שלום, ../images/Emo40.gif
אני סיימתי השנה את הלימודים הבגרויות שלי...טוב שסיימתי אם זה ועכשיו עוד מעט אני מתגייסת ויש לי כל -כך הרבה חששות...עכשיו ההורים שלי...רוצים שאני אהיה עצמאית....מצד אחד מצד שני הם גם לא ממש מביאים לי תעצמאות הזאת...דוגמא: אני יוצאת עם בחור...התחלנו לצאת לא מזמן והם לא מסכימים שהוא יבוא אלי הביתה..ואני לא מבינה את זה..או לדוגמא...אם אנחנו יוצאים נגיד לקניות או משהו כזה אז הם אומרים לי "יש לך כסף משלך" וזה לא רק השנה...אני עובדת יש לי כסף אבל עדין זה די מצעבן כל פעם המשפט הזה חוזר על עצמו וזה כבר מרתיח....ועכשיו הצבא הזה מגיע זה בטוח יביא לי עצמאות...אולי קצת מההורים שלי...אבל אני חוששת מזה בכלל מכל הענייןהזה של הצבא...תאמת אני לא ממש מתרגשת מהתגיסות שלי...שינוי שיגרה אווירה הכל! אני לאי ודעת איך אני יסתדר...למרות שאני גם רוצה להוכיח להורים שלי שאני יכולה להיסתדר מצוין גם בלעדיהם ושאכן אני כבר גדולה העניין הוא גם החלק החברתי...תאמת אני די בישנית ....בהתחלה אחר-כך אני כבר לא ממש בישנית בבית הספר היתה לי תדמית של מישהי בישנית לא מדברת...אבל אם חברים שלי אני דווקא להיפך....אני מרגישה ממש חופשייה איתם...אני מדברת צוחקת....אין לי בעיה....אין לי את הביישנות הזאת. כנראה שהצבא זה דרך להראות מי אתה באמת....למשל....בבית הספר שלי היתה לי תדמית של ילדה טובה לומדת...לא מעשנת לא שותה....כמבון שזה היה נכון עד לאמצע כיתה י' בערך.....חחחח אחר-כך התחלתי קצת להידרדר...ניסיתי לשתות התחלתי קצת לעשן...ברגע שמיהו גילה את זה מהשיכבה שלי אז אמרו לי כזה..."מה את מעשנת?" לא יכול להיות...הם היו ממש ממש מופתעים.... אני כותבת וכותבת.....חחח... ובכמה משפטים יש לי חששות לגבי הצבא גם איפה אני אהיה איזה תפקיד אני יקבל....ובמיוחד אני פוחדת מהקטע החברתי...מה יהיה אם אני לא אתחבר שם אם אף אחד.....אני חלא יודעת.. מה אפשר לעשות כדי שזה לא יקרה שכ ירצו להתחבר איתי ושלא יהיה לי קשה כמו שאני חושבת....זהו לבינתיים אשמח לתגובות
אני סיימתי השנה את הלימודים הבגרויות שלי...טוב שסיימתי אם זה ועכשיו עוד מעט אני מתגייסת ויש לי כל -כך הרבה חששות...עכשיו ההורים שלי...רוצים שאני אהיה עצמאית....מצד אחד מצד שני הם גם לא ממש מביאים לי תעצמאות הזאת...דוגמא: אני יוצאת עם בחור...התחלנו לצאת לא מזמן והם לא מסכימים שהוא יבוא אלי הביתה..ואני לא מבינה את זה..או לדוגמא...אם אנחנו יוצאים נגיד לקניות או משהו כזה אז הם אומרים לי "יש לך כסף משלך" וזה לא רק השנה...אני עובדת יש לי כסף אבל עדין זה די מצעבן כל פעם המשפט הזה חוזר על עצמו וזה כבר מרתיח....ועכשיו הצבא הזה מגיע זה בטוח יביא לי עצמאות...אולי קצת מההורים שלי...אבל אני חוששת מזה בכלל מכל הענייןהזה של הצבא...תאמת אני לא ממש מתרגשת מהתגיסות שלי...שינוי שיגרה אווירה הכל! אני לאי ודעת איך אני יסתדר...למרות שאני גם רוצה להוכיח להורים שלי שאני יכולה להיסתדר מצוין גם בלעדיהם ושאכן אני כבר גדולה העניין הוא גם החלק החברתי...תאמת אני די בישנית ....בהתחלה אחר-כך אני כבר לא ממש בישנית בבית הספר היתה לי תדמית של מישהי בישנית לא מדברת...אבל אם חברים שלי אני דווקא להיפך....אני מרגישה ממש חופשייה איתם...אני מדברת צוחקת....אין לי בעיה....אין לי את הביישנות הזאת. כנראה שהצבא זה דרך להראות מי אתה באמת....למשל....בבית הספר שלי היתה לי תדמית של ילדה טובה לומדת...לא מעשנת לא שותה....כמבון שזה היה נכון עד לאמצע כיתה י' בערך.....חחחח אחר-כך התחלתי קצת להידרדר...ניסיתי לשתות התחלתי קצת לעשן...ברגע שמיהו גילה את זה מהשיכבה שלי אז אמרו לי כזה..."מה את מעשנת?" לא יכול להיות...הם היו ממש ממש מופתעים.... אני כותבת וכותבת.....חחח... ובכמה משפטים יש לי חששות לגבי הצבא גם איפה אני אהיה איזה תפקיד אני יקבל....ובמיוחד אני פוחדת מהקטע החברתי...מה יהיה אם אני לא אתחבר שם אם אף אחד.....אני חלא יודעת.. מה אפשר לעשות כדי שזה לא יקרה שכ ירצו להתחבר איתי ושלא יהיה לי קשה כמו שאני חושבת....זהו לבינתיים אשמח לתגובות