שלום

רננהלי

New member
שלום ../images/Emo13.gif

מרגישה כאילו לא הייתי כאן שנים שבוע שלא נכנסתי כי המחשב מאושפז. וגם עכשו אני כותבת ממחשב לא שלי. חסר לי האינטרנט בשבוע הזה, כי היו רגעים שרציתי לכתוב (אז כתבתי לי על דף לעצמי). אבל בגלל שלא היתה לי אפשרות, היה לי הרבה יותר זמן. אז קראתי וישנתי טוב. וגם עבדתי, המווווון. שבוע ממש עמוס. איך בעבודה החדשה? טוב לאט לאט אני נכנסת לתפקיד, ונותנים לי בה את הזמן, לא מאיצים בי. בכלל, הצוות נורא נחמד שם, וזה כיף
אני עדיין מרגישה שיש לי המון מה ללמוד, ואני צריכה לקרוא הרבה חומר שקשור כדי להתמקצע. (יעל מפורום 'השנה שלי' הציעה לי לקבוע לקורא כל יום משהו. אז אני משתדלת לקרוא כל יום קצת). ולפעמים יש נפילות, של פחד וחרדה, של חוסר חשק להשקיע, של תחושת המשכות לתהום שלי, של קושי מכל מיני כיוונים. (דברים שחשבתי ורציתי לכתוב פה, אבל כרגע אני לא בראש של להתפלסף) מקווה שהמחשב יבריא בקרוב ואוכל כבר לכתוב פה שוב. ריפרפתי וראיתי שהיו פה נושאים מאוד מעניינים כשלא הייתי. ואני מרגישה עם הפסיכולוגית שאני מרשה לה קצת יותר להכנס, להיקשר. למרות הפחד.מדברת איתה על זה. מקווה להתקדמות. שום התקדמות בתחום הזוגי לצערי, למרות שחשבתי שאולי תהיה. וזהו קצת מתגעגעת לעבודה הקודמת ולאנשים שם, אבל אני מבקרת לפעמים, ומקווה לשמור על קשר.
לכולם מתגעגעת לפה
 
התגעגעתי ../images/Emo24.gif

שמחה שטוב לך בעבודה החדשה, ותרגישי טוב עם הנפילות האלה והפחדים כי זה טבעי לחלוטין, החיים מביאים לנו דברים כדי שנתמודד מולם, כדי שנצעד צעד אחד למעלה כל פעם במעלה הסולם עד שנגיע לפסגה האישית שלנו, וזה מפחיד וצריך להשתמש בפחד הזה, להוכיח לעצמנו שאנחנו יכולים, שזה אפשרי. ולגבי הפסיכולוגית- שמחה לשמוע שחלה התקדמות, חשוב להיות פתוחים ואם את מרגישה שקשה לך להיפתח קחי את זה לאט לאט, צעד צעד בכל פעם.
 
מקום העבודה ופחדים

רננה, איזה יופי לקרוא את כל מה שכתבת. היכולת שלך לראות את הנפילות ובכ"ז להמשיך הלאה, כשסבלנות ומרחב לעצמך להסתגלות הם גולת הכותרת. אני עוברת משהו די דומה, כי לפני חדשיים (קצת פחות) התקבלתי לעבודה חדשה, ועדיין הנסתר גדול מן הגלוי. בניגוד לפעם הקודמת שבה עבדתי במקצוע שלי, הפעם אני לא נותנת לפחד מחוסר הידע והנסיון לנהל אותי ,אלא בדיוק ההפך. לדוגמא, אם הבוס בא ואומר לי שבעבודה שלי היו טעויות, אז בפעם הקודמת ניסיתי להתחמק ולתת תירוצים. הפעם עניתי לו: בוא תסביר לי מה היו הטעויות. חשוב לי לדעת. גיליתי שאף אחד לא מצפה ל"עובד המושלם" כמו שלא ל"אדם המושלם". ולא מפטרים מישהו כ"כ מהר. בקיצור, גיליתי שאפשר להיות בן אדם ולא סופרמן גם בעבודה.
 

רננהלי

New member
נכון

אני משתדלת להית גלויה עם מי שאחראית עליי ולומר מה קשה לי ולנסות ללמוד כמה שיותר. ולזכור שבסך הכל הם אנשים טובים שם ורוצים את טובת המקום וגם את טובת העובדים, וירצו לעזור לי להתקדם אחרי שכבר הסכימו לקבל אותי לעבודה. (הם גם אמרו לי שהם מאוד מרוצים שקיבלו אותי ושיש להם תחושה טובה בקשר לזה ולהמשך שלי) המחשב חזר. ובכל זאת אני מקווה להיות פחות זמן באינטרנט ולהשקיע יותר זמן בחוץ, גיליתי השבוע כמה אני מחוברת לאינטרנט ושגם טוב לי בלעדיו ואני צריכה לשמור על האיזון.
 
למעלה