תסלח לי שאני אמשיך את השיחה מכאן
פשוט הגעתם למקום יחסית טוב בדיון. אני אנסה להסביר דברים שאינני מומחה גדול בהם, אבל הייתי עד להם. 1. אם תיקח אדם ותמנע ממנו שינה בלי שהוא יידע, במשך 3 ימים רצוף (נניח שהוא יחשוב שהוא ישן, אבל אני אמנע מהמוח לנוח בעזרת פולסים חשמליים - אני סתם ממציא משהו בשביל שתבין). האדם הזה יהיה עצבני יותר ויותר והוא לא יידע מדוע. נניח שאותו אדם נשוי, ואישתו אומרת לו סתם ככה "אתה יכול להוריד את הפח ? " הוא עלול לצרוח עליה (הוא כבר לא ישן 3 ימים) "מה את חושבת לעצמך ? תמיד אני צריך לעשות הכל ? אני מצטער שבכלל התחתנו". אותו אדם בדיוק 3 ימים לפני הניסוי היה עלול לענות "אוף, אין לי כוח עכשיו" וזהו. אבל עכשיו הוא פשוט משתולל מזעם. אם תגיד לו "תשמע, אתה לא שם לב, אבל אתה כועס בטירוף בגלל שמונעים ממך שינה". סביר להניח שהוא יענה "ואם אני יישן ? אז זה אומר שהיא בסדר שהיא משגעת אותי כל הזמן עם עבודות הבית האלו, ונותנת לי הוראות ?". זאת אומרת שאדם יכול להיות בדיוק באותו מצב, רק להגיב אליו בחריפות רבה יותר בגלל ביולוגיה. אפשר לתת את אותה דוגמא עם אדם שנזריק לו אלכוהול לדם בלי שיידע, או סמים או סוכר ברמות גבוהות וכולי. ביולוגיה משפיעה על המצב רוח ואנו מכירים את זה מהיום יום דרך שינה, אלכוהול, אנדרנלין, סמים, רמות סוכר וכולי. 2. לגביי התרופות, ראיתי את זה פועל. מגיע אדם שאומר לרופא אני מיואש. הפסיכיאטר שואל אותו "אתה מרגיש כך וכך וכך..". האדם עונה לו "בדיוק ככה, איך ידעת ?". הפסיכיאטר עונה "ככה מדווחים בדיוק אנשים רבים במצב". נותן לו כדורים נגד דיכאון ואומר "אין מה לעשות, זה לוקח שבועיים, תראה עוד שבועיים זה פשוט ייעלם". האדם עונה "אין שום סיכוי בעולם". ואחרי שבועים הכל נעלם כלא היה. אלו לא מכשפים אינדיאנים, אלו אנשי רפואה עם המון שנות מחקר ופיתוח. 3. אני לא בטוח שפעלתנות מעידה על חוסר דיכאון. אולי "דיכאון מז'ורי" שבו האדם שוכב במיטה עם כאבים נפשיים עזים אין לך. אבל יש גם דיכאונות קלים בהם האנשים פעילים. אני ממש לא מבין בזה, אבל יש לי הכרה חזקה מהתנסות עם אנשים בנושא. לדעתי לך תתייעץ, תופתע לגלות שאולי גופך עובר חוסר איזון כימי, ותקופה שאמורה להיות "לא נעימה", הופכת לתקופה של מחשבות אובדניות. 4. בדבר אחד אני מתנגד לדבריי קודמתי לדיון - לך לפסיכיאטר ולא לרופא רגיל. לדעתי רופא רגיל ידוע לאפיין סוגי דיכאון שונים ולתת תרופה מתאימה, בערך כמוני (שזה שווה ל0 הבנה). הרבה פעמים שמעתי שרופאים רגילים נותנים תרופות הרגעה, שהן ממכרות. התרופות הפסיכיאטריות הן תרופות הבנויות כמו גלולה, הן משפיעות על הגוף בלי שום התמכרות. 5. אין שום סיבה נצפית לעין שאדם ירצה להתאבד, אלא אם נניח בנו מת או משהו. גם אם אתה בודד אז היית אמור להיות אומלל, מחשבות אובדניות זה שלב מעל. אין לי מושג אם זה דיכאוני או לא, אבל זה בהחלט מספיק חמור כדי להתייעץ עם פסיכיאטר.