מזל"ט....
אני מכירה את ההרגשה הנוראית בלי אינטרנט.... ת'שמעו סיפור: אח שלי נסע נסיעת עבודה ליפן לפני כמה זמן, והמחשב כנראה לא ממש אוהב אותי כי כל הזמן אני מאיימת עליו שאני אזרוק אותו מהחלון (על השכן שמתלונן שאני שופכת עליו מים. אני?!)... בכל מקרה הוא פשוט לא נתן לי להתחבר לאינטרנט, ואחרי אולי 100 משחקי מריו (אני לא יודעת איך לשמור משחקים, לעזאזל!) התחלתי להתייאש! זהו אני אומרת לאסי (אח שלי). אז בפעם הבאה שהוא התקשר, דיברתי איתו והוא אמר לי את הססמא של האינטרנט וזה לא עבד. ניסיתי לאתחל, ושוב - לא עבד. ניסיתי לכבות ולהדליק את המודם - לא עבד. הייאוש הרג אותי. אני פשוט ישבתי ולא היה לי מה לעשות! התחלתי לעצבן את אמא שלי עם משחקי טאקי.... עד שהיא התייאשה.. עם אבא לשחק שש-בש אי אפשר כי הוא חוזר מאוחר. את כל הספרים שיש בבית קראתי לפחות כל אחד 7 פעמים. את כל החדשות ברוסית וערבית כבר ראיתי. אז פתאום אסי אמר, שאני אתקשר לתמיכה של נטוויז'ן. וואי כפרה עליהם! דיברתי עם אורן, והוא באמת היה נחמד, הוא חיכה על הקו לאיתחול שלם! (משהו כמו 10 דקות של שקט בטלפון...) אז אחרי שעה וחצי של דיבורים (מתוך זה - חצי שעה עם התמיכה הבחירה, ועוד אני תקועה עם המנגינה המעצבנת שלהם!) לא הצלחתי (כנראה בשטח) לעשות כלום. האינטרנט שבק חיים. וווווואי איך לא ידעתי מה לעשות עם עצמי! השתגעתי עד שאפילו התחלתי לישון בצהריים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ואז אסי הגיע. דבר ראשון שהוא עשה זה להכריח אותי לסחוב לו ת'תיקים ואז כל השטויות מהדיוטי-פרי..... ואז הוא ישר נדבק כמו מסטיק מעצבן למחשב.... בהתחלה הוא אמר שהמסך צהוב. אז הוא שאל אותי בדאגה של אב "הוא נפל?". התברר שמשהו בחיבור של הכאבלים היה דפוק. המחשב שונא אותי. אבל איך אני יכולה לפצות אותו?! לקנות לו גלידה?? (הוא בחיים לא יסלח לי כי פעם הוצאתי לו את המקש התחתון של החיצים)