מוכר הקטע של הדחיה
כילדה הייתי דוחה על ימין ועל שמאל,מפספסת ולא עושה אז כבוגרת עשיתי איפוס עצמי כמו שקניספר כותב והחלטתי שזהו זה הגיע הזמן לשים קץ לבלגן ולהתארגן שמה שאני עושה אז אני עושה עכשו והיום ולא דוחה, למשל עוד יום קודם אני מארגנת לי סדר יום, מחליטה מה אני רוצה לעשות לפי שעות ככה כשאני קמה בבוקר אני יודעת שהיום יש לי א,ב,ג,ד אבל אני גמישה במידה כזו שלא נורא אם ד נידחה למחרת העיקר שהספקתי את השלושה האחרים,לי אישית זה גורם להרגיש ממוקדת יותר,דבר אחר שאני עושה זה לעצור כל כמה זמן ולהסתכל על מה כבר עשיתי, האם זה מה שרציתי, האם פיספסתי משהו מין ספירת מלאי כזאת. שלך חנה גונן