלי להתייפות. וזה קיים גם היום, והוא מביא איתו על הבמה את כל העוצמות שלו, ואם זה משהו שעדיין לא חווית, הייתי מאחלת לך לא לפספס את זה.

 

[Walk Two Moons]

הלו הלו, עד מאיה בוסקילה ../images/Emo11.gif

ונראה לי שזה סתם הולך ונהיה דיון לא-רלוונטי על מהות הרוחניות. אני לא אתחיל לחפור עכשיו על רוח ונפש ועל ההבדלים ביניהם, רק אומר שאתה מתחבר לתכנים האלו ממקום אחד ואנשים אחרים יכולים להתחבר אליהם ממקום אחר - שתתפלא, יש ביניהם הרבה מן המשותף. רעות - כמו שבטח שמת לב, הטעם המוזיקלי שלנו די חופף. למרות שלא נכחתי בהופעות שלו מתקופת האלבום הראשון והשני אלא רק בהופעות מאוחרות יותר (אבל יש לציין שבתקופה ההיא היו עוד שירים מהאלבום הראשון, שיצאו מהפלייליסט בסיבוב הנוכחי מכל מיני סיבות) אני יכול להגיד לך שאף פעם לא יצאתי מההופעה שלו עם הרגשה של החמצה, או אכזבה, להיפך, תמיד עוברות כמה שעות טובות עד שאני מעכל ויוצא - בצער - מהמוּד של ההופעה. בכל אופן, מה אני מנסה לשכנע אותך, כבר אמרת שתלכי

 

[STANLEY CLIMBFALL]

וגם פה הצלחת לעורר בי כמה סימני שאלה וקריאה

לגבי זה שלדעתך ההופעות לא מתאימות לאנשים שלא מתחברים לשינויים שהוא עבר. אני התחלתי להכיר את אביתר די מזמן. להופעות שלו אני הולך כבר 5 שנים. בהתחלה 'הדתיות' שלו לא בלטה בכלל, אפילו לא הייתה קיימת. היו בעיקר דיבורים על כך שהוא חזר בתשובה, זה לא התבטא בכלום בהופעות עצמן. והיו הרבה שירים מ'שיר טיול'. . אחח,הגעגוע. בסביבות 2003 , 3 האמנים האהובים עליי היו עברי לידר, אביתר בנאי, וג'ייסון וויד. אחד דתי, אחד רשע(והומו, בנוסף לכל. ואני סתם צוחק. גם הוא בחור טוב), ואחד שבעיקר מחפש את עצמו-(אביתר, של לפני הדיסק ה-3) אני תמיד מצאתי את עצמי מתחבר יותר עם האמנים שמחפשים את עצמם. ככה הגעתי גם לאתי אנקרי, ולעמיר בניון, כששניהם היו בתהליך החזרה לדת. כל עוד החיפוש העצמי נמשך, יכולתי להימשך אליהם בלי בעיה. הבעיות, כמובן, התחילו כשהם התחילו למצוא תשובות. ברור שקל לי יותר להתחבר למשפט כמו- 'סתם להיות או לא להיות בינינו זה הכל שטויות' מאשר למשפט מאותו שיר- 'העולם הזה הוא רק פרוזדור לעולם הבא'. (שניהם מהשיר המדהים 'סתם' של עמיר בניון, אשלח למי שרוצה), וברור שהייתי רוצה שהאמנים שאני אוהב ימשיכו לדבר אליי בשפה שלי, אבל בהופעה האחרונה של אתי אנקרי בכיתי כמו שלא בכיתי כל ימי חיי אולי, ושבוע שעבר בהופעה של עמיר בניון ירדו לי דמעות. אז הם עדיין עושים לי את זה כנראה, לגמרי. גם אביתר. גם עם 'אב הרחמן'. 'את רוב הדברים העברתי'. נשארו רק כמה אהבות קטנות.

 

[יעקב נופר]

אתי אנקרי חודרת אל תוך הלב ולא משה משם. בצדק.

 

[adamc1]

אז בהצלחה עם החיפושים .. ולילה טוב

 

[יעקב נופר]

אשתדל לקצר -

הופעות לדעתי מתאימות לכל אדם שמתחבר למוזיקה, לא בהכרח לדרך חיים של האמן; כי אני בקלות יכולה לאהוב את אביתר בנאי ואת גלעד כהנא ואת כוורת. זה אומר שאני לוקה בפיצול אישיות? [לא, אני מקווה!] מבחינת להתחבר ל"מעבר", לדברים שנאמרים בהופעות - לדג' ריש לקיש ור' יוחנן - נכון, מי שלא מכיר/בא מהעולם הדתי לא יודע בדיוק מיהו ריש לקיש - אבל קודם כל אביתר דיי מסביר את הדברים שלו [חוץ ממלמוליי שיר טיול

], ודבר שני - לא חייבים להתענג על כל אמירה שלו. אפשר בקלות לקחת את ההופעות למקום שלך - זה מה שאני עושה בכל אופן [וזה חלק מהתכלית בכלל של הליכה להופעה לעניות דעתי. כי בקלות אפשר להקשיב לדיסק]. זה כל היופי במוזיקה, לראות היכן היא מתאימה לך. אפילו במוזיקה קלאסית או היפ הופ. לפזם "או..אוו..." תוך כדי עצימת עיניים ואז לפקוח אותן ולגלות שרק אני ואביתר מפזמים ולאהוב את זה ולצחקק על זה. מה צריך יותר? זה יכול להיות החיבור הכי קטן של שניה, או חיבור של מופע שלם [כמו שקורה לי]. כל אחד מוצא את עצמו שם בדרכו שלו, אני מניחה. לפחות כך זה במקרה שלי. אני יוצאת מכל הופעה באופוריה קסומה ואמיתית - וכל הופעה שונה מחברתה. אני ממליצה לך בחום, בין אם את מאמינה ביהדות, בנצרות, באיסלם או בעצמך. הקשר יתחזק כמובן אם את מגיעה מהקבוצה הראשונה, אבל הופעה של אביתר אלו לא שיעורי תורה או הטפות דתיות. כמו שאמר לי ידיד שהיה בהופעה בצוותא [ולא ראיתיו

]: "אני חילוני גמור אבל מתחבר לדברים שהוא אומר ומוצא בהם יופי". לא חייבים למצוא אמת [למרות שמומלץ], אפשר לראות את היופי שבדברים. ולהנות. ולשמוח, ולהרגיש שהעיניים מחייכות. נסי פעם אחת

אולי אפילו תגלי דברים על עצמך [ולאו דווקא בהקשר דתי זה או אחר].

 

[Evi Virus]

../images/Emo45.gif מסכימה מאוד.

ובכלל, הופעות של אביתר לדעתי הן הרבה יותר מסתם "עוד הופעה" של איזשהו אמן. תנסי, באמת שמומלץ בחום. אני לא חושבת שתתאכזבי.

 

[רעוּת]

וואי, ../images/Emo51.gif

 

[יעקב נופר]

בשמחה ../images/Emo13.gif .