חוששת מהוריך או מעצמך?
שלום לך, חבל מאוד שלא ציינת את גילכם.... את מספרת על התלונות של הוריך כלפי החבר שלך- שלטעמם אינו לרמתך. האם זה רק לאחרונה או שכבר הנושא עלה. למהזה מפריע לך? האם זה נכון ולכן זה מציקלך כל כך? האם הבחור הזה הואמה שייחלת לעצמך או שייצא שהתאהבת בו ומאז התגלגלו העיניינים וכבר חלפו שנתיים? האם את לעומתו יודעת מה את רוצ הלעשות בחייך ואילו הוא מאלו שפשוט אומרים שהוא יעשה הרבה כסף- רק שעדיין לא ברור איך? אני מנסה להבין את התמונה טוב יותר- מדוע הוריך יצאו רק לאחרונה עם הערות לא נעימות.... אם לאהיית מאמינה לדבריהם זה לא היה מציק לך... נראה לי שיותר קשה לך להתמודד עם המצב שאת צריכה להיות פתאום לבד, ללא בן זוג, שאתצריכה להתמודד עם הנתקממנו ולהיות עיקשת שהוא יכבד את המרחב שאת מבקשת- ואני לא מדברת על חודש חודשיים אלא על נתק מוחלט. לפני חודש+ אני והחבר נפרדנו אחרי שנתיים של קשר דיי יציב ואוהב. באהבה- אין זה משנה מה הסביבה חושבת משנה מה את חושבת, מה את מרגישה...זה שההורים שלך דחפו אותך להתחיל לחשוב ברצינות יותר על הזוגיות הזו לא אומר שבגלל דעתם את צריכה לחתוך את הקשר,זה אומר שהיתה אש באותו מקום שהוריך העיפו עשן... שימי לב מה אמרת: "ולא היה לי טוב שאני מתחילה להאמין לזה "בניגוד לרצוני"...כלומר בניגוד לרצון הלב שלי." הלב שלך אמר משהו אחד והראש אמר משהו אחר- אני מאמינה שבאהבה אמיתית הראש והלב שויים!- אין ספקות, אין תהיות. יודעים שנמצאים במקום הנכון לא משנה מה. תראי מה עוד הוספת:" כבר הגעתי למצב שאני לא יודעת אם אני אוהבת אותו או לא...אם אני רוצה לחיות איתו או לא...."לדעתי את יותר נתקעת על זה ששנתיים הייתם ביחד....מתוקה אלו רק שנתיים, כל החיים עוד לפניך. אז נכון שתעברי תקופה לא קלה של פרידה, של התמודדות עם הלבד..אבל בואי נודה- כולנו עוברים את זה ...ולמדים מזה והכי חשוב אחר כך מודים לעצמינו על כך שעשינו את הצעד הזה ואפשרנו לעצמנו זוגיות טובה יותר- ואני בטוחה שהיא תגיע. אני חייבת לומר לך שאם תחליטי שזה נגמר- אז זה נגמר, אין דבר כזה לדבר כמו ידידים. עליכם להתנתק באופן מוחלט, לא טלפון לא ס.מ.ס גם לא ביומולדת...די עם התירוצים כשמחליטים להמשיך הלאה אז ממשיכים הלאה. אני בטחה לאקל לך עם ההורים שלך כרגע- אני מציעהלך לעשות שיחה איתם ולספר להםכעתמהאתמרגישה ומה את חושבת ושאת צריכה את העזרה והתמיכה שלהם. שבדרך שלהם כעת הם רק מרחיקים אותך...תשמרי על קשר טוב עם הוריך- אני בטוחה שהם רק רוצים את טובתך. אני אשאל אותך שאלה- אם ההורים שלך לא היו מעירים הערות..מה הי קורה אז? האם המחשבות האלהמעולםלא היו לך בראש? האם אףפעם לא הרגשת שאת יותר טובה ממנו? אני חושבת שאת משתמשת כתירוץ בהורים שלך כדי לחתוך את הקשר הזה-בתכלס בתוכך את יודעת אתהתשובה וכנראה קשה לך להתמודד עם התשובה ותוצאותיה. לדעתי התוצאות יכולות להיות רק טובות! גם אם הדרך לא נעימה במיוחד. בהצלחה מור
