שלום

[פרפר זכוכית]

שלום../images/Emo9.gif

האמת שאני חדשה פה... ואני לא כל כך בטוחה שהגעתי למקום הנכון אבל אי במצוקה לא קטנה... אני לא אמא ולא הורה של אף אחד.. אני חברה של ### שסובלת מהפרעות אכילה... אני עוברת איתה לאחרונה תקופה לא קלה... הבאתי אותה למודעות בבעיה שלה.. גרמתי לה ללכת לטיפול פסיכולוגי ופסכיאטרי והכי חשוב.. להודות שמשהו אצלה לא תקין... היא בדברת איתי על הכל... מספרת לי הכל... בלי לחסוך פרטים... אני עולה איתה את העליות ומושכת אותה חזק חזק בירידות... לאחרונה אני מרגישה שכבר עזלו לי הכוחות... אני לא בטוחה שאני מסוגלת לעזור עוד... אני כבר לא תמיד יודעת מה להגיד.. ונהייתי מאוד דיכאונית וממורמרת...אני מתעצבנת בקלות ומכל דבר... אני מפחדת לקחת צעד אחורה.. אני מפחדת לנטוש אותה.. אבל כבר ממש אין לי כוחות........ מה עושים?????

 

[sunny lady]

שלום פרפר יקרה

ברוכה הבאה

(שימי לב שהפורום ייסגר עוד מעט, אבל את מוזמנת להמשיך לפנות במסרים אלי ואל רולן ואל אוההי ואל כל מי שהציע את עצמו לעזרה כאן בפורום. מההודעה שלך ניכר שאת חברה מאד מאד טובה ובעלת מודעת והעזרה שהושטת לחברתך בהחלט משמעותית ומדהימה - כל הכבוד! יחד עם זאת, חברתך אחראית על עצמה, ובייחוד עכשיו כשהיא כבר מודעת למחלה שלה ונעזרת באנשי מקצוע - זהו לא התפקיד שלך ולא האחריות שלך להציל אותה או לעשות את העבודה במקומה. את יכולה להיות שם לעודד, להיות לה לחברה, להקשיב לה ולעזור כמה שאת יכולה. אבל את בחורה צעירה ואת לא חולה במחלה שלה ולכן את לא צריכה לקחת על עצמך את המחלה גם כן. מגיע לך גם שיקשיבו לך ויאהבו אותך ויהנו איתך. אם את רואה שמצבך הנפשי שלך מתחיל להדרדר בשל המצב, אז כאן זוהי באמת האחריות שלך לעשות את ההחלטות שיעזרו לך. עד כה עזרת לה ועכשיו את צריכה לשים לב לדאוג גם לעצמך, וקודם כל לעצמך, כי אם לא תהיי שם בשבילך, לא תוכלי בכלל להיות שם בשבילה, גם אם תרצי. המחלה הזאת יכולה להיות מאוד שואבת. אני יכולה לומר לך שאם היא מרוקנת אותך מאנרגיה אז סימן שגם החברה שלך מתרוקנת מאנרגיה. כשמשהו חיובי מתחולל מרגישים מרוממים וטעונים באנרגיה, ולא מרוקנים. כך שאת לא צריכה לחשוש שאת תקחי ממנה איזושהי עזרה או תמיכה אם לא תתני לה לרוקן אותך מאנרגיה. פעמים רבות נראה לנו שעזרה = תמיכה בלתי פוסקת, 24 שעות ביממה של עזרה וכו'. וזה דווקא לא בהכרח נכון, בייחוד לא אחרי תקופה כל כך ארוכה. פעמים רבות העזרה הכי גדולה יכולה להיות כשאת מפסיקה להציע את עצמך 24 שעות ביממה ונותנת לחברה שלך לקחת את האחריות על עצמה. הדרך לדעת מתי העזרה טובה ועוזרת ומתי היא כבר לא עוזרת היא באיך שאת מרגישה. כשאת מרגישה טוב - סימן שיש משמעות לעזרה שלך. כשאת מרגישה רע - סימן שהעזרה הזאת רק מרוקנת את שתיכן מאנרגיה. החברה שלך צריכה גם לקחת אחריות על עצמה. במחלה הזאת הרבה פעמים החולה מאבדת את האמונה שלה בכוחות של עצמה. לפעמים - ואני אומרת את זה מתוך נסיון שלי ושל חברותיי - דווקא כשאין כל כך על מי להישען, מגלים כמה כוח יש בתוכנו, ואז גם הכוח להילחם במחלה ולנצח אוטומטית גובר. בהצלחה, ואל תהססי לפנות אלינו בכל דבר ונשמח שתעדכני אותנו בהתפתחויות.

 

[פרפר זכוכית]

...

אני יודעת שברגע שנגמרים לי הכוחות לעצמי נגמרים גם הכוחות שאני יכולה להעניק.. אני יודעת וברור לי שאני זקוקה לאיזושהיא הפסקה אבל אני כלכ כך מפחדת לקחת אותה... את מבינה... למרות שהיא הולכת לטיפול אצל אנשים מוסמכיםמן הסתם יותר ממני.. היא עדין לא משתפת אותם בכל מה שהיא משתפת אותי.. אני מרגישה תמיד.. וחשוב לציןן שהיא לא ממהרת להרגיע אותי שאני טועה.. שהיא הולכת לטיפול כדי לרצות את הסובבים אותה שהתגלה להם על המחלה.. היא כאילו עושה את זה כדי שלא יוכלו להגיד לה שהיא לא מטפלת בעצמה אבל היא לא עושה את זה בלב שלם.. אלו כמובן דברים שהיא אומרת לי ולא למטפלים או למשפחה שלה.. היא לא מספרת הכל.. היא חוסמת את עצמה... היא לא רוצה להבריא נקודה! אני דואגת לה ומפחדת שהיא הורגת את עצמה לאט לאט ולכן כל כך קשה לי לעשות פסק זמן.. אני מרגישה שהיא עדין לא לגמרי מבינה והיא עדין צריכה אותי לידה.. היא יותר חשובה לי מכל דבר אחר.. גם מעצמי... ולכן כנראה הגעתי למצב בו אני נמאת עכשיו.. בסוף שבוע שעבר הייתי קצת חולה ויצא שלא דיברתי כל יום.. דיברנו אולי רק במוצאי שבת וגם לא נפגשנו.. ביום שני היא ביקשה ממני להיות כנה איתה ושאלה אם החלטתי שזה גדול עלי ונטשתי ובגלל זה קצת התנתקתי.. מיהרתי להסביר לה שלא אבל זה רק גרם לי לראות אפילו יותר כמה היא זקוקה לי לצידה..

 

[sunny lady]

../images/Emo24.gif

פרפר יקרה. לא אמרת בנות כמה אתן... ובכל מקרה, מחלות באופן כללי , ובייחוד הפרעות אכילה, זקוקות לשיתוף פעולה ורצון מצד החולה כדי להצליח להבריא. לא משנה כמה טיפולים, כמה חברים וכמה תמיכה יש , אם היא לא רוצה להבריא או לשתף פעולה עם המטפלים שלה - היא לא תצליח לעשות את זה. בתור חברה, את שם כדי לקבל אותה כפי שהיא ולאהוב אותה וכדי שהיא תדע שיש לה שותפה שמחזיקה לה את היד בדרך, אבל את לא המטפלת שלה ויותר מכל - את לא היא, וזה אומר שאת לא יכולה לעשות את העבודה בשבילה ולהבריא בשבילה. אני מבינה שאת אוהבת אותה ורוצה שהיא תבריא, אבל גם היא צריכה לרצות את זה כדי שזה יקרה. את רואה שכשאת מנסה לקחת על עצמך יותר מדי - את לא מסוגלת לתת בכלל ואת מתנתקת. כפי שכבר אמרתי, לפעמים הדבר החברי ביותר והאוהב ביותר שאנחנו יכולים לעשות עבור אחרים הוא לתת להם לעשות את הדרך שלהם כדי שהם יגלו את הכוח בתוכם , כי ברגע שאנחנו מודעים לכוח שבתוכנו או לחיים שבתוכנו, זה שלנו ואף אחד לא יכול לקחת את זה מאיתנו. פעמים רבות מחלות כמו הפרעות אכילה נובעות מחוסר חיבור של האדם לכוח החיים של עצמו, והנטייה שלו להיתלות באחרים היא גדולה מאד ואפילו הרסנית. אני אישית התחלתי להבריא כשהבנתי שאף אחד אחר לא יכול להציל אותי חוץ ממני. אז היו לי אנשים שהחזיקו לי את היד ונתנו לי לבכות על הכתף שלהם, אבל זו אני שבחרה לתת יד למטפלים ולהילחם במחלה. העניין הוא שאי אפשר לתת יד אחד למטפלים ואת היד האחרת למחלה. היא צריכה לבחור. ואת הבחירה הזאת רק היא יכולה לעשות. היא צריכה להתחיל ללמוד להקשיב לרגשות שלה ולפעול על פיהם, ולא על פי הפחד. ואם את באמת רוצה לתת לה דוגמא טובה, תתחילי בכך שתקשיבי את לרגשות שלך שאומרים לך שזה יותר מדי בשבילך ושזה לא טוב לך ולא טוב לה שתהיי יותר מדי מעורבת ותקחי יותר מדי אחריות, ולא תיכנעי לפחד שבלעדייך היא לא תחזיק מעמד. האמת היא שהיא חייבת להחזיק מעמד, כי החיים שלה לא יכולים להיות תלויים באחרים לגמרי. את חברה נהדרת, אל תחששי להקשיב ללב שלך, כי את יודעת שאת אוהבת אותה, אז מה שהלב שלך אומר לך הוא בטוח רק לטובתה. לא יכול להיות שהאהבה למישהו אחר תהיה על חשבונך. אהבה רק גורמת לצמיחה של כל השותפים לה. ואולי כדאי שתשאלי את עצמך למה את אוהבת את החברה שלך יותר מאשר את עצמך... "ואהבת לרעך כמוך" אומר שאתה קודם חייב לאהוב את עצמך כדי שתוכל לאהוב באמת אחרים. וזה משפט כל כך נכון...

 

[פרפר זכוכית]

אופפפפפפפפפפפפפפפפ

למה את כל כך צודקת??? למה כל מה שאת אומרת כל כך נכון??? למה אני מפחדת לעזוב לה את היד ולמה אי אפשר להיות בשבילה ובשבילי ביחד??? למה?!?!?! אני באמת באמת לא יודעת מה לעשות... אני לא יודעת איך להתנתק... אם אני לא שומעת ממנה יום שלם אני נכנסת לטירוף... אני חייבת לדבר איתה לפחות פעם אחחת ביום כדי להיות רגועה אחרת כל הזמן הראש שלי במה קורה איתה איך היא עברה את היום... אולי היא נכנסה לאישפוז... למה היא לא עונה... אולי היא כרסה... אולי קרה משו... אולי באמת התכוונה למילות האובדניות של יום קודם... אני פשוט מטורפת!!! ואין לזה שום הגדרה אחרת!!!

 

[sunny lady]

את לא מטורפת, מתוקה...

אל תפחדי ממה שקורה לך. כל "בעיה" היא הזדמנות בהסוואה. יש לך פה הזדמנות ללמוד להכיר את עצמך יותר טוב ולהתחיל לאהוב את עצמך יותר. תתחילי לבדוק עם עצמך מה הקשר ההדוק הזה שלך לחברתך נותן לך. האם זה מה שהיא מסמלת לך בתוכך? האם זוהי בריחה שלך מעצמך? האם זה נותן לך תחושה של כוח? אולי הקשר שלך עם החברה שלך בשבילך הוא כמו הקשר של החברה שלך למחלה שלה. חברתך בטוחה שללא המחלה לא יהיה לה כלום. היא בטוחה שהיא ריקה מבפנים ושהמחלה היא הדבר היחיד שהיא מצטיינת בו, ולכן היא כל כך חוששת לאבד אותה. האם את מרגישה שהכוח שלך בא לידי ביטוי רק כשאת נמצאת שם עבור חברתך? האם את פוחדת שבלעדיה תשארי ריקה ונטושה? צאי למסע חיפוש פנימי וראי בזה הזדמנות בשבילך ליצור לעצמך חיים יותר טובים. בכל פעם שאנחנו מגלים משהו בתוכנו זוהי הזדמנות נפלא לצמוח ולגדול, להתפתח ולהתקדם בחיים. זוהי ההזדמנות בשבילך. אז אל תפחדי. אין צורך לפחד מעצמך. הרבה אנשים פוחדים להסתכל פנימה לתוך עצמם כי הם פוחדים שימצאו שם אפלה ולא יידעו כיצד להתמודד איתה. העניין הוא שאפלה=מקום שאין בו אור. כשאתה חושף משהו בתוכך אתה בעצם מוציא אותו לאור, אז הוא לא יכול להיות מפחיד.

 

[oehhe]

פרפרית ענקית

הלוואי ויכולתי לכתוב כל כך ארוך כל כך יפה וכל כך חכם כמו גברת שמשיה שכתבה כאן לפני. אכן, לא ציינת את גילך הכרונולוגי אך זה שאת בוגרת מאוד, רואים בבירור. כמו שציינה שמשייה לפני, את חברה ואת צריכה להשאר חברה, תפקיד החברה הוא להיות אוזן קשבת ופה מיעץ אך לא מטפלת! מותר לך לדעת דברים שהמטפלת אינה יודעת. כמובן שמאוד חשוב שידידתך בעלת השם המדהים ### תשתף את המטפלת שלה בכל רגשותיה וכמובן שאם היא אינה רוצה להבריא וסתם משחקת תפקיד היא גם לא תבריא, אבל את צריכה להשאר חברה שלה. את באמת חברה טובה. חסרים הרבה פרטים על כמה חמורה המחלה וכמה עמוק הטיפול, אך למעשה כל זה לא ממש משנה, כנראה שהזעזוע צריך להיות גדול יותר על מנת ש ### תחליט בעצמה למשוך את עצמה בציציות ראשה מהביצה שבה היא שרויה, היא ורק היא יכולות לעשות זאת. אז, או אז היא תזדקק לחברת אמת מקסימה ונאמנה שכמוך. צלצלי בכל הפעמונים, תדאגי שהוריה וכוחות הטיפול המקצועיים ידעו על מצבה (כל זה מבלי לפגוע יתר על המידה באימון שבינכן) ושבי לנוח, תני לבעלי המקצוע לעשות את אשר הם יודעים. רבים הסיפורים על אנשים לא מקצועיים אשר קפצו לים להציל חבר וטבעו איתו, השמרי לך. וכפי שציינה סאני, גם אם יסגר הפורום, נשמח כל אחד מאיתנו לסייע כפי יכולתו. יום נעים לך (אגב יום ההולדת שלי היום) oehhe a lefthanded octopus

 

[פרפר זכוכית]

../images/Emo213.gifמזל טוב!!! ../images/Emo213.gif

ושוב מזל טוב ענקי!!!!!!!!!!! אמממ אנחנו שתינו בנות 20.. חשבתי שאמרתי את זה... המצב גרוע ברמה שהפסיכיאטרית אמרה שהיא כל פעם מופתעת מחדש אבל איתה זה כבר ממש שיא.. אני בהחלט נשארת חברה שלה ונאמנה לה כמו שאמרת אבל אני לא מצליחה למצוא את עצמי בים הענקי הזה... הלכתי לאיבוד............

 

[sunny lady]

...

חחח ובכן, אם הייתי סופרת את מספר הפעמים שאמרו לי את המשפט הזה, על ההפתעות החדשות, וכל פעם בוריאציה אחרת... והנה אני היום, בריאה לגמרי, יותר ממה שהרופאים אי פעם האמינו בעצמם, והאמת - אפילו יותר מכפי שאני האמנתי. 6 שנים נלחמתי בהוריי, ברופאים, בכל מי שניסה לטפל בי. היום שבו התחלתי להבריא היה היום שהבנתי שאף אחד יותר לא נלחם בשבילי... הגיע הזמן שאני אקח אחריות על החיים שלי... וארצה לחיות. תדאגי לעצמך , מתוקה. הכוחות של חברתך מצויים בתוכה, ושלך - בתוכך. יכול להיות שכל הזמן הזה, הטיפול שלך בחברתך היה במקום הטיפול שלך בעצמך... אי אפשר לברוח יותר, מתוקה. הגיע הזמן שתסתכלי פנימה ותתחילי לאהוב את מה שיש שם - כי יש שם המון. ואל תשאלי איך אני יודעת - כי את יודעת שזה נכון, אז זה לא ממש משנה. כולנו מלאכים האחד של השני, ואני מעבירה לך מסר.

 

[פרפר זכוכית]

אני לא יודעת...

יכול להיות שאת צודקת.. אני כבר מתפרקת לגמרי... בכל מקרה... לילה טוב! והמון תודה לך אהובה....

 

[sunny lady]

../images/Emo24.gif

פרפרית יקרה. מחבקת ואוהבת. זכוכית היא דבר יפיפה, אך באמת גם שביר. לפעמים, אחד מהדברים הכי גדולים שיכולים לקרות לנו בחיים הוא שאנחנו מתפרקים, כי אז אנחנו מתחילים במסע איסוף השברים, ואז יש לנו ההזדמנות "להמציא את עצמנו מחדש" שזה בעצם למצוא את עצמנו, אבל מתוך בחירה ומודעות. קחי את ההזדמנות הזאת שיש לך ותחבקי את עצמך - רק אהבה עצמית עוזרת להתחיל להדביק את השברים. ודעי שגם מה שקורה לחברתך, הוא ההזדמנות שלה. אני לא מצטערת לרגע על כל מה שקרה בחיי, אחרת בחיים לא הייתי מגיעה להיות מי שאני היום - והיום, ולא האמנתי פעם שאוכל לומר זאת - אני מאד מאד אוהבת את עצמי

 

[oehhe]

שמשייה !!!

אני לא יודע מה את עושה בחיים אבל את לבטח מתבזבזת. אם תבואי להתגורר באיזור שלנו, אני אעשה כל מאמץ להתקבל אצלך לטיפול. oehhe

 

[sunny lady]

../images/Emo24.gif ../images/Emo13.gif

Oehhe יקירי, למה להתאמץ? אני מאמינה בקלות

תודה לך

אני ממש לא מתבזבזת, אבל קיבלתי את המחמאה בזרועות פתוחות

בשביל זה אני קיימת בעולם - אז אני מודה לכולם על שנותנים לי לממש את ייעודי. ואני ממשיכה לממש אותו, אל דאגה... למען האמת, זוהי רק ההתחלה...