שלום תושבי הפורום צוואר עתק זו גאווה או אדם גא

[הקוסמת הורודה]

שלום תושבי הפורום צוואר עתק זו גאווה או אדם גא

מה פירוש המילה עתק לכשלעצמה מתוך הצירוף צוואר עתק?

 

[הקוסמת הורודה]

שאלה נוספת נתקלתי במשפט הבא:

" את זרימתו של החולם בשינויים הפוקדים אותו".
אולי אני טועה
אולי טועה אני אבל הניסוח הנכון או הראוי נראה לי אמור להכתב ככה:
" את זרימתו של החולם עם השינויים הפוקדים אותו".
האם הצורת כתיבה של המשפט שראיתי תקינה ?

 

[איתי שלר]

בצואר עתק

אַל תָּרִימוּ לַמָּרוֹם קַרְנְכֶם תְּדַבְּרוּ בְצַוָּאר עָתָק (תהלים עה, ו).
"עתק" הם דברי שחצנות וחוצפה (שמופנים בדרך כלל כנגד אנשים טובים: "אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם...", "תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז").
לדבר בצוואר עתק = לדבר את העתק (את דברי השחץ הרעים) בצוואר (מורם ובגאווה).
בספר תהילים "בצוואר עתק" זו לא סמיכות (כמו שמוכח מהניקוד - קמץ תחת הוי"ו ולא פתח). אבל בספרות המאוחרת יותר תוכלי למצוא "צוואר עתק" כסמיכות, במשמעות של צוואר מורם בגאווה (אולי מתכתב גם עם הצירוף "הון עָתֵק" - הון גדול ורב ועצום).

לשאלתך השנייה, תלוי למה התכוון המשורר. זו יכולה להיות טעות כפי ששיערת, וזה יכול להיות דימוי (מוזר למדיי). אם הכותב מדמה את השינויים לערוץ הנהר ואת החולם למים הזורמים בו, אז אפשר לומר "את זרימתו של החולם בשינויים הפוקדים אותו".

 

[הקוסמת הורודה]

וואוו ווי תודה על התשובה המפורטת.

טעות שלי היא דיברה על סמלים בחלומות ופה זה מהערך דג שיכול לסמל זרימה ואת האופן בו החולם זורם עם שינויים בחייו או משהו דומה.
אני פשוט רגילה לכתוב זרימה עם משהו ולא זרימה במשהו אם אני כותבת זרימה ב לרב אחרי הב יש איזשהו כלי למשל זרימה בסירה

 

[שוקי כארים]

בהרחבה על השורש

עת"ק מציין בבסיסו מעבר למקום גבוה יותר כמו שנכתב על אברהם שעבר בכל הארץ עד אלון מורה והעתיק את מקומו אל ההר. גם המילה עתק ששאלת עליה משמרת משמעות זו כמו בפסוק שהביא איתי, דיבור גבוה- עתק.

 

[הקוסמת הורודה]

תודה רבה תוספת מקסימה

אולם כיום משתמשים למשל בפועל העתיק כשינוי מקום לאו דווקא ממקום נמוך לגבוה

 

[שוקי כארים]

אכן, גם במקרא נמצא

בהקשר של שינוי מקום והעברה מספר לספר.