שלום ../images/Emo140.gif
חדשה בפורום אבל קוראת סמויה כבר הרבה זמן. רציתי להתייעץ אתכן על התנהגות הבן שלי בפרידה בבוקר וכן המצב רוח שלו שחוזרים מן הגן. עילי הוא לא ילד קשה, הוא ילד קל שאוהב חברה ולדים, לא מעדיף ידיים ומאוד עצמאי. היום הוא בן שנה ו- 3 חודשים ובזמן האחרון, בערך חודשיים אחרונים הוא בוכה כל בוקר שמגיעים לגן ולא רוצה ללכת לגננת או לבעלה, שזה מוזר לי קצת משום שעילי תמיד אהב ללכת לגן ותמיד לא התייחס אלי בכלל... חייבת לציין שלפני חודש וחצי היינו שבוע בנופש ביחד, אז אני מבינה שיכולים להיווצר קשיי התאקלמות אחרי שבוע שלם עם אבא ואמא, אבל הם אמורים לעבור מתי שהוא, לא? כשאני באה לאסוף אותו הוא רץ אלי ומסמן לי ללכת ואם אני נכנסת למטבח כדי לשטוף לו פנים הוא מתעצבן... כאילו רומז לי שלאני לא יעיז להוריד אותו מהידיים ושהוא רוצה ללכת!!!! אני לא רוצה להכניס לעצמי "סרטים" בראש, אבל העובדה היא שלוקח לו זמן להתאושש מהגן ולהכנס ל"מוד" של רגיעת בית. חוץ מזה יש הרבה דברים בגן שאני לא אוהבת, הוא לא בטיחותי בכלל, השער לא נעול הרמטי, הוא מאוד קטן מה שלא שמתי לב אליו שהכנסתי את עילי בגיל 9 חודשים. זה היה גן חדש ללא חופשות בכלל אם גננת שהרשימה אותי בדיבורים. וגם היו מעט ילדים..... שהיה שיקול קריטי בגיל 9 חודשים. היום נראה לי שכולם אחד על השני. היא רוצה שיהיו 20 ילד עם 4 מבוגרים, מה שנשמע בסדר אבל....... אחד מהמבוגרים הוא בעלה שעושה את הארוחות ומנקה... ואחד מהמבוגרים הולך ב- 13:00. אני כל הזמן חושבת מה יהיה בחורף???? כולם סגורים שם.... ועוד דבר גילתי על הגננת שהיא צורחת על הילדים! ביום שישי חברה שלי שגם בגן הזה שמעה אותה מבחוץ צורחת על אחד הילדים שבכה "די, די, כמה אפשר לבכות" וכל הגן השתתק בעקבות הצרחה. היא עייפה קצת... כבר 35 שנה גננת... והנסיון שיש לה זה להיות גננת עם עוד סייעת על 35 ילד!!!! שבדיעבד מוכיח למה היא כזו רס"רית... וגם האוכל הוא קנוי: קבבים, נקניקיות- שהופסקו אחרי המקרה, אורז ופתיתים... ולפעמים טבעות עוף... השורה התחתונה שרשמתי את עילי לגן חדש ונעים, עם 2 גננות צעירות ואנרגטיות שגם להן יש ילדים קטנים.. אם ארוחות חמות וחוגים נחמדים... יש לי להעביר עוד חודשיים בגן המדובר.... איך אני יעבור את זה??? המזל שלי הוא שהסייעת של הקטנים היא חמה וטובה ואיתם עד הצהריים ובצהריים מצטרפת חומד של בחורה, צעירה ואנרגטית!אה, ועוד דבר, הם אוכלים מאותה כפית..... בצהריים ובבוקר, מעבירים את הכפית מילד לילד.... זהו, שפכתי את ליבי, ומי שהגיע עד הלום, אשמח לשמוע דעות, בעיקר לגבי הבכי של עילי בבוקר.....
חדשה בפורום אבל קוראת סמויה כבר הרבה זמן. רציתי להתייעץ אתכן על התנהגות הבן שלי בפרידה בבוקר וכן המצב רוח שלו שחוזרים מן הגן. עילי הוא לא ילד קשה, הוא ילד קל שאוהב חברה ולדים, לא מעדיף ידיים ומאוד עצמאי. היום הוא בן שנה ו- 3 חודשים ובזמן האחרון, בערך חודשיים אחרונים הוא בוכה כל בוקר שמגיעים לגן ולא רוצה ללכת לגננת או לבעלה, שזה מוזר לי קצת משום שעילי תמיד אהב ללכת לגן ותמיד לא התייחס אלי בכלל... חייבת לציין שלפני חודש וחצי היינו שבוע בנופש ביחד, אז אני מבינה שיכולים להיווצר קשיי התאקלמות אחרי שבוע שלם עם אבא ואמא, אבל הם אמורים לעבור מתי שהוא, לא? כשאני באה לאסוף אותו הוא רץ אלי ומסמן לי ללכת ואם אני נכנסת למטבח כדי לשטוף לו פנים הוא מתעצבן... כאילו רומז לי שלאני לא יעיז להוריד אותו מהידיים ושהוא רוצה ללכת!!!! אני לא רוצה להכניס לעצמי "סרטים" בראש, אבל העובדה היא שלוקח לו זמן להתאושש מהגן ולהכנס ל"מוד" של רגיעת בית. חוץ מזה יש הרבה דברים בגן שאני לא אוהבת, הוא לא בטיחותי בכלל, השער לא נעול הרמטי, הוא מאוד קטן מה שלא שמתי לב אליו שהכנסתי את עילי בגיל 9 חודשים. זה היה גן חדש ללא חופשות בכלל אם גננת שהרשימה אותי בדיבורים. וגם היו מעט ילדים..... שהיה שיקול קריטי בגיל 9 חודשים. היום נראה לי שכולם אחד על השני. היא רוצה שיהיו 20 ילד עם 4 מבוגרים, מה שנשמע בסדר אבל....... אחד מהמבוגרים הוא בעלה שעושה את הארוחות ומנקה... ואחד מהמבוגרים הולך ב- 13:00. אני כל הזמן חושבת מה יהיה בחורף???? כולם סגורים שם.... ועוד דבר גילתי על הגננת שהיא צורחת על הילדים! ביום שישי חברה שלי שגם בגן הזה שמעה אותה מבחוץ צורחת על אחד הילדים שבכה "די, די, כמה אפשר לבכות" וכל הגן השתתק בעקבות הצרחה. היא עייפה קצת... כבר 35 שנה גננת... והנסיון שיש לה זה להיות גננת עם עוד סייעת על 35 ילד!!!! שבדיעבד מוכיח למה היא כזו רס"רית... וגם האוכל הוא קנוי: קבבים, נקניקיות- שהופסקו אחרי המקרה, אורז ופתיתים... ולפעמים טבעות עוף... השורה התחתונה שרשמתי את עילי לגן חדש ונעים, עם 2 גננות צעירות ואנרגטיות שגם להן יש ילדים קטנים.. אם ארוחות חמות וחוגים נחמדים... יש לי להעביר עוד חודשיים בגן המדובר.... איך אני יעבור את זה??? המזל שלי הוא שהסייעת של הקטנים היא חמה וטובה ואיתם עד הצהריים ובצהריים מצטרפת חומד של בחורה, צעירה ואנרגטית!אה, ועוד דבר, הם אוכלים מאותה כפית..... בצהריים ובבוקר, מעבירים את הכפית מילד לילד.... זהו, שפכתי את ליבי, ומי שהגיע עד הלום, אשמח לשמוע דעות, בעיקר לגבי הבכי של עילי בבוקר.....