שלום

idany100

New member
שלום ../images/Emo10.gif

אני רוצה להפסיק לחיות. חקרתי וניסיתי להבין מבחינה פילוסופית,איך ומה הטעם לחיי---והגעתי למסקנה שאני רוצה למות כבר. איך עושים את זה?
 

nehud

New member
שלום ולא להתראות

השאלה, את מה מבקשים לפגוש לאחר המוות? ואו מי מה מבקשים לברוח באמצעות המוות ? וכל זאת על מנת לבחור בדרך הנכונה אשר תאפשר להפסיק לחיות, את החיים כפי שחיים אותם כעת, באהבה אהוד
 

idany100

New member
את מי לפגוש??

כל דבר אחר שאני אפגוש או לא אפגוש,יהיה יותר טוב ממצבי כעת. אומרים שבעולם הבא ,מפסיקים להתייחס לחיצוניות,למעמדות,ליופי,לגובה,לצעיר ,מבוגר,רזה,שמן,חכם,טיפש--ונשארים רק עם ה"נשמה". אני רוצה להגיע לעולם כזה. נמאס לי. :( :(
 

hilabarak

New member
עם כל הכבוד לפילוסופיה, לאדם

שרוצה למות יש בעייה מהותית ברמה הפסיכולוגית, שבדרך כלל גם מתאפיינת ברמת סרטונים נמוכה שמובילה לדיכאון חמור. המלצתי לך במקום לחפש את מי לפגוש אחרי המוות, לך לפסיכיאטר שירשום לך תרופות שישפרו את זרימת הסרוטונים במוח. אחרי שתהיה הקלה רגשית, תוכל/י ללכת לטיפול מעמיק אצל פסיכולוג ומשם לראות איך יוצאים מכל התסבוכת הזו.
 

idany100

New member
אממממ....

כי אני עובד (מתי שיש עבודה וקוראים לי לפרוייקט כזה או אחר) אני הולך 4 פעמים בשבוע למכון כושר...ומתאמן שעה-שעתיים. אני מידי פעם הולך לחבר פה,חבר שם. מפגש פה מפגש שם. אני אוכל כמו שצריך (אני לא שמן. אבל אוכל סביר ומשתדל לאכול ולחיות בריא) אני ער למה שקורה (חדשות,כוכב נולד,ספורט וכו' וכו') וכו' וכו'.... לא נראה לי שבנאדם שהוא בדיכאון מתפקד כך.
 

nehud

New member
עם כל הכבוד לפסיכולוגיה המהותית

לאדם המבקש למות יש מפגש-טעון בין פילוסופית החיים בה הוא מחזיק (במודע ושלא במודע) לבין ההוויה בה הוא נמצא . מפגש זה הוא שיוצר את החוויה הגופנית (רמת סרטונים נמוכה כדבריך) רק תובנה כי היכולת לפגוש את ההוויה עם משקפיים חדשות (ורודות יותר) אכן קיימת עבורך, על פי בחירתך החופשית תוביל לפיתרון עמוק ויסודי! על פני נסיון לטייח את הבעייה באמצעות גלולות כאלו ואחרות.(שהרי מה הטעם להעמיס על עצמי כימקלים מזיקים ולהמשיך בסבל -העולם לא ישתנה) כאשר המבקש למות אוחז בתובנה כי בחירת המשקפיים לצפות בהוויה בידיו יש ביכולתו לבחור בין מאות ואלפי גישות כולל פסיכיטריות (גלולות) , פסיכולוגיות, סמים-פסיכודלים, גרס , בודהיזם, טנטרה, סנטולוגיה ו................... על מנת "לרכוש לעצמו " זוג משקפיים חדש לחיים מכאן שהנסיון היעוץ הפילוסופי כבודו במקומו מונח הגם שלא בהכרח יספק תוצאה. הנסיון לפיתרון אינסטנט כפי שהיצגת (1 אתה בדיכאון 2 לך לפסיכיטר 3 לך לפסיכולוג ) הוביל להתנגדות (אני לא בדיכאון .....) ולאי רצון לפעול על פי המלצתך למרות שהיא במקומה באהבה אהוד
 

hilabarak

New member
אהוד, אני לא בטוח שאנחנו

מדברים על אותו הדבר. כשאני אומר לאדם עצמו "עם כל הכבוד לפילוסופיה, יש כאן בעייה מהותית ברמה הפסיכולוגית", אין כוונתי לשלול את הפילוסופיה באופן עקרוני. תמיד זה עולה בדיונים שלנו, אני לא תיאורטיקן, אלא פרקטיקן. בדיון הנקדותי הזה, לא ממש מעניין אותי האם לפילוסופיה יש ערך או אין לה ערך. מעניין אותי אותי לשים גבול לשואל עצמו ולומר "לדון באופן כללי על מוות והחיים אחריו זה דיון פילוסופי, שאת האחד יעניין ואת השני לא. לחשוב מחשבות אובדניות זו בעייה פסיכולוגית, ואין טעם להשלות עצמך שזו בעייה פילוסופית". לגביי השאלה - האם הטקטיקה שלי נכונה או לא, זו כבר שאלה אחרת. אני מאמין גדול שלא כדאי להיות חכם ולהמציא את הגלגל. יש "גלגל" שעובד נהדר, והוא הומצא בדיוק בשביל אנשים בדיכאון או מאניה דיפרסיה או פיצול אישיות. ה"גלגל" הזה אומר - קודם ניתן לאדם מספיק איזון ויציבות כדי שיוכל לטפל בעצמו, בעזרת תרופות. ואחרי זה נתחיל לטפל בצורה עמוקה דרך פסיכולוג או כל טיפול אחר. אני לא יודע אם לא יצרתי אצל הבחור התנגדות, יכול להיות שכן. אבל אז אנחנו דנים כבר ברגישות האישית שלי כעונה, ולא בדרך הנכונה לטפל. . בכל מקרה בעיני זה לא שונה ממחלת לב. אם אדם חולה לב, עליו קודם כל לקחת תרופות שימנעו הדרדרות, ואחרי זה לעשות כושר או לאכול נכון וכולי, עד שיוכל להוריד את התרופות. אני לא חושב שנכון להציע לאדם עם מחשבות אובדניות, להתחיל לנסות שיטות טיפול כאלו או אחרות, בלי תמיכה ברורה של טיפול תרופתי. כל שיטה מבודהיזם דרך סדנאות יחסי אנוש דרך טיפול פסיכולוגי היא ארוכת טווח. אדם עם מחשבות אובדניות עלול ברגע של ייאוש רגעי להתאבד, עליו לקבל קודם טיפול תרופתי ואחרי זה פתור לטווח הארוך. שוב אולי אני יוצר התנגדות באמירות החדות, ועדיף לצור אמון וכולי. אבל זה פורום, אין כאן יכולת לצור יחסי מטפל מטופל ואמון.
 

nehud

New member
ערב טוב ברק

אנ ימשתדל להפריד בין הדיון הפילוסופי תאורתי בין שנינו לבין העזרה הפרקטית !! באמצעות פילוסופיה. לאותו בחור אובדני . להבדיל ממך אינני חסיד גדול של תרופות והן אינם הפיתרון הראשון עבורי (פילוסופית חיים) כפי שגם אינני מתכוון לשים לו גבולות או לקבל את טענתך שאין זו בעייה פילוסופית (אינני מדבר על דיון פילוספי כי אם תפיסת חיים - פילוסופית חיים) גם הטענה שאין צורך להמציא את הגלגל תמוהה שהרי הגלולות הם המצאה של 30 - 50 השנים האחרונות והפסיכולוגיה קיימת 100 שנה בו בזמן שמודעות לפילוספית חיים קיימת כ 5000 שנה האיש פנה ליעוץ פילוספי וזה אשר הוא יקבל ממני על מנת לעזור לו לבחור בצעד הראשון בדרך הנכונה לו - שיתכן והיא תרופתית או שילוב או....... האם באמת יש ביכולתך או כל אדם אחר להציב גבולות לשואל או לקבוע חד משמעית מה הוא הטיפול הנכון לו תרופתי , פילוסופי, פסיכולוגי ואו מוות ביסורים ארוכים שבו יבקש לחזור לחיים באהבה אהוד
 

hilabarak

New member
אהוד בוא נעשה הפרדה לרגע

בין ההתייחסות הפרקטית שלך לנושא, ובין ההתייחסות הפרקטית שלי לנושא. אנחנו כאן בפורום, שזה אומר שאין לנו אחריות ממשית (במובן הפרקטי ולא הפילוסופי). אף אחד לא יכול לבוא אלינו בטענה ממשית, וגם אנחנו לא יכולים לבוא לעצנו בטענה ממשית. הוא שואל ומתייעץ סה"כ בפורום ומקבל תשובה בפורום. לכן אין לי בכלל וויכוח מדוע ענית לו כך וכך בעוד אני עניתי אחרת. אם היית יועץ בתיכון והיה מגיע בחור בגיל 14, והיית מתחיל לדון איתו על פילוסופיה של המוות, במקום לשלוח אותו דחוף לפסיכיאטר הייתי רוצה שיפטרו אותך. כי אני לא רוצה שילד שמסתובב עם מחשבות מהסוג של מה שרץ לו בראש, יתקל ביועץ שמרשה לעצמו מרחב תמרון, ולא מפנה ישר לטיפול. מכיוון שהוא לא קטין, ואתה לא יועץ בבית סיפרו, ואתה אפילו לא קואצ' שלו, אלא בדיוק כמוני סתם עוד אחד שעונה בפורום. אז אני בכלל לא חושב (ואני זאת באמת ובכנות) שאתה טועה בגישתך. ואולי (ואני שוב אומר זאת בכנות) אפילו תצליח בגישתך יותר ממני, כי אתה תגיע אליו בעוד אני ארחיק אותו. לגביי המצאת הגלגל, הכוונה איננה ללוחות זמנים. אם כיום יש תרופה להתקפי לב שמקובלת במשרד הבריאות, מבחינתי היא יכולה להיות רק שנה בשוק. אני לא חושב שאנשים צריכים לזלזל בה כי הם אינם רופאים. המדינה והחברה מינו אנשים (פסיכולוגים ופסיכיאטרים) לטפל בבעיות של חוסר איזון רגשי חמור. לא משנה לי אם התרופות שלהם קיימות 5 שנים או 15 שנים. הם עברו מחקרים והוכשרו לרפואה. כל עוד אנחנו מדברים על סכנת חיים מבחינתי הם קובעים. ברגע שנדבר על סתם דכדוך, אין לי בעייה להתנגד יחד איתך לתרופות. הם
 

nehud

New member
מדינה / חברה וטיפול תרופתי "בחוסר

איזון" אך תחילה ברצוני להדגיש כי לא התנגדתי לטיפול תרופתי המומלץ בפי אחרים פשוט בחרתי להציג אלטרנטיבה נוספת לצורך הבחירה החופשית שהרי שנינו יודעים כי במסגרת הפורום יש באפשרותנו להמליץ בלבד. חזרה לכותרת - נסיוני האישי במפגש עם אותם פסיכולוגים/ פסיכיאטרים מטעם הציבור כאפוטרופוס לגוף ונפש של חולת סכיזופרניה הוא בהתמקדות ביצוב ההתנהגות של החולה כך שלא תפגע ב"שלוות הנפש הנורמטיבית של החברה" (בהצלחה גדולה) אך לא היה נסיון אמיתי לחלץ אותה (לרפא) ממצבה. השימוש בתרופות מצד אחד עוזר מאוד ומצד שני יוצר נזק לעיתים בלתי הפיך (מצטט חבר מנתח לב בכיר מאוד ) כלומר במידה והסיכון שבנסיון לטפל ללא תרופות אינו גדול (פטלי) יש לדעתי מקום לנסות - במקרה שלנו הבחור פנה לעזרה בפורום של יעוץ פילוספי , הדיון לטעמי הראה שהסיכון עדיין אינו מוגדר "סכנה ברורה ומידית" כפי שמוגדר אדם בזמן התקף לב אחדד לאדם יש צורך להגדיר סולם של דחיפות וסיכון - לא כל צעקה לעזרה = התקף לב כאן ועכשו , כמובן יתכנו גם טעויות, ומסיבה זו אינני נחרץ באמרתי באהבה אהוד
 

hilabarak

New member
נתחיל מזה שאני לא אתווכח עם מנתח

על נזק התרופות. נמשיך שבטח אני לא מספיק מומחה בתחום, כדי לאתר רמת סיכון וקריאות מצוקה. כל מתמחה בער"ן, יותר מומחה ממני. ואם בפרקטיקה אין לנו וויכוח, אז גם בפילוסופיה אין לנו. כי ברור לנו שקריאת מצוקה של מתאבד חייבת להיענות בטיפול רציני (עדיף בטח לסכן חיין בתרופות, מאשר בהתאבדות). ולשאלה מתיי יש לנו קשקן שמדבר על התאבדות ומתיי יש לנו מתאבד פוטנציאלי, לי בטח אין תשובה. בשביל זה צריך ללמוד ולהתנסות. כל עוד אנחנו בפורום (לא אנשים שממש אחראים לבריאות הפונים), אתה יכול להחליט שמישהו סתם מקשקש, ולנסות להוביל אותו קצת בדרך הייעוץ. ואני יכול להחליט שהוא עבר את הגבול. האמת היא שלדעתי בשבילו זה הכי טוב, אחד יגיד שהוא עבר את הגבול, והשני ייתן לו פתח ויגיד לו "תראה בוא ננסה קצת יותר לאט".
 
ומה אם אין עולם הבא?

ומניין לך, בכלל, שיש עולם הבא??!! מניין לך ש"העולם הבא" אינו יותר מאשר המצאה מתוחכמת שהמציאו האנשים כדי למצוא איזו שהיא נקודת איזון לעולם הזה? הימור על "עולם הבא" הוא הימור על כל הקופה כולה... ואם אין עולם שכזה? הרי שאז הפסדת גם את הצ'אנס של העולם הזה... חשוב על כך... מלבד זאת, האם בעולם הזה אין בנמצא אנשים המתייחסים ל"נשמה" של האדם? האם אין אנשים להם ה"נשמה" באדם חשובה יותר ממראהו, מעמדו, השכלתו וכו'? הרי ה"נשמה" היא העיקר באדם- היא המהות שלו כאדם. אולי מוטב לך כי פשוט תחפש את קרבתם של אנשים "שווים" באמת, כאלה שיתייחסו אל הנשמה שלך- האדם שבך- ולא כאלה הנתפסים לדברים הפחות חשובים? והאמן לי, יש לא מעט אנשים שכאלה- והם איכותיים יותר מהאחרים ב"נשמתם", כבני אדם... אני מצטרפת להמלצתו הטובה של ברק, שתלך אל רופא המשפחה שלך ותבקש כדורים לשיפור הרגשתך. מחשבות אובדניות אופייניות למצב בו רמת הסרטונין במוח נמוכה (יש המכנים זאת "דיכאון", אם כי אינך חייב לקבל את ההגדרה). ישנן תרופות המעכבות את ספיגת הסרטונין במוח, משפרות את ההרגשה הנפשית וממתנות (ואפילו מפסיקות) את המחשבות האובדניות. נטילת תרופה שכזו (במרשם רופא, כמובן) תשפר מאד את הרגשתך, ותאפשר לך חשיבה יותר ברורה ובהירה על מצבך. חשוב על כך- גש כבר מחר אל הרופא והתחל בנטילת התרופה (ההשפעה של התרופה מתחילה להיות להיות מורגשת כשבועיים לאחר תחילת נטילתה לראשונה). הרי אין לך מה להפסיד, אך להרוויח יש לך הרבה, ובגדול...
 

idany100

New member
אין לי בעיה עם זה

אין לי בעיה אים אין עולם הבא. זה לא שאני נאחז בקרנות המזבח ומת לעבור לעולם שכולו טוב. אני לא דתי ולא שום דבר שמתקרב לזה. וכדורים??? את באמת חושבת שנטילת כדורים והרמת הסרטונין במוח ,תגרום לי פתאום לחייך לעולם?? להבין שהנה...פתאום אני אגיד לעצמי "וואוו..מגניב...אחלה עבודה יש לי,אני מצליח,מצבי הכלכלי משתפר,אני מרגיש שאני יכול לצאת לפאב ובחורות יתחילו לפלרטט איתי?? מה הקשר בין זה לבין כדורים?
 

hilabarak

New member
תסלח לי שאני אמשיך את השיחה מכאן

פשוט הגעתם למקום יחסית טוב בדיון. אני אנסה להסביר דברים שאינני מומחה גדול בהם, אבל הייתי עד להם. 1. אם תיקח אדם ותמנע ממנו שינה בלי שהוא יידע, במשך 3 ימים רצוף (נניח שהוא יחשוב שהוא ישן, אבל אני אמנע מהמוח לנוח בעזרת פולסים חשמליים - אני סתם ממציא משהו בשביל שתבין). האדם הזה יהיה עצבני יותר ויותר והוא לא יידע מדוע. נניח שאותו אדם נשוי, ואישתו אומרת לו סתם ככה "אתה יכול להוריד את הפח ? " הוא עלול לצרוח עליה (הוא כבר לא ישן 3 ימים) "מה את חושבת לעצמך ? תמיד אני צריך לעשות הכל ? אני מצטער שבכלל התחתנו". אותו אדם בדיוק 3 ימים לפני הניסוי היה עלול לענות "אוף, אין לי כוח עכשיו" וזהו. אבל עכשיו הוא פשוט משתולל מזעם. אם תגיד לו "תשמע, אתה לא שם לב, אבל אתה כועס בטירוף בגלל שמונעים ממך שינה". סביר להניח שהוא יענה "ואם אני יישן ? אז זה אומר שהיא בסדר שהיא משגעת אותי כל הזמן עם עבודות הבית האלו, ונותנת לי הוראות ?". זאת אומרת שאדם יכול להיות בדיוק באותו מצב, רק להגיב אליו בחריפות רבה יותר בגלל ביולוגיה. אפשר לתת את אותה דוגמא עם אדם שנזריק לו אלכוהול לדם בלי שיידע, או סמים או סוכר ברמות גבוהות וכולי. ביולוגיה משפיעה על המצב רוח ואנו מכירים את זה מהיום יום דרך שינה, אלכוהול, אנדרנלין, סמים, רמות סוכר וכולי. 2. לגביי התרופות, ראיתי את זה פועל. מגיע אדם שאומר לרופא אני מיואש. הפסיכיאטר שואל אותו "אתה מרגיש כך וכך וכך..". האדם עונה לו "בדיוק ככה, איך ידעת ?". הפסיכיאטר עונה "ככה מדווחים בדיוק אנשים רבים במצב". נותן לו כדורים נגד דיכאון ואומר "אין מה לעשות, זה לוקח שבועיים, תראה עוד שבועיים זה פשוט ייעלם". האדם עונה "אין שום סיכוי בעולם". ואחרי שבועים הכל נעלם כלא היה. אלו לא מכשפים אינדיאנים, אלו אנשי רפואה עם המון שנות מחקר ופיתוח. 3. אני לא בטוח שפעלתנות מעידה על חוסר דיכאון. אולי "דיכאון מז'ורי" שבו האדם שוכב במיטה עם כאבים נפשיים עזים אין לך. אבל יש גם דיכאונות קלים בהם האנשים פעילים. אני ממש לא מבין בזה, אבל יש לי הכרה חזקה מהתנסות עם אנשים בנושא. לדעתי לך תתייעץ, תופתע לגלות שאולי גופך עובר חוסר איזון כימי, ותקופה שאמורה להיות "לא נעימה", הופכת לתקופה של מחשבות אובדניות. 4. בדבר אחד אני מתנגד לדבריי קודמתי לדיון - לך לפסיכיאטר ולא לרופא רגיל. לדעתי רופא רגיל ידוע לאפיין סוגי דיכאון שונים ולתת תרופה מתאימה, בערך כמוני (שזה שווה ל0 הבנה). הרבה פעמים שמעתי שרופאים רגילים נותנים תרופות הרגעה, שהן ממכרות. התרופות הפסיכיאטריות הן תרופות הבנויות כמו גלולה, הן משפיעות על הגוף בלי שום התמכרות. 5. אין שום סיבה נצפית לעין שאדם ירצה להתאבד, אלא אם נניח בנו מת או משהו. גם אם אתה בודד אז היית אמור להיות אומלל, מחשבות אובדניות זה שלב מעל. אין לי מושג אם זה דיכאוני או לא, אבל זה בהחלט מספיק חמור כדי להתייעץ עם פסיכיאטר.
 
התרופות אכן עוזרות!!!

בהחלט כן- העלאת רמות הסרטונין במוח תשפר מאד את הרגשתך. זה לא שאני "חושבת" כך- אני יודעת שכך! ראה, אינך הראשון (ןמניחה שגם אינך האחרון) שאני פוגשת, המתאר רגשות כ"כ קשים כלפי מציאות חייו העגומה, עד כדי מחשבות על אובדן. אנשים במצבך- ואף במצבים גרועים משלך (דכאון המביא להיעדר תפקוד יומיומי תקין)- נהנו משיפור משמעותי מאד בהרגשתם, בעקבות נטילת תרופה מתאימה. אני מאד מבינה את הקושי שלך לתת אמון ב"תרופת פלא" שכזו- אך אתה יכול לסמוך על כך ולשמוח על כך... :) לא תהפוך לפתע למעין "סמיילי" שכזה, המחייך אל העולם ללא כל סיבה נראית לעין, אך מחשבותיך בהחלט יהפכו לבהירות יותר ויהיה לך קל יותר למצוא דרך להתמודד עם הקשיים הניצבים בפניך. ואתה יודע מה? יתכן שבמחשבה בהירה יותר תצליח למצוא דרך לשפר את מצבך הכלכלי... יתכן וכאשר מחשבותיך תהיינה טובות תחוש יותר נינוח, תקרין מתוכך את הנינוחות הזו- מה שעשוי למשוך בחורות להתקרב אליך... הניסיון הרב מראה חד-משמעית- הכדורים המעלים את רמת הסרטונין במוח מסייעים מאד לשיפור ההרגשה. האם אתה כ"כ להוט לוותר על העולם הזה, שתסרב לתת צ'אנס לתרופה שסיכויים רבים שתשפיע עליך לטובה? לא שווה לנסות...?
 
למעלה