בהודעות ג'
רון, שהיה נראה מסוחרר מעט לאחר הנשיקה שקיבל מהרמיוני, אמר, "אוקיי, וכדי שתהיה לי סיבה נוספת להתבאס על כך שלא עברתי את הטסט, אני רוצה לראות אותך מתעתקת". "אה, בשמחה." אמרה הרמיוני. "ובכן, הריני מקדישה את ההתעתקות הבאה לרון וויזלי, אהובי המאוכזב. אז להתראות לכם". "ביי הרמיוני". אמרו הארי רון וג`יני במקהלה. היא אחזה בחוזקה במזוודה ובסלסילה שבתוכה הצטנף קרוקשנס, הסתובבה במקומה בחינניות, ונעלמה. "כן, לפחות שנזכור מה אנחנו מפסידים בכך שאין לנו עדיין רישיון התעתקות", אמר רון והחל לצעוד."זו לא חוויה כל כך מרגשת או נעימה, כפי שאתה יודע בעצמך, וחוץ מזה, אתה לפחות, יכול לעשות קסמים מחוץ לבית הספר, בעוד שאני עד ה-31 ליולי, יכול רק לצפות בך. ואם אתה עדיין לא רגוע, שמעתי שבמהלך החופשה ייערך טסט נוסף, לטובת כל אלו שלא הצליחו לעבור את הטסט הקודם בהצלחה, עקב האחוז הגבוה של הנכשלים. מסתבר, שהבוחן שפסל אותך באמת היה קשוח, הוא החמיר גם עם נבחנים רבים אחרים". "אוו, זה כבר נשמע טוב יותר, למרות שהסיפור הזה לא יספיק כדי להציל אותי מהירידות של פרד וג`ורג`". אמר רון בטון מעודד יותר ושלח מבט מהיר לוודא שאין מאזינים. "ואגב, אני חושב שסיפרת לי ש..שדמבלדור אמר לך כשראיתם את אחד הזכרונות ההם, שמשרד הקסמים מסוגל לזהות קסם המתבצע בבית, אך לא מסוגל לזהות מי עשה אותו, ובכן, אני חושב שכל עוד תשתדל לא לעשות קסמים ממש מול עיניה של אימי הדאגנית, לא תהיה שום בעיה בנושא". "הנה, זו המכונית שממתינה לנו, היכנסו לתוכה במהירות". הצביעה גברת וויזלי לבסוף לעבר מכונית לבנה, פשוטה וסתמית למראה. ניכר היה על גברת וויזלי שכל שניה מיותרת של השתהות בשטח ציבורי מעיקה עליה. "אממ.. האמת שלא חשבתי על זה, ועכשיו כשאני כן חושב על הרעיון הזה, הוא נשמע לי דווקא לא רע". אמר הארי ופתח את דלת המכונית שחיכתה להם, להפתעתו של הארי המכונית לא נשאה סמל של משרד הקסמים. הנהג האלמוני התגלה כקינגסלי שאקלבולט, הוא חיכה בתוך המכונית כשמנועה מותנע, הם בקושי הספיקו להתיישב במקומם, והמכונית יצאה לדרכה בחריקת צמיגים ובשאגת מנוע אדירה. ממושב הנהג נשמע קולו הרועם של של קינגסלי שהתאמץ לגבור על נהמת המנוע. "רק למקרה שארתור עוד לא הודיע לך מולי, סידורי האבטחה החדשים שהמסדר החליט להחיל על ה`מחילה`, דורשים נוכחות של לפחות אדם אחד נוסף מהמסדר בנוסף אלייך או לארתור, אני לוקח את המשמרת הראשונה, זהותם של אנשי המסדר שישמרו, תיקבע על פי תורנות ובהתחשב בתפקידים אחרים שהם צריכים למלא". הארי חש שלא בנוח למשמע הדברים, הוא לא יכל לשכוח מה קרה לכל האנשים שניסו לעמוד בינו לבין וולדמורט ולהגן עליו, קשה היה לו לשאת את המחשבה על פגיעות נוספות באנשים הקרובים אליו. "טוב", הוא חשב לעצמו, "לפחות אחרי שאצא לדרך, הסכנה שמרחפת עליהם תפחת". נהם המנוע שהיה חזק בצורה מחשידה, סיכל כל אפשרות לשיחה נורמלית, וביחד עם טלטולי הדרך, השפיע על הארי שכמעט לא נרדם בלילות מאז מותו של דמבלדור, ראשו נשמט על כתפו, והוא נרדם. הוא התעורר מקפיצות המכונית על דרך העפר שהובילה אל `המחילה`, הביט בנופים המוכרים, ולא יכל שלא להיזכר בפעם הקודמת שבה ביקר כאן, הפעם שבה הוא הגיע לכאן מלווה בדמבלדור. ככל שחלף הזמן מאז מותו של דמבלדור, הארי הבין שלמעשה הוא הפך כעת ליתום בשנית, או אולי בעצם אם יחשיב את סיריוס להורה, בשלישית. דמבלדור הרי היה הרבה יותר מאשר מנהל חביב בבית הספר, הוא היה כמו אב מגונן וחזק בשבילו, הוא ייצג את העוצמה האולטימטיבית של קוסם טוב, הוא היה הלוחם הגדול בכוחות הרשע. כעת הוא נותר כמעט לבדו, נער צעיר חמוש בנבואה מסתורית, שני חברים נאמנים, אה ו..בכוח האהבה שאין לו מושג קלוש איך אפשר להשתמש בו נגד הגדול שבקוסמי האופל, שכפי עדותו של דמבלדור עצמו, ידע יותר קסמים מכל קוסם חי. בפעם ההיא כשהגיע מלווה בדמבלדור, היה עדיין בהלם ממותו של סיריוס, שהיה עבורו משהו בין חבר להורה, בתקופה הקצרה שבה היה להם קשר. כשהמכונית התקרבה לכיוון הבית הוא הצליח להבחין גם בארון המטאטאים הישן והמאובק שאליו נכנס עם דמבלדור באותו לילה כדי לשוחח בפרטיות, הוא התפלא שהוא לא מרגיש את המחנק בגרון שכבר היה מוכר לו טוב כל כך, הוא הרגיש רק מן ריקנות שכזו. המכונית התקדמה לעבר חניה מאולתרת ליד המחילה, שבה חנתה כבר מכונית נוספת, שהיתה נראית חדשה יותר מהמכונית שבה הגיעו. הארי תהה מהיכן צצה לה המכונית, הוא זכר היטב את המכונית המכושפת הישנה של אדון וויזלי, וידע שכעת היא או מפורקת לגורמים בעמקי היער האסור, או שבדרך פלא היא עדיין מתרוצצת לה שם. בכל מקרה היא לא דמתה בשום צורה למכונית שחנתה בחניה. המכונית נכנסה לחניה, קינגסלי יצא מהרכב בשרביט שלוף, וצעד לכיוון הבית תוך שליחת מבטים זהירים לכל עבר, הוא סימן להם שאפשר להיכנס בדיוק כשנשמע רעש מאחורי הדלת. בתנועה חלקה ומיומנת הוא נצמד לקיר ליד הדלת תוך שהוא מכוון אליה את שרביטו, הדלת נפתחה, ומתוכה יצא ג`ורג` שהיה המום למדי למצוא את שרביטו של קינגסלי מכוון לעברו. אנחת רווחה קבוצתית נשמעה בחלל המכונית. "בפעם הבאה ילד, כדאי שתאמר משהו, היית במרחק קטן מאוד מלחטוף קללה, ואתה יכול להיות בטוח שלא אחת מהקלות", נהם לעברו בכעס קינגסלי.
