שלום שרון ועמית
רציתי לשאול ולהגיב לגבי הוויכוח שהתרחש היום ביום הכנה לחוויה. כזכור לי, בחוויה, הצבענו על כך שהפעולות שחוברו שנה שעברה יהוו את הבסיס לפעולות השנה ובשנים הבאות. מכך הבנתי שלא אצטרך השנה, שוב, לשבת ולכתוב את כל הפעולות מהתחלה. אך נוכחתי היום לדעת שטעיתי לגמרי. הגעתי ליום הכנה ועברתי יום שלם של העשרה ולימוד לגבי הנושאים שאני אמורה להעביר לחניכים. בסוף היום קיבלתי הנחיות מדויקות לגבי אילו פעולות וערבי תרבות אני צריכה לכתוב בבית. וכל זה בלי להזכיר בכלל את הפעולות שכבר נכתבו בנושא. השנה אופי תל"ם השתנה. פעם ראשונה שהוקמה במה גם למדריכים,גם לנו ניתנה הזכות להביע דעה ולהשפיע על אופי התנועה. באמת האמנתי שעלינו על דרך אחרת שהוקמו המועצות החינוכיות ויכולתי גם אני לומר את מה שאני חושבת. אבל היום.. מה שקרה היום הרגיש ממש כמו יריקה בפנים. אני חושבת שיום לימוד ודיון בנושאים שאני עומדת להדריך הוא עיניין חשוב ביותר. ושאנו לא יכולים להעביר ולהוליך תהליך חינוכי ללא הסבר ולימוד למדריכים. אני גם חושבת שלתת את הפעולות שכתבנו ישר ובלי דיון כלל היא טעות גדולה מאוד, שהופכת את המדריכים למכונות. אך- זהו לא המקרה כלל. ראשית, דיברנו היום על נושאי ההדרכה בהעמקה רבה, שהכניסה את כולנו למחשבה על הפעילות ועל אופי הפעולות שאנו רוצים להעביר. שנית, הפעולות שחיברנו שנה שעברה נועדו כבסיס בלבד- שאותו אנו נתקן ונשנה במידת הצורך. בנוסף לכך אני מרגישה שבזמנים שהכל הולך טוב, ואתם מסכימים למה שקורה בתנועה, יש דמוקרטיה וניתן לנו חופש רב. אבל ברגע שמשהו לא נראה טוב, ולא נראה נכון לתת את הפעולות כבסיס- וזאת כזכור רק כבסיס- נגמרת הדמוקרטיה, והופכים לדיקטטורה. אני מרגישה שכל הכח שהרגשתי שהיה לי להשפיע היה כח מדומה, מזויף אפילו. אני לא מתכוונת לזלזל בכם בכלל, ואני מקווה שאתם לא נפגעים מדברי. אתם יודעים כמה אני מעריכה אתכם כבני אדם וכמדריכי. אבל אני מבקשת ממכם להסתכל ראשית על ההחלטה הלא הגיונית בקשר לפעולות עצמן. ושנית על אופי התנועה שמנסה לערב את מדריכיה בה, ועל חוסר הצדק שנגרם שביטלתם החלטות שנקבעו. אשמח אם תגיבו תודה רבה
רציתי לשאול ולהגיב לגבי הוויכוח שהתרחש היום ביום הכנה לחוויה. כזכור לי, בחוויה, הצבענו על כך שהפעולות שחוברו שנה שעברה יהוו את הבסיס לפעולות השנה ובשנים הבאות. מכך הבנתי שלא אצטרך השנה, שוב, לשבת ולכתוב את כל הפעולות מהתחלה. אך נוכחתי היום לדעת שטעיתי לגמרי. הגעתי ליום הכנה ועברתי יום שלם של העשרה ולימוד לגבי הנושאים שאני אמורה להעביר לחניכים. בסוף היום קיבלתי הנחיות מדויקות לגבי אילו פעולות וערבי תרבות אני צריכה לכתוב בבית. וכל זה בלי להזכיר בכלל את הפעולות שכבר נכתבו בנושא. השנה אופי תל"ם השתנה. פעם ראשונה שהוקמה במה גם למדריכים,גם לנו ניתנה הזכות להביע דעה ולהשפיע על אופי התנועה. באמת האמנתי שעלינו על דרך אחרת שהוקמו המועצות החינוכיות ויכולתי גם אני לומר את מה שאני חושבת. אבל היום.. מה שקרה היום הרגיש ממש כמו יריקה בפנים. אני חושבת שיום לימוד ודיון בנושאים שאני עומדת להדריך הוא עיניין חשוב ביותר. ושאנו לא יכולים להעביר ולהוליך תהליך חינוכי ללא הסבר ולימוד למדריכים. אני גם חושבת שלתת את הפעולות שכתבנו ישר ובלי דיון כלל היא טעות גדולה מאוד, שהופכת את המדריכים למכונות. אך- זהו לא המקרה כלל. ראשית, דיברנו היום על נושאי ההדרכה בהעמקה רבה, שהכניסה את כולנו למחשבה על הפעילות ועל אופי הפעולות שאנו רוצים להעביר. שנית, הפעולות שחיברנו שנה שעברה נועדו כבסיס בלבד- שאותו אנו נתקן ונשנה במידת הצורך. בנוסף לכך אני מרגישה שבזמנים שהכל הולך טוב, ואתם מסכימים למה שקורה בתנועה, יש דמוקרטיה וניתן לנו חופש רב. אבל ברגע שמשהו לא נראה טוב, ולא נראה נכון לתת את הפעולות כבסיס- וזאת כזכור רק כבסיס- נגמרת הדמוקרטיה, והופכים לדיקטטורה. אני מרגישה שכל הכח שהרגשתי שהיה לי להשפיע היה כח מדומה, מזויף אפילו. אני לא מתכוונת לזלזל בכם בכלל, ואני מקווה שאתם לא נפגעים מדברי. אתם יודעים כמה אני מעריכה אתכם כבני אדם וכמדריכי. אבל אני מבקשת ממכם להסתכל ראשית על ההחלטה הלא הגיונית בקשר לפעולות עצמן. ושנית על אופי התנועה שמנסה לערב את מדריכיה בה, ועל חוסר הצדק שנגרם שביטלתם החלטות שנקבעו. אשמח אם תגיבו תודה רבה
