שלום

vivian k

New member
היי שוב..

מצד אחד שמחה שהצלחת לפרוק כאן קצת יותר מאשר ההודעה הראשונית שכתבת שנית לא כל מטפלים בתקופות מסויימים עוזרים מכיוון שחשבת על הכסף הרב שלקחו מכייון שהיו אלה רק 15 פגישות שהיגיעו לסיומן אתה פשוט צריך לחשוב טוב שוב אם לחזור לטיפול הפסיכולוגי בכדי לעזור לעצמך לקבל את ביטחונך האישי בקשר הזוגי וגם בקשר לדימוי העצמי שלך או שאתה רוצה להמשיך להיות לבד ולהתדרדר. הלבד יגרום לך לא להפסיק לחשוב ובמחשבות יורידו אותך כלפי מטה.אתה תגיע למצב של מניעה מצב שכבר היגיע מצב של יאוש וראיית שחורות ואף רצון למות ובצדק .מה יש לך בחיים .כלום. לדעתי מה שהתכוון ישראל הוא צדק בעיניין יצירת חוויות חיוביות בכדי שתאמין שוב בעצמך ובחיים ,אך הבעיה שאתה לא יכול לנקוט אצבע כרגע לטובת עצמך. היתי מציעה לך סדנא נהדרת ליחס אנוש שניקראת"יעדים" ויש עוד המון בכל הארץ בהם אם תשתלב בתוך קבוצת אנשים תקבל המון פידבקים המון משובים-מידיים,תראה את עצמך איך שאתה ומה שאתה .ותצא עם הרגשה מעולה .אני עברתי אותה גם. יחד עם זאת אם תרצה לחשוב שוב על פסיכולוג פרטי בשיטה הקוגנטיבית התנהגותית ובסכום לא גבוה זכום ששוה לתת אותו בכדי שתפיק ממנו הכל. ותדע כל פסיכולוג גם עושה הנחות גם מתחשב וממש הולכים לקראת אלה שקשה להם. אתה כעת בתקופה כזאת שרק מישהו מקצועי יעזור לך אלא אם תתן עוד הזדמנות לפסיכותרפייה. מכירה פסיכולו' מעולה שיעזור לך. ויוי
 

khamala

New member
או קיי - תמות. אבל לפני כן תחיה קצת

מכירה את ההרגשה... כמעט כל יום מישהו רוצה להפסיק לחיות, ואני די יכולה להבין למה. אני חושבת שאנחנו חיים בחברה די רקובה, ואנחנו צריכים כל כך הרבה משאבים מעצמנו בשביל להחזיק מעמד. העניין הוא שכל אחד שחושב על זה, ואני חושבת שדי הרבה אנשים מעלים זאת על דעתם, ההבדל הוא רק בתדירות. הייתה לי דודה -שיום אחד נתנה לי תשובה דוווקא לא רעה לאיך להתמודד עם זה , וזה היה הרעיון. למות תמיד אפשר ואף אחד לא ממש יוכל לשכנע אותך באופן פילוסופי למה לחיים שלך יש ערך.אבל כך זאת כאפשרות באמת אחרונה -אם בכלל. אם כבר העלת בדעתך את האפשרות הזאת, ואתה רציני, ולא סתם מקשקש - לפחות תעשה דברים שלא העזת לעשות עד שאתה הולך לחרוץ גזר דין מוות לעצמך. תחשוב שאתה השופט גזרת לעצמך גזר דין מוות. עכשיו - נתנו לך לבקש כמה בקשות אחרונות שאתה רוצה. ואולי לפחות תחייה , כמו שאתה באמת ראוי לחיות - כמו שתמיד רצית לחיות - עד שעונש המוות - ימומש...
 

khamala

New member
תודה על התודה...../images/Emo140.gif

אבל מה המסקנה? ועוד דבר... הסיבה היא שאתה מגיב כמו שאתה מגיב, היא שאתה לוקח את החיים האלו יותר מדיי ברצינות. את כל המשחקים החברתיים - יותר מדיי ברצינות. הסיבה שהביאה אותך לחיים - היא הריי הרבה מעבר לדברים האלו, והסיבה שאתה חושב להפסיק אותם - היא הרבה מתחת לסיבה שהביאה אותך לחיים - היא בגלל ייחוס "אובר חשיבות" - לכל אותם משחקים חברתיים שנוצרו כאן - שמגדירים הצלחה וכישלון. אם כבר למות - אז למות מתוך סיבה באמת טובה - לפחות כמו זאת שהולידה אותנו מלכתחילה.
 
|ס המיתוס של סיזיפוס (אלבר קאמי)

ספר שמתאים למצבים קיומיייים קשים מעיין אלו ומומלץ. ואכן יותר ויותר אנשים (מגפה) חווים את הריקנות הקיומית בחייים חסרי משמעות. ובכל זאת- העולם והמין האנושי ממשיכים להתקיים- אז אולי יש בזה משהו. עשרות שנים של מצוקה וסבל (ותיסבוכים ונחיתיות), לצד כמיהה כל כך גדולה לממש את החיים יוצרים פרדוכס כמעט בלתי ניתן לגישור. לכן קשה לי להבין האם הקושי הוא קיומי או שאולי דוווקא האכזבות מכך שחייך כבר לא יהיו כפי שרצית - שני דברים שונים בתכלית. האם זה זה שאין לך למה לקוות? אין לך תכלית? או אולי שיש לך שאיפות וחוסר המשמעות הקיומית מתסכל אותך מאד? או שאתה פשוט פוחד לננסות להשיג את מה שאתה רוצה? או שבכלל חותה כל כך הרבה כשלונות ואתה מיואש? אלה דברים שונים בתכלית ואתה צריך לעשות בהם סדר. ובנוסף- בתור משהי שאפתנית ביותר (בעברי הרחוק), שחותה משברים קיומים עצומים רק לאחר שהתחלתי לקחת תרופות לייצוב מצח רוח הבנתי כמה הדברים מתגמדים וכמה אני "סתם" רוצה לממש את עצמי ולא תמיד מצליחה. האם לא יתכן שהמצוקות חרטו רישומן במוח - פשוטו כמשמעו- בנוירולוגיה שלך - ולכך יש טיפול. עצם זה שפנית לפורום מעיד על כך שיש ברצונך להשתחרר מהסבל ולהמשיך הלאה. ישנם טיפולים בתחנות בריאות הנפש (פסיכולוגיים ונפשיים) ללא תשלום. וזה מומלץ באופן כללי. אולי בהמשך אפילו תבדק אפשרות לקיצבה - לתקופת שיקום שבה תוכל להתאושש ולנוח. אתה אוהב את החיים- אל תווווותר, יש לך החופש לנסות עוד המון דברים שלא העזת בעבר. אבל הפחד הרבה יותר גדול ממה שאתה מוכן להודות. ואולי אתה סתם גורר את עצמך לשנים של ייסורים בין החיים למוות אזור דימדומים בלתי נסבל ומיותר לחלוטין. בכל אופן - בהצלחה. ולסיום- גם הספר "הצעקה הבלתי נשמעת למשמעות"- של ויקטור פראנקל- הוא ספר רב עוצמה ומחזק. איך אנשים בשיא הזוועה של השואה ברגע שהייתה להם תכלית שרדו כל זוועה וכל סבל והחיים היו חזקים יותר משכול אובדן השפלה ותנאים מחרידים. רק בגלל שהיה להם למה לקווות.
 

idany100

New member
נו..ומה נהיה בסוף??

את כותבת שהיית בעבר "שאפתנית"....ומה היום??? הפכת להיות עוד חלק זניח במציאות של היום?? לכת לעבודה ,לדפוק כרטיס ולקבל 5000 ש"ח משכורת? אני חלילה לא תוקף-אני רק לא מבין במה להתפאר?? בעובדה ש "משאפתנית" הפכת ל???
 
אולי אתה באמת לוזר

ואני- בניגוד אליך טיפלתי בעצמי והתמודדתי באומץ עם התסיבוכים ניסיתי להביע הזדהות ולהראות לך שלא תמיד בנאדם קורא את התמונה נכון. ולפעמים צריך לשנות את השקפת העולם מעט. אבל אם אתה רק בשלך אז לך תחפש את החברים שלך.
 

idany100

New member
אני לא חושב שהיית צריכה להיפגע

בסה"כ לא הבנתי איך בנאדם יכול להיות מאושר ,מלהפוך מבנאדם שהיה שאפתן וקיווה להגיע לדברים,לאחד שפתאום מסתפק במועט של (לקום בבוקר,לאכול ,לישון,ללכת לעבוד ולשתות עם חברים באיזה פאב אחת לשבוע)--כמובן שהקצנתי. ממש לא התכוונתי לפגוע בך. ולא,אני לא מחפש הזדהות. אני מחפש תשובות. קשות ככל שיהיו. מצטער אם נפגעת
 

ענתי44

New member
החיים יקרים מידי לבזבז אותם

אני משוכנעת שאת לא באמת מבקשת שיטות המתה. אין לי ספק שאת יודעת איך. אני חושבת שאת מבקשת לדעת איך מתגברים על המשבר שעובר עליך. אם אין טעם לחייך, סימן שאת לא מממשת את הפונציאל הגלום בך ולא מחפשת את ייעודך.את פה כי את צריכה להיות פה! מי ערב לך שהעולם הבא קיים? ומי יבטיח לך ששם יש רק את הנשמה ואין זולתה כלום?
 

ענתי44

New member
סליחה עידן

פניתי אליך כאל דמות נשית וכשהמשכתי לקרוא תגובות גיליתי שזה לא גברת אלא אדון.... בכל אופן, תקשיב לעיצות החכמות שניתנו לך כאן. החיים יפים ויקרים מידי בשביל לבזבז אותם.
 
הדיון מרתק.. חזרתי..

שלום עידן, שוב. קראתי היום את תשובך. אתה עדיין בחיים? מקוווה שכן. אני שוב רוצה להגיד לך שידוע לי שאין דבר יותר קשה מאובדן אני ומאובדן תכלית. מלאבד את מי שהיית לפני כן מבלי שאף אחד ממש ירגיש בכך. מלאכול לשתות וכד' בלי שום סיבה שווה. במיוחד אם מדובר בתסביך כפייתי שקשור בעצמך ויושב לך על הראש כל הזמן זה סבל שלא ניתן לתאר במילים כן, במקרים מסויימים מייחלים ל"החליף" את זה בסרטן או אפילו סכיזופרניה .. רק רציתי להגיד לך שבאמת באמת באמת אפשר להתאושש (ובלי קשר לפעמים דווקא תרופה מייצבת כמו למיקטל - ולא בהכרח מהדור החדש של הדיכאון עוזרת מאד). בגישה שאין כבר מה להפסיד ובנכונות לנסות הכל אתה פשוט יכול למצוא דרכים שלא חלמת שתגיע אליהם. באהדה רבה. אני.
 

MINSA

New member
אם החיים טובים לך

משתלם לחיות ...אם החיים נותנים לך יותר כאב מעונג למה לחיות?
 
למעלה