PURPLE CHICKEN
New member
שלום.../images/Emo13.gif
אנוכי ירדן, בת 14 מת"א. האמת שאני לא יודעת בדיוק למה אני כאן, כי באמת שכמעט אין לי בעיות עם ההורים, ואנחנו מסתדרים מצוין חוץ מהריבי-הורים-בת הרגילים.
אבל בכל זאת, למרות שאני נורא נורא אוהבת אותם, וחושבת שהם הורים נהדרים ובני אדם מקסימים, יש לי בעיה שאני לא בדיוק יודעת להסביר.
נניח שאני קובעת עם חברות ומבלה וידה ידה ידה, כשאני חוזרת הבייתה, להורים ולאחים שלי, אני מרגישה מדוכאת. כאילו אין לי עם מי לבלות בבית.
לחברה שלי יש שתי אחיות גדולות והן כזה כל הזמן יחד עם אימא שלה רואות סרטים או סתם יושבות וצוחקות, ו... אני לא מרגישה שאני רוצה להתחלף איתה או משהו, אבל אני מרגישה כאילו אצלנו חסר משהו.
אל תבינו אותי לא נכון, ההורים שלי ואני מבלים וזה, ואני בטוחה שחלק מה-'סו קולד דיכאון' הזה נובע גם ממני, אבל... אולי למישהו יש עצה בשבילי?
כל עצה תתקבל בברכה, חוץ מ-"תדברי איתם", כי אני אפילו לא יודעת איך להסביר את זה לעצמי, אז להם... חוצמזה, אני חושבת שזה נורא יעליב אותם.
תודה, וברוכבא לעצמי.
~ירדן~
אנוכי ירדן, בת 14 מת"א. האמת שאני לא יודעת בדיוק למה אני כאן, כי באמת שכמעט אין לי בעיות עם ההורים, ואנחנו מסתדרים מצוין חוץ מהריבי-הורים-בת הרגילים.
