שלום

הי פנטה ריי

הנה דעתי (אני לא גרפולוג מקצועי) יש לך נטייה לגעת בדברים מבחינת החיצוניות שלהם, לטפל בהם ולהכניס אותם למסגרת. את אדם זורם מאוד עם אנשים אחרים, ואפילו דומיננטי בדיונים ובדעתנות. עם זאת, העבודה שלך שכוללת קשר רצוף ומתמשך עם אנשים, שחקה בך את הרצון לתת ולהעניק לאחרים, את מרגישה שזה "חלק מהעבודה", וביומיום עם חברים או משפחה את מוצאת עצמך לפעמים עייפה מאוד מהצורך לרצות ולעשות למען אחרים - את רוצה שיעשו יותר למענך. את בחורה חושנית עם מיניות מפותחת ומלאה, יש בך שמחת חיים גם בתחום זה, והוא נראה בריא ומלא. נראה שהעיסוק עם החיצוניות מטריד אותך, את מעוניינת לעבור לדברים יותר מופשטים (יש נטייה להפשטה חוטית בתוך המילים עצמן), הייתי מייעץ לך לשמור על קשר עם אנשים במקצוע חדש - אם את מתכננת שינוי, אבל להיות פחות תלויה בצורך לרצות אותם (פחות בחזית מול הלקוחות) ויותר כחלק מצוות. נראה לי שתפקיד במשרדי פרסום, עבודה עם אנשים שמחייבת חוות דעת אישית על נפשם והתנהגותם - פסיכולוגיה וכיוב', ופרילנסריות בתחומים שקוסמים לך אישית - יכולים להתאים לך.
 
בהתרשמות קצרה ובלי אחריות

מתייחסת לעצמך ועבודתך במלוא הרצינות והכבוד - דורשת גם להיפך. משקיעה כדי לעשות ולתת מעצמך את מקסימום הידע והנסיון, בעיצות, פתרונות, תכנון וכד'. אחראית מאד, פרפקציוניסטית לשם תוצאה מכובדת. ערכית וישרה. מסורה. רציפות הגיונית של תהליכי חשיבה והסקה וקשירה בין הדברים למכלול. 'זורמת' יותר בחברה שבה מרגישה נוח, בחממה, ואולי בכלל בחברת מי שקרובים אליה במנטליות, חינוך, גישה, מה שיכול לשדר סוג של סגירות אולי אפילו התנשאות, שמתבררת כ 'לא כזו' בהכרות לעומק. מורת רוח מזילות הנושא ורצון לשמור על רף איכותי גבוה, סלקציה. השקעה ברכישת ידע והשכלה - כתנאי לנטילת אחריות. רגישות לבקורת שמנסה להצמיד תווית של אליטיסטיות. צורך להבהיר ולחדד קריטריונים ומקצועיות, הכוון הדרכתי ? צורך השתייכות לארגון מוכר. פעמים זמן בין התלבטות ורציה לבין מימוש - מעצורים. עד כאן, ומראש התנצלות על פגיעה או טעות.
 

paprika10

New member
אפשר גם?

שלום אפרת, חשוב להזכיר שאני גרפולוגית מתחילה ,וזוהי רשימת תכונות שטחית ולא ניתוח.בכל מקרה אשמח לקבל פידבק כדי שאוכל לדעת היכן טעיתי. בעלת נוכחות מורגשת, עירנית, דינמית, מתלהבת, יכולת לנצל אנרגיות בצורה טובה ולכן ,לדעתי, נשארת חיונית ולא מתעייפת בקלות, רגשנית, טבעית, כנה, נוטה להיות מוחצנת , בעלת בטחון פנימי, אופטימית, הסתגלות טובה לסביבה ולמצבים, כושר אלתור, בעלת מוטיבציה, שאפתנית, הישגית, ספונטנית (למדיי), פרקטית אבל מסתמכת גם על אינטואיציות ותחושות בטן, דמיון וחוש אסתטי, אוהבת יופי ואומנות. זקוקה לגיוון, פתוחה לרשמים חדשים, תקשורתית, יכולת הבעה טובה, לא אוהבת התעסקות בפרטים קטנים עלולה לגלות חוסר סבלנות, תחושה של חוסר סיפוק ?
 

shamon51

New member
גם אני, גם אני ../images/Emo3.gif

הי (אני עוסק בגרפולוגיה כתחביב = קחי בחשבון) גרפולוגיה לא מבוססת על נבואה, היא מבוססת על סטטיסטיקה כלומר... אם מסתכלים על כתבי יד של הרבה אנשים, רואים שלמי שיש תכונות באופי מסוימות יש (בסבירות גבוהה) מאפיינים מסוימים בכתב היד. עד כאן ה"הרצאה המלומדת"
לגבי מקצוע נראה שיש לך יכולת גבוהה בקשיור בין דברים מציאת קשר בין תופעה אחת לשניה ויצירתיות גבוהה לפי החלק בעליון של ה "צ" במילה "עיצוב" נראה שה"סוס" הזה נגמר מבחינתך (ולא נכנס לעניני האופישגורמים לכך - אחרים עשו זאת לפני) מכאן שאת צריכה להפנות את הכשרון והמרץ לנושאים אחרים אולי תכנות ומחשבים ואולי ניהול שם יתכן והאגו שלך יקבל סיפוק שמעון (בלי תגובה = אין התקדמות)
 
עכשיו באים? ../images/Emo13.gif

כשאמרתי שאני מייחסת לגרפלוגיה יכולות כמעט נבואיות, התכוונתי שאני סומכת מאוד על התורה הזו כמנתחת לא רק אופי, אלא גם היבטים נוספים, שאנחנו לא מודעים להם. וואלה? תכנות ומחשבים? אני צריכה לחשוב על זה, זה לא נשמע רע כל-כך. עדיין קוסם לי יותר משהו טיפולי. היית חושב שילדה בת 28 כבר תדע מה היא רוצה להיות כשהיא תהיה גדולה, אה? תודה, שמעון
 
קודם כל - תודה

ושנית, אני מבינה שכיוון שחלקכם מתלמדים, חשוב לכם לקבל פידבקים (זה לא בגלל שאני אוהבת לדבר על עצמי
): פיסטוק: לא את כל מה שכתבת אני בטוחה שהבנתי. אני אכן אדם דעתני. אני חושבת שמה שמטריד אותי בתחום העיסוק הנוכחי הוא תחושה של חוסר טעם בסוף היום, למרות תחושת התפתחות בתקופה האחרונה (שממתיקה קצת את הגלולה). הבנתי אותך נכון? התחום שחשבתי לפנות אליו הוא משהו טיפולי, הזכרת פיסיכולוגיה. וכן, אני חושנית ומינית מאוד (אבל אני מקווה שאני לא אזדקק למאפיינים האלה במקצוע החדש
) אודי: קלעת בול. אין לי מה להוסיף. ו- אקירפפ (?): איך אומרים? מהפה שלך לאלוהים?
הלוואי והייתי האדם שתיארת. אני חושבת שהמחסור הבולט ביותר בי הוא בבטחון עצמי. כן, יש בי משהו חיוני ומתלהב, רגשנות, כנות וכו' - אבל אופטימיות? רחוקה ממני שנות אור. גם אנרגיות אני לא מנצלת נכון - יש לי נטייה להשקיע דווקא במה שחשוב פחות (למרות שאני עובדת על זה). דימיון, חוש אסטתי, גיוון, פתיחות, יכולת הבעה, וחוסר סבלנות - זו שוב אני. שוב תודה, ו-טה-טה
 

paprika10

New member
אפרת תודה על הפידבק,

זו דרך טובה ללמוד ולתקן טעויות. אילו לא היית מציינת את חוסר הבטחון וחוסר האופטימיות, היתי ממשיכה לחשוב שממש לא חסר לך... ופה המקום לפנות לגרפולוגים אחרים בפורום, אולי מישהו מוכן להסביר לי איפה טעיתי? התייחסתי לכותבת כאינטגרטיבית של אודם, + כתב גדול בתנועה ערה, הכתב המהיר הקולח, הלחץ והקו שנראו לי שטפיים, הזוית הימנית (עכשיו אני רואה שהיא טיפ טיפה מתיישרת לקראת הסוף) כל אלו חיזקו אצלי את הסברה שהכותבת מתנהגת בטבעיות, בספונטניות, שיש בה מין אמון פנימי שהדברים יסתדרו, לא ראיתי היסוסים לבטים או מעצורים. (טוב, במבט שלישי, יש קצת צרות באותיות שאולי מאטות קצת את הכתיבה)
 
הייתי עוזר לך אבל אני עדין מזועזע

מהדרישה לחייב פדופילים לעבור סירוס כימי - כתנאי לשחרורם. בהמשך אפשר יהיה לחתוך רגליים לגנבים כדי שלא יוכלו לברוח וממילא לא יגנבו, לחתוך לשון לנוכלים התכמנים שלא יוכלו להוציא הגה מפיהם ולהפיל תמימים בפח. את שואלת איך זה קשור לעזרה שביקשת ? זה קשור, היות שקבעו לי תור לסירוס השבוע ומאותו הרגע אני לא נרדם בלילה ומתעורר שטוף זיעה עם סיוטים שחטפו לי 'אותו' באישון לילה בלי שהרגשתי. 'הפתרון הסופי' נראה לי אקט של חסד לעומת היוזמה הזו.
 

shamon51

New member
אני במקומך

לא הייתי קורא ברצינות כל דואר
ספם שמגיע
 

shamon51

New member
פפריקה, באמת יש לך לא רק../images/Emo24.gif

פלפל
אולי יותר מזה שמעון
 
טוב, ניקח כל מיני דברים מהכתב

אין ברירה - נדפיס אותו, שניה, הנה יוצא, הכל בסדר. רטט בקשת - ב' - "בחיי" - תסכול ממצב נתון בלתי מספק, למרות השקעה והשתדלות לשפרו ולהעלותו לפסים מוצלחים יותר ( הרוחב ) וגם, תחושה שאחרים לא מספיק נותנים מעצמם ותורמים. הגדלת אותיות ב' "במה" ד' "דעת" - הדעתנות 'המפורסמת' וכל אותם וויכוחים רעיוניים, אחרים, סוערים בהקשרי "לאן הולכים". ייתכן שהלהט המתלווה מקל על הבעת רגשות שנדחסת ביום יום ? וגם, ההגדלה קצת זוקפת קרדיט ומזכירה נשכחות: "אמרתי לכם שזה מה שצריך, שזה מה שיקרה, בחרתם להתעלם וזו התוצאה. בעקיפין יש כאן שאיפה למלא תפקיד לא למען הכבוד, אלא כדי להשפיע על הכוון. אי לכך והאמירה הנ"ל לעתים מבטאת תחושה של 'נדחקה הצידה' מוצאים את זה לפעמים אצל אנשים שבשיא תפארתם כולם עלו אליהם לרגל וביקשו עצתם הנבונה, שום החלטה משמעותית לא התקבלה בלי שקיבלו ברכתם, והנה: המלך עשה את שלו.. ושוב אינו מבוקש כבעבר, ולכן הוא מנצל את ההזדמנות להוכיח רלוונטיות וכוחו במתניו. היות שהיא בת 28, נצטרך להמתין לגיל 70 כדי לראות אם היא תעבורתהליך אבוציונולי דומה. תראי, הרחבות, הקשתית והקישור ביחד עם המלאות במתווך נתנו לך אינדיקציה התרשמותית של הפוטנציה האמורה, ובדרגה שליטה, ומכאן טבעי לאמץ את מרכיביה האופטימיים. בעקיפין היתן ללמוד מכך על מגרעות של שימוש בכל סיווג לקטגוריות, כאשר במקום 'לקרוא' את הכתב מתחילים למצוא בו את סימני הטפוס. שימי לב למגמת היצטרות רוחב אותיות, לאחר הרחבה מיד אות צרה, מסתייגת ונבלמת: ג' "גרפולוגיה" "בחיי" "לתחום" "אמצא" משמע, ההתלהבות, הזרימה, האופטימיות והשחרור נחסמו במגמה יותר שכלית, בקורתית, ספקנית, מתלבטת, בודקת, חוככת, רוצה להבין תחילה במה דברים אמורים, להכין ולתכנן טוב יותר, גם במחיר עכוב, ואולי אף פוחדת ומעצימה את משקל הבעיות, סכונים וסבוכים אפשריים בדבר. תוסיפי לכך מגמה מפוצלת של זוית חדה וישרה כמעט לסרוגין, תראי שאין כאן וויסות ( בישרה ) של הדחף אלא יותר נסיונות השתחררות, היפתחות וליברליות שנבלמים בשל מנטליות, חינוך ורקע שהטמיעו בה דברים מאז ועד היום. הזדקרות וצרות באזור עלי, להוציא מוקד יחיד מורחב יותר "לקבל" היא סוג של עקרונות, אחריות, מחוייבות ונתבעות גבוהים מהמצוי והמקובל וזה לא תמיד הולך עם הסתגלות למצוי ופרגמטיות. בכל אופן, היא את הגובה שלה לא מוכנה להנמיך כדי להיות באופנה וברמה המצויה ובכלל תיתקשה לקחת אחריות, לייצג ועוד כל אימת שהדבר לא חופף את האמת הפנימית ואת טובת הענין. בקיצור, על השניה הראשונה שתבלף - ירגישו בה, ואם ידרשו ממנה להמשיך לבלף לטובת התוצאות המסחריות של החברה - תחזיר ת'מפתחות. אז סיכמנו, גם על דעתה, שהיא חושנית וסקסית, וכמעט ובא לי להציע לה תעסוקה במכון שלי בתחנה הישנה ( ראי פרסום למטה ) אבל היות שהכל מנותב ובגבולות יש להניח שהנהנה היחיד מסגולותיה יהיה החבר הקבוע או הבעל שיחיה. זהו, נשבר לי ממנה.
 
ישראל אודם והטעויות...

לשאלתה של פפריקה. טוב, אז הטעות הראשונה שלך, כפי שאודי רמז, היא הנסיון לגשת לכתב חי באמצעות טיפולוגיה, טובה ככל שתהיה, בלי לבחון את הכתב לפרטיו. יותר מכך, גם השימוש שאת עושה בתיאוריה של אודם הוא חד צדדי, ואת מתעלמת מאלמנטים חשובים בכתב שניתן לשייכים לפוטנציות כמו האימפולסיבי, האיובי-זאבי והנרקיסיסטי (ואולי גם האנרכי יצרי). למרות שאודם מדבר על שילוב בין פוטנציות, השילוב בין האינטגרטיבי לפוטנציות אלו יש בו מן הבעייתיות, משום שהן מפרות את האיזון, שהוא לב ליבה של פוטנציה זאת (אודם אף פעם לא היה חזק בהשלכות הפסיכולוגיות של הטיפולוגיה שלו). המשמעות הבסיסית ביותר של האינטגרטיבי היא האיזון, הספונטניות המאוזנת של הכתב, ללא הפרזה או קיצוניות לאף כיוון, ואילו כתב זה הוא הכל רק לא מאוזן. הכתב גדוש, עם צורות גדולות ומלאות מדי, עם הפרזה בתנועות הכתיבה. התנועתיות של הכתב עצבנית, לא נינוחה, לא אחידה, עם המון שינויים פתאומיים (למשל בזוית ובכיוון השורה), לא מתואמת ולא הרמונית, ולפעמים מלים ממש נתקעות במקום ולא זזות (למשל "הבית" בעיקר הב'). יש שינויים רבים בין רוחב מופרז לצרות מוגזמת (למשל ס' של "לעסוק"), המון קוים שמסתיימים בקטיעה עצבנית, שיוצרת תחושה שהאות הסתיימה קודם זמנה (למשל ת' של "דעת", צ' של "רוצה"). גם הלחצים אינם אחידים ואינם הרמוניים, ויש התפרצויות של לחץ תוקפני ואימפולסיבי ופתאומי, כמו ברגל הק' היורדת של "לעסוק", וכן הפסיקים שלה, שהלחץ שלהם מופרז ביחס לגודלם, ונראה כמו קרסים שנועדו לשפר את אחיזתה, לך תדע במה... מה שמטעה כאן הוא השליטה הטובה יחסית שמפגינה הכותבת, המתבטאת בארגון מוצלח למדי ובהקפדה על עיצוב אות תקין וקריא. אבל אין זו השליטה המאוזנת והספונטנית של האינטגרטיבי, אלא מאבק בין ההתנפלות האימפולסיבית קדימה לבין הכוחות המרסנים, הבולמים ללא הרף את הדחפים המשתוללים, מתוך עידון, משמעת עצמית, אלטר אגו מפותח ותחושת מציאות בריאה. יש כאן גם אלמנט נרקיסיסטי, הבולט מאד בפ' הבלונית בחתימתה (אפרת), בב' של "בת" ועוד. כך גם ההגבהות של אותיות שונות, ההתכנסות באיזור האמצעי (ט' של "כמעט"), הקרסים כלפי פנים (צ' של "רוצה"). לא שאת לגמרי טועה. אין ספק שהרבה אנשים יכולים להתרשם מן הדעתנות הבוטחת שהיא מפגינה כלפי חוץ, אלא שזה אינו משקף את תחושתה הפנימית ואת מה שבאמת מתרוצץ אצלה בפנים. במקום תחושת הבטחון המאוזנת של האינטגרטיבי, יש כאן תביעות מופרזות מן האני, שלעולם אינן יכולות לבוא על סיפוקן, יחד עם דעתנות תקיפה וזועמת וצורך נרקיסיסטי בהכרה כפיצוי לתחושת הבטחון המעורערת. ואל תבינו אותי לא נכון. מדובר בבחורה איכותית מאד, אינטליגנטית מאד, עם המון עידון ורגישות סביבתית וגם תחושת איזון מסויימת, שמסייעת לה להתמודד עם כל ההמולה הפנימית הזו בצורה סבירה ומסתגלת יחסית. אלא שכאן רציתי להפנות את הזרקורים לתמונת העומק דווקא, שחשוב לעין ערוך בבואנו להבין את הדינמיקה הפנימית של אישיות מורכבת זו.
 
למעלה