פיקסית נצחית
New member
שלום!../images/Emo58.gif
ב"ה חזרתי! אחרי שעשיתי מרתון וסיימתי אותו בלילה אחד [שזה אומר 8-9 שעות] הגיע זמן ביקורת. זה היה פשוט ספר מבאס. העריכה של הספר זלזלה בקוראים וציפיתי שיהיה הרבה יותר ממה שמונח לפני, היא כתבה קטעים כל כך מיותרים שזה פשוט עיצבן אותי בטירוף,כי בספרים הקודמים ידעתי שלמרות שאני לא מבינה עכשיו,אני אבין בספר הבא או לפחות בשביעי, ואהמ. למה לכתוב דברים לא קשורים סתם!? בשביל שהיא תוכל להתלהב שהיא כתבה הרבה עמודים? שימו לב,בקטע הבא יש
לסדרת סרטי נרניה עוד משהו שנורא נורא הציק לי זה שהיא פשוט הזכירה לי את הפרק המסכם מהספר האחרון של סדרת נרניה "הקרב האחרון". לחובבי הסדרה בעלת שבעת הספרים הנ"ל [שהיא מבולבלת יותר מהארי פוטר וסדר יציאת הספרים לא היה בכלל הסדר הכרונולוגי של הספר [למעשה "האריה המכשפה וארון הבגדים" היה הספר השלישי בסדר] הנה הקבלה קלה: דמבי בתור אסלן הארי בתור לוסי הילד הבוכה הוא בעצם הגמדים שחושבים שהם קשורים בתוך האורווה. התחנה בתור נרניה הפנימית אם הארי היה מת כמו לוסי בסופו של הספר,הייתי דואגת באופן אישי שרולינג תיתבע תביעת ענק על גניבה ספרותית. סוף ה
על נרניה כמו כולנו חיכתי הרבה זמן לספר וכל כך רציתי לקנות אותו שיצא, למזלי לפני שהספקתי לקנות אותו בן דוד קנה אותו והוא הביא לי אותו [כי הוא רצה לקרוא קודם את השישי] אני סימתי אותו לפניו ואני שמחה מאוד על זה! אם הייתי קונה אותו הייתי מתחרטת ממש! חבל לי שרולינג זלזלה כל כך בנו,המעריצים ונתנה לנו ללכת לאיבוד בין ים המידע שהיא הואילה בטובה לשחרר,ושכל כך לא היה לנו חיוני. [הזקנה הנחשית למשל הייתה מיותרת]. אבל לא היו רק קטעים גרועים בספר כמו שאתם יכולים לחשוב שאני חושבת. הקטע עם אגדת הילדים היה פשוט מדהים,הקטע עם הטאבו היה אדיר, והזה שהארי לא אמר מעולם את המלים "אבדה קדברה" [שגם המושג הזה פשוט ענק אם תחשבו עליו לעומק] היה ממש מספק. אהבתי מאוד את הפרקים האחרונים והיו דברים שפשוט קרעו אותי מצחוק במהלך הספר [במיוחד הדימוי של סנייפ שבורח מהשמפו והבדיחות על האוזניים. שהארי הבין שהוא הולך למות רולינג הצליחה לרגש אותי מאוד והצליחה לגרום לי להזדהות עם הדמות בצורה מדהימה כל הפרק הזה הרגשתי כאילו אני בתוך חלום. אני שמחה שהספר השביעי הוא הספר האחרון,כי מכאן יכולה לבוא רק ההדרדרות,בסופו של דבר כל הדברים שהטרידו אותי באו על סיכומם וזה מה שהכי חשוב, אני מצדיעה לרולינג על זה ששלוש שנים היא גרמה לי לכך כך הרבה תחושות וריגשה אותי והצחיקה אותי עם ההומור העוקצני שלה. אבל מה? אי אפשר להסביר כמה זה טוב לסיים את הספר שאתה בגיל של הדמות,אני חושבת שאם הייתי קוראת את הספר הזה עוד שנה יותר או שנה פחות התחושות היו שונות לחלוטין והיא פשוט נכנסה לראש של נער בן 17 בצורה אדירה. רולינג יצרה סדרת ספרים מופלאים ומרתקים,אבל באמת חבל לי שהיא לא ליטשה את הספר יותר כי אני חושבת שכולנו היינו נהנים ממנו יותר. שבוע טוב וחג שמח. ואח..כמה טוב לחזור הביתה ספיר
ב"ה חזרתי! אחרי שעשיתי מרתון וסיימתי אותו בלילה אחד [שזה אומר 8-9 שעות] הגיע זמן ביקורת. זה היה פשוט ספר מבאס. העריכה של הספר זלזלה בקוראים וציפיתי שיהיה הרבה יותר ממה שמונח לפני, היא כתבה קטעים כל כך מיותרים שזה פשוט עיצבן אותי בטירוף,כי בספרים הקודמים ידעתי שלמרות שאני לא מבינה עכשיו,אני אבין בספר הבא או לפחות בשביעי, ואהמ. למה לכתוב דברים לא קשורים סתם!? בשביל שהיא תוכל להתלהב שהיא כתבה הרבה עמודים? שימו לב,בקטע הבא יש
אני יכולה לספר שזה ממש כיף לקרוא את הספרים שמתבגרים יחד איתך, אם הייתי צריכה לקרוא את הראשון בגיל 14 נניח, אני לא חושבת שהייתי נהנית ממנו כ"כ, וכנ"ל לגבי שאר הספרים.