ברכת שבת לך וגם ל לאקשמי
ואיחולי בריאות. האמת - שלא הבנתי אתכן. הבנתי דבר אחד - מהסברה של הנסיכה: שצריך התמדה, ולהעלות סיפור קצר =מדי פעם, ולא "בהזמנה מאדון מוח" קבועה ושוטפת... גם את החלום - שצריך "להיות צלול" - ועניין "בדיקת אמת/לא אמת" של חלום שזוכרים... אז אתקן מעט את העניין הזה שלך shanisth, באשר ל"500 עמוד". לפי מה שראיתי בסרטים האחרונים על "סופרים מהסרטים" - הם כבר "לא עושים זאת בעט וכתיבה תמה" - אלא פשוט - כותבים במחשב - ומדפיסים בהוצאה לאור... ויש כיום כמה מיליוני בני אדם(אולי מאות)שכותבים "הסיפור שלהם" בבלוגים. אז אולי - תנסו כמו שהציעה נסיכת-האהבה, לכתוב בין הפוסטים בבלוג? וכעת "לכל מאנית דבעי" מה שידוע לי וניסיוני בחלומות- יש אנשים שחולמים וזוכרים את החלום כשמתעוררים. עד הצהרים לערך - ישכחו אותו חלק גדול מזוכרי הבוקר.יש גם כאלו שאינם זוכרים את החלום בהתעוררם בבוקר. גם אלו הראשונים, השניים והאחרונים - זוכרים/לא זוכרים בגלל סוג או אופי החלום, אלא בגלל האופי שלהם עצמם והרגלם בשנתם. יש שחולמים המון - וכל חלוםפ הוא חלום אחר - ולכן - הזכרון בבוקר - לא מסוגל לזכור אחד מהם. הם באים לו לבן אדם (גם לבת אדם - זה אותו דבר)הרבה ובשביל התת הכרה - ושם נשארים ובערנות אינם עולים. עם השנים, מאז משנתו של פרוינד "על החלומות" חקרו חוקרי מדע ומומחי ם אלטרנטיביים ממערב ומזרח - את סוגיית החלימה. דומני ש"הבעיה של לאקשמי- היא שהיא מנסה "לתכנת את מוחה במודע להיות מודע לחלום - שיבוא בזמן שינה "עירנית כזו של חלום". אין חיה כזו. או שיושנים וחולמים, או שערים וחולמים. אבל אז - יש הבדלים ברורים בחלומות.יש גם שוני בסגנון חלום. החוקרים וגם פרוינד - מסבירים כי תהליך החלימה(וכמו כל תהליך - יש לו גורמים, ויש לו התחלה ,אמצע וסוף)הוא מין מצב שהתת מודע "מציג לאגו שלנו- "פתרון אפשרי לבעיות שחשבנו עליההן לפני שנרדמנו". וכשאנו מתעוררים, גם אם אנו "אומרים שלא זוכרים" - אנו עושים את מה שהאגו שלנו הבין מהפתרון החלומי - מעשה. וזה - מבלי שבמוצהר אנו לא זוכרים את החלום, ואפילו שלא הייתה לנו דרך לפתרון - ביום קודדם. הכל הוא פילוסופי מדי? לא חושב כך. לא אספר כאן על ניסיון/ות שלי בשירה,או בפרזה. אינני מפורסם בכך - וטוב לי שכך. אך כדוגמא חיה לדרך הסיפור האישית שלי - אציע לכן ולכל מי שקורא שורות אלו ואחרות שלי בפורום זה : התחילו לעשות מדיטציה באופן שוטף ויומיומי. התאמנו במדיטציה - שהיא "דרך המזרח הקדום" לחשיבה מודרכת. לא רק את הנשימות, לא חק את התחושה של שלווה, אלא גם את החשיבה על נושא שתגדירו רק כשאתם בתוך המדיטציה. ואפשר להתאמן בכמה וכמה נושאים - ולעסוק במדיטציה עליהם בתהליך מדיטציה אחת. וכדוגמא לסיפור קצר - אספר לכם בדיחה ששמעתי בחגיגת פורים שהתקיימה אצלי"בבית" , בדרכי שלי - יודעים אתם - יש אנשים שבונים מגדלים, ויש - כאלו שחולמים שהם ,\פעם ייבנו" מגדלים. יש אנשים שהם "צעירים" ללא קשר לגילם הרשום בתעודת זהות, וישנם אנשים ש"נולדו זקנים ועייפים מהחיים".וכך קרה פעם, מזמן - בסיפורנו זה. ביום שלפני פורים - יצא לו בעל אחד את הקניון וקנה לעצמו מתנה לחג, כדי שבערב, בסעודת החק עם כל המשפחה - יוכל "להשוויץ",במתנתו לעצמו- זוג נעליים חדשות, מבריקות. זקן בגילו היה האיש, מעבר לשבעים, וכן גם אשתו. מפני שרצה כמובן, להשוויץ בפני אשתו ולקבל ברכתה "על הגאוניות שלו בבחירת זוג הנעליים הכי מתאים לו" - הוא שב הביתה לפני שהיא שבה - וניגש לארון הבגדים בחדר השינה וחיפש לו לבוש שיתאים "להציג נכון" את נעליו. לא עברה שעה קלה- והגברת הזקנה - נכנסה בדלת, ולהפתעתה מצאה את בעלה - יושב במעיל חורפי-בכורסה בסלון, והשלט בידו וצופה - בתוכנית בישול בטלוויזיה... - מה אתה עושה, בעלי? זה לא מתאים לך לשבת בכורסה ולראות טלוויזיה באמצע היום. קם הבעל הזקן, ושאל בתגובה(ומכאן אתם יודעים שהמשפחה היא יהודית, כי דרכם של יהודים - לענות על כל שאלה - בשאלה משלהם. - מה את אומרת על הנעליים החדשות? שאל הבעל, ותוך כדי דיבורו - פתח את מעילו. -אהה, זה לא חדש , אין פה שום דבר חדש,בעלי... השיבה - אבל תראי אפילו את הצוציק שלי - אפילו הוא נהנה מלהסתכל על הברק של הנעליים החדשות. נכון שהערב הילדים שלנו יתפעלו מהנעליים החדשות שלי? -אהה, משיבה הזקנה באותו חוסר עניין, הם לא יאמרו דבר, ולא יבחינו בשינוי, שנמצא אי שם מתחת לשולחן. - אבל תראי שוב, אמר הזקן והתקרב אליה יותר, כדי שתראה ברור יותר- עכשיו את רואה את החדש? - אהה, לא בעלי - השיבה הזקנה. בפעם הבאה שאתה יותא לקניות - ת ק נ ה כ ו ב ע!! מוסר השכל: מי שלא מבין שלאשה חשוב יותר "מה שבפנים" ו"הגבריות של הבן אדם - הוא אכן זקן וטיפש. מי שהיא נראית זקנה ותשושה - אין זה אומר שהיא אינה "ערה לחידושי הזמן" אלא שיש לה את התובנה - לראות נכוחה. ומכאן לשורה התחתונהף גם בבואכם לספר "סיפור" - כדאי להפעיל נכון את המחשבה מראש, ואחר כך - לבצע.
