שיא המחזור ה - 24 של השמש
שיא מחזור 24 של השמש.
כל בערך 11 שנים פעילות השמש נכנסת לתקופת שיא, בתקופה הזאת השדה המגנטי של השמש מתאפס ותוך כמה חודשים מתהפך.
הסימנים להיפוך של שיא המחזור הזה (שהוא ה 24 מאז שהתחילו לספור אותם), מתחילים להיראות והוא יקרה קרוב לוודאי בחודשים הקרובים.
חצי משיא מחזור השמש הנוכחי, שהתחיל בצורה משובשת כבר מאחורינו, בגרף המצורף שמראה את פעילות השמש אפשר לראות שקרוב לוודאי שהוא יסתיים כשיא הכי נמוך במאה שנים האחרונות.
לפי התאוריות שנראות לפחות לי הכי סבירות - אנחנו בישראל נחוש בהתקררות (שאולי אף כבר החלה בצורה גלובאלית בצורת ממוצע טמפ' שלא עלה בעשור האחרון כמו שצפו כל המודלים האפוקליפטים, שני החורפים האחרונים בארץ שהיו קרים משהיינו רגילים בשנים האחרונות והקיץ הנוכחי שטפו טפו טפו אחד הקרירים בעשרים שנה האחרונות בארץ).
הפעמים הקודמות המתועדות בהן נצפה מחזור שמש עם שיא פעילות יותר נמוך מהנוכחי, נמשכו בכניסת השמש לתקופות מינימם(מינימום דלתון ומינימום מאונדר) ובעקבותיהם תקופת הקרח הקטנה באמצע המאה ה19.
ולא, אני לא אומר שאין התחממות גלובלית ושהאדם יכול להמשיך להתעלם מהרס הסביבה והאטמוספירה. הדבר יגרום נזק גם אם יתחיל עידן קרח.
בברכות עשור-שנים-שלושה קרים מהרגל עם קיצים יותר סבירים ואירועי שלג קיצוניים בחורף
ויניב , תקן אותי אם אני טועה.
===================
יניב:
"אמת דיברת. יש התקררות וודאית שמתרחשת ולו רק בשל ירידת השטף הכולל של השמש בכ-0.3%, מה שמקרר מידית את הטמפ' הגלובלית בכ-0.2 מ"צ. מאידך, כל פעם בעבר שהשמש "נחלשה", הטמפ' ירדו בכ-1-3 מ"צ. כך שיש מעורבות של מנגנון נוסף, מעבר למשוב הרדיאטיבי הקלאסי. זה בדיוק המחקר שאני עושה , שמסביר את השפעת הקרינה על אינדקס ה-NAO, והשינוי ב-NAO לטווח רב-שני, יכול לווסת את האקלים העולמי, במקרה של העדר פעילות שמש ממושכת, לקרר כ-1-3 מעלות. אך אם נניח שיש התחממות גלובלית במקביל, יתכן ונקבל את סכום החימום והקירור, קרי ירדה לממוצע הרגיל טרום העידן התעשייתי, או אולי אף מתחת אליו בכ-1"
עודד:
"שטח הקרחונים הצטמצם מאז הפעמים האחרונות שזה קרה. עד כמה לאלבדו יכולה להיות השפעה על האטת הקירור?"
יניב:
"להפך, המנגנון המוצע, הוא שפעילות שמש חלשה, מביאה ל-NAO ממוצע שלילי, מה שמביא להתקררות קווי הרוחב הסב-פולאריים, מכסה אותם בקרח, ובכך האלבדו גדל, מה שמאיץ את ההתקררות, מאיץ את תוספת הקרח וחוזר חלילה... כך נוצר משוב אקלימי "מהיר" שמסוגל להראות נוכחות בסדר גודל של שנים בודדות."
עודד:
"אז אם בקרח עסקינן, קראתי פה ושם על כך שיש קשר הפוך בין הצטמקות והתרחבות כיפות הקרח, שכל השנים האחרונות שמדברי על שיאים שליליים בקטוב הצפוני, הקרחונים באנטארקטיקה בהתפשטות. זה נכון? ואם כך, יכול להיות שכמות הקרח בעצם כן עולה וכשמרכז הכובד יעבור לצפון תהיה התרחבות מהירה של הקרח?"
יניב:
"יש קשר סטרטוספרי בין הקטבים, והם אכן מתקשרים. אך ישנם כוחות רבים נוספים שקובעים את גדילת/נסיגת הכיפה. בעשור האחרון ראו קשר הפוך, אך לפני כן שניהם קטנו. וכן יש מקרים ששניהם גדלים..."
אפרת:
"יניב
אז תסביר בלשון העם:
המציאות היא כזו
שפסגות הרי הרוקיז הקנדיים, בשנה שעברה היו חשופים מקרחונים, ביחס למצבם לפני 10-11 שנים.
באיזה קו רוחב הם ואיך זה מסתדר עם התיאוריה שלך?"
יניב:
"האקלים הוא סכום של כוחות שפועלים על המערכת. שינויי האקלים וההתחממות הגלובליים הם מוחשיים וכולנו חווים זאת, ואחד ההשפעות, זה חישוף קרחוני הפסגה שתיארת. אך כשם שבשנת 1992 הטמפ' הגלובלית ירדה בכחצי מ"צ, בשל כוח פתאומי אחר, שהוא התפרצות הר הגעש פינטובו, למרות ועל אף מגמת ההתחממות שקדמה להתפרצות. כמובן שכעבור שנה, עם התפזרות האפר הולקני, מגמת ההתחממות חזרה. כעת יש כוח נוסף, שהוא החלשות פעילות השמש, וכאן להבדיל מהר געש, מדובר בתהליך שלוקח לו מספר שנים להתחיל להשפיע, ומכנגד הוא גם משפיע למשך 50-80 שנים. האנומליה החריגה למעשה החלה רק סביב 2008/9, ובהתאמה הטמפ' באירופה והאזור הסב-פולארי התקררו בכ-1 מ"צ עד תום החורף האחרון. התיאוריה שלי מדברת על השפעת השמש על ה-NAO, וה-NAO משפיע בעיקר באירופה וצפון מזרח ארה"ב. כדי שקירור באיזורים אלו יתחיל להשפיע על האקלים הגלובלי, צריך זמן לאפשר למשטחי קרח באיזורים אלו לגדול, ובהדרגה האלבדו הממוצע של כדה"א יקטן. ורק אז יחושו בקירור יתר המקומות שאינם תחת שטח השפעת ה-NAO. בנוסף, השפעת גלישת קור מהקטבים שיקרר את קווי הרוחב הבינוניים, שאופייני ל-NAO שלילי, יוריד את טמפ' האוקיאנוס האטלנטי, ובכך גם יסייע לקריור גלובלי. אך אוקיאנוסים בעלי קיבול חום גבוה, ושוב, מדובר בתהליך ברמה של שנים, אולי עשור עד שיתר האיזורים בעולם יחוו את ההשפעה."