בצואר עתק
אַל תָּרִימוּ לַמָּרוֹם קַרְנְכֶם תְּדַבְּרוּ בְצַוָּאר עָתָק (תהלים עה, ו).
"עתק" הם דברי שחצנות וחוצפה (שמופנים בדרך כלל כנגד אנשים טובים: "אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם...", "תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז").
לדבר בצוואר עתק = לדבר את העתק (את דברי השחץ הרעים) בצוואר (מורם ובגאווה).
בספר תהילים "בצוואר עתק" זו לא סמיכות (כמו שמוכח מהניקוד - קמץ תחת הוי"ו ולא פתח). אבל בספרות המאוחרת יותר תוכלי למצוא "צוואר עתק" כסמיכות, במשמעות של צוואר מורם בגאווה (אולי מתכתב גם עם הצירוף "הון עָתֵק" - הון גדול ורב ועצום).
לשאלתך השנייה, תלוי למה התכוון המשורר. זו יכולה להיות טעות כפי ששיערת, וזה יכול להיות דימוי (מוזר למדיי). אם הכותב מדמה את השינויים לערוץ הנהר ואת החולם למים הזורמים בו, אז אפשר לומר "את זרימתו של החולם בשינויים הפוקדים אותו".