../images/Emo95.gifLies my parents told me../images/Emo38.gif
לא פתחתי הודעה חדשה כי לא זכרתי אם עשינו על זה דיונים לאחרונה, ופשוט ראיתי את זה היום בשידרו החוזר, וידעתי שיש לי הרבה דברים לכתוב על זה. אז אתם מוזמנים לקרוא אם בא לכם, עשיתי את זה בשביל להבהיר כמה דברים לעצמי, ולהוציא הכל החוצה. אז הנה אני מתחילה. כל העניין עם ווד וספייק פשוט גאוני לדעתי. זו אחת הסיבות העיקריות שבגללן אני לא יכולה לשנוא את עונה 7. קו העלילה הדק ומתוח כמו חבל של לוליין בקרקס בין ווד לספייק הוא מרתק לחלוטין. בתחילת הפרק אחנו קפצנו אחורה לשנת 1977, לספייק נלחם בניקי ווד. הוא שוב מזכיר את הריקוד, את מה שהוא דיבר עליו הרבה ב-FFL. "את לא רוצה שהריקוד יגמר כ"כ מהר, נכון ניקי"? ונפרד ממנה במשפט פרידה- Love the coat. מה שמיד הזכיר לי את הקטע באנג'ל, את הפעם הראשונה שאנג'ל ולורן נפגשים ולורן אומר לו- Love the coat. It's all about the coat. בפעם הראשונה בפרק הזה אנחנו שומעים את המשפט: The mission is what matters. "רובין"? קוראת לו אמו. אבל מי שמסתובב לכיוון הקריאה הוא רובין המבוגר, נלחם בערפדים לצד ספייק ובאפי. ספייק מציל את ווד, ואומר לו- Stake's your friend. Don't be afraid to use it. ורובין עם מבט רצחני בעיניים לוחץ את ידו על היתד עד שמטפטף ממנה דם. Just waiting for my time. אחרי שיר הפתיחה אנחנו בתיכון סאנידייל. אולי הכל באמת בסדר, אומרת באפי, אבל נראה לי עדיין לא מאמינה שהיא יכולה לעצור אפוקליפסה בקלות כה רבה, אפילו בלי למות. אבל אז ג'יילס מתפרץ לחדר-Everything's terrible! מה קרה? אין שום ספר בספרייה החדשה. הכל מלא במחשבים! צריך לפנות לוועדת ביה"ס. אולי נשלח את ספריית הגיבוי שלי מהבית זמנית לבית הספר.. הקטע עם ה-Trigger, soul and a chip מצחיק אותי כל פעם מחדש. Because the military gae him a soul? חמוד כל פעם מחדש. לשיר שגורם להתנהגות אלימה של ספייק לא היה קטע קליט כזה כמו I'm coming up, so you better get this party started, זה היה ישן משעמם ואנגלי. Just like Yu-.. Yule Brenner. A british Yule Brenner. לא יכולנו להתקין את השלשלאות פה לפני שבוע, נכון? אחח, איזה חמוד זה. עם כל הזבל שאנשים דוחפים לספייק במוח, זה פלא שנשאר בכלל מקום למוח שלו.. I don't think it takes up that much space, do you? קטע ממש טוב הוא כשהמצלמה מתקרבת עוד ועוד לעיניו העצומות של וויליאם, ואז הוא פותח אותן הופך לספייק הערפדי, המחומצן והמעוצבן. בסצינה הבאה ספייק כבר רגוע.. I AM calm. ומה בקשר לשיר? My mom, it was her favourite. She used to sing it to me. When I was a baby. איזה חמוד.. לא נראה לי שהעצמות של דון שבורות.. "השתמשת במן רנטגן מכושף כזה"? No, that's just what people usually say. המעברים בין העבר להווה עשויים ממש טוב. ספייק מסתכל על היד שלו, והנה דרו אוחזת בה. הו, דרו. כמה התגעגענו. It smells like daffodils.. And vicera.- That's guts. סורי, זה פשוט לא יוצא לי מהראש. שלשתנו נהרוס את אירופה.. שלשה? You me and mother. אני באמת לא מבינה איך אפשר להגיד שערפדים לא מסוגלים לאהוב. תראו כמה וויליאם אוהב עדיין את אמא שלו, וכמה הוא אוהב את דרוסילה. כמו שדרו עצמה אמרה ב-קראש בעונה 5. We can love quite well.. כשבאפי משחררת את ספייק, היא עולה איתו במדרגות, וג'יילס מנסה להגיד למה משהו, והיא ישר עוצרת אותו- Don't. זה היה קטע חזק לדעתי. ווד משכנע את ג'יילס לשתף איתו פעולה כנגד ספייק. ושניהם באמת פועלים מנקמות אישיות. ג'יילס נא אותו מאז ומתיד, בעיקר עכשיו שהוא חושב שבגלל מערכת היחסים שהייתה לבאפי ולספייק בעונה שעברה באפי לא רואה את כל התמונה. ו-ווד.. טוב, הוא נוקם בגלל אמא שלו, שהייתה כל עולמו. ה"מקום מפלט" של ווד מלא הצלבים היה ממש מרשים.. אני לא רוצה להרוג אותך, ספייק. i wanna kill the monster who took my mother away from me. המעברים בין וויליאם ואמו לספייק ו-ווד הם ממש מדהימים. Is this how it fel tlike? When you beat the life out o fher? When you toyed with her? When you snap her neck?! אני מתה על הקטע הזה. כ"כ חזק. בינתיים, באפי נלחמת בערפד וג'יילס נושא לה נאומים ולא מסכים לה להרוג את הערפד. "תיתנילערפד הזה לחיות כדי להציל את העולם? Sure, he seemms like a nice enough guy. "Thanks! I'm Richard, by the way". "היי ריצ'"! גם אהבתי את הקטע שוויליאם\ספייק אומר I'm sorry. ואז נגמר הקטע עם וויליאם ואמא שלו, וספייק אומר לווד I wasn't talking to you. ואלוהים, למה ביפ מתעקשים לכתוב "איינג'ל"? למה עם יוד? יש דברים שלעולם לא אבין. "אני בקרב של חיי". Really? - Not you, Richard. באפי מדברת עם ווד אח"כ- I don't have time for vendetass. ופעם שנייה בפרק הזה אנחנו שומעים את המשפש- The mission is what matters. הוקטע המשמעותי והחזק ביותר בפרק לדעתי היה הסוף. I think you've taught me everything I need to know. מיה. אם קראתם את כל הפורקן הרגשי הזה שלי, כל הכבוד לכם. כי זה באמת יצא ארוך...
