שלום ../images/Emo94.gifות,אמנם אני לא חדשה פה
עם הפורום מיומו הראשון,ועם רקורד של הריון ולידה,אבדן הריון ובשביל לשכוח את הכל משתתפת קבועה של אומנות שימושית. (לפני הפורום של האומנות הודעתי לכולם שאני לא בלחץ ורק לאחר שהצטרפתי אליו הבנתי איזה "טמפון" הייתי.) מתנצלת מראש על האורך ,אבל אני בטוחה שהרבה בנות יזדהו איתי. אני מקווה שההודעה הזאת אומרת שהקושי מאחורי ואני מוכנה נפשית ורגשית לכל הטוב שאני מאחלת לעצמי ולכולנו. אז ככה,להריון הראשון נכנסתי בלי בעיה אחרי שלושה נסיונות (יש לציין שבשני היה פס חלש שלאחר כשלושה ימים התברר כעבודה בעיניים). הכל היה סבבה בחילות וכל מיני כאלה,ביקור ראשון אצל הרופא הסתבר שהעניינים לא משהו ואחרי שבועיים גרידה וכל מה שכרוך בה.(חיכו שיפול לבד הב"ז). אחרי הטראומה,קצת ברזיל והופ חזרנו לעניינים. חשבתי שאני בסדר והכל כרגיל אך אחרי 3 נסיונות מאכזבים הלכתי לרופאה(חדשה כמובן). היא איתרה ביוץ,ועל כן ידעתי בדיוק מתי צריך להיות המחזור הבא,עוד הפעם שני פסים אחד חלש וכנגד כל הסיכויים המכשפה הגיעה ולא ויתרה. אחרי התעניינות קצרה אצל חברות התחלתי לדאוג שאולי אני מפילה סידרתית. הרבה דמעות,לחץ וחששות(ובפעם המיליון אני אומרת מזל שבעלי הוא בעלי), הלכתי לרופאה והיא הסבירה לי שהכל יהיה בסדר. אם היה הריון אחד,יבוא גם השני. כיום שמונה חודשים אחרי ההפלה אני חושבת שאני מתחילה לחזור לעצמי,חוזרת לי התקווה והאמונה שאמא זה שתפקיד שאני אבצע דיי בקרוב. המכשפה הגיעה ביום חמישי,והייתי קולית להפליא,החלטתי שהגיע הזמן לחזור לחיות,נמאס לי לשבת ולחכות,הרי שיגיע זמנו הוא יבוא,אם בחודש הזה או עם עוד חצי שנה. סוף סוף הלחץ לא משתלט ואני מרגישה את התמימות שהיתה לי קודם חוזרת . לסיכום אחרי כל הברבורים רק רציתי להגיד שאם נסתכל נראה שבסוף לכולם זה מסתדר אז מן הסתם גם אצלנו זה יקרה,אז תהיו חזקות תמצאו עוד דברים להתעסק בהם ותמיד תחזיקו אצבעות. בהצלחה לכולנו,
עם הפורום מיומו הראשון,ועם רקורד של הריון ולידה,אבדן הריון ובשביל לשכוח את הכל משתתפת קבועה של אומנות שימושית. (לפני הפורום של האומנות הודעתי לכולם שאני לא בלחץ ורק לאחר שהצטרפתי אליו הבנתי איזה "טמפון" הייתי.) מתנצלת מראש על האורך ,אבל אני בטוחה שהרבה בנות יזדהו איתי. אני מקווה שההודעה הזאת אומרת שהקושי מאחורי ואני מוכנה נפשית ורגשית לכל הטוב שאני מאחלת לעצמי ולכולנו. אז ככה,להריון הראשון נכנסתי בלי בעיה אחרי שלושה נסיונות (יש לציין שבשני היה פס חלש שלאחר כשלושה ימים התברר כעבודה בעיניים). הכל היה סבבה בחילות וכל מיני כאלה,ביקור ראשון אצל הרופא הסתבר שהעניינים לא משהו ואחרי שבועיים גרידה וכל מה שכרוך בה.(חיכו שיפול לבד הב"ז). אחרי הטראומה,קצת ברזיל והופ חזרנו לעניינים. חשבתי שאני בסדר והכל כרגיל אך אחרי 3 נסיונות מאכזבים הלכתי לרופאה(חדשה כמובן). היא איתרה ביוץ,ועל כן ידעתי בדיוק מתי צריך להיות המחזור הבא,עוד הפעם שני פסים אחד חלש וכנגד כל הסיכויים המכשפה הגיעה ולא ויתרה. אחרי התעניינות קצרה אצל חברות התחלתי לדאוג שאולי אני מפילה סידרתית. הרבה דמעות,לחץ וחששות(ובפעם המיליון אני אומרת מזל שבעלי הוא בעלי), הלכתי לרופאה והיא הסבירה לי שהכל יהיה בסדר. אם היה הריון אחד,יבוא גם השני. כיום שמונה חודשים אחרי ההפלה אני חושבת שאני מתחילה לחזור לעצמי,חוזרת לי התקווה והאמונה שאמא זה שתפקיד שאני אבצע דיי בקרוב. המכשפה הגיעה ביום חמישי,והייתי קולית להפליא,החלטתי שהגיע הזמן לחזור לחיות,נמאס לי לשבת ולחכות,הרי שיגיע זמנו הוא יבוא,אם בחודש הזה או עם עוד חצי שנה. סוף סוף הלחץ לא משתלט ואני מרגישה את התמימות שהיתה לי קודם חוזרת . לסיכום אחרי כל הברבורים רק רציתי להגיד שאם נסתכל נראה שבסוף לכולם זה מסתדר אז מן הסתם גם אצלנו זה יקרה,אז תהיו חזקות תמצאו עוד דברים להתעסק בהם ותמיד תחזיקו אצבעות. בהצלחה לכולנו,
