שלום שלום

מתקתקים

New member
שלום שלום

אפשר להצטרף? אמא למתוקה בת רגע ל3 ונסיך בן 5 חודשים מאזור השרון
 

D X 9

New member
ברוכה הבאה, תמיד מקבלות פה בברכה חדשות

כיוצ'צ'ת לי את הלב עם המסר בתחתית ההודעה...
 

פרמלה

New member
ברוכה הבאה

החתימה שלך נוגעת ללב. אמא לבכורית בת ה-12 וחצי ולצעירית (ילידת 21 במרץ) שתהיה עוד מעט קט בת 9
 
שלום וברכה

אני אמא לגאון בן אוטוטו 5 ולמהממת ילידת אפריל 2009 והרגע קלטתי שגם היא בת רגע ל-3! אתמול היא עוד היתה התינוקת שלי...
 

מתקתקים

New member
אהבתי מאוד את המסר...

ביחוד אחרי שאיבדתי ילד בגלל כאלה שלא מחסנים
 
גדולה לשתיכן

 
שלום שלום


גם המתוקה שלי (ע"ע טוסיק) באותו הגיל.. נולדה ב- 13/3/09. המנצנץ השני בן 8 חודשים. ספרי קצת..
 

מתקתקים

New member
היי

כינוים יפים ביותר... הגדולה שלי בעצם נולדה בשבוע 29 יחד עם אחיה התאום שנפטר חודש וטיפה אחרי...
 
חיבוק ענק!


כל כך עצוב
לי יש תאומים שנולדו בשבוע 28, טיפה'לה יותר גדולים מהבת שלך (בני שלוש וחודש) וגם אני מאיזור השרון אולי אפילו היינו יחד לאיזה חודש בערך באותה פגייה, לכי תדעי... (התאום היה שם חודשיים, התאומה הייתה שם ארבעה חודשים ובחודשיים שהוא היה בבית והיא הייתה בפגיה הייתי מדלגת מהבית לפגיה יום יום...) התאומה הייתה עם מחלת ריאות קשה של פגים (כיום בשלבי החלמה מתקדמים חמסה עליה...), שנה וחצי מחוברת לבלון חמצן ומוניטור (שנה 24 שעות ביממה ועוד חצי שנה בלילה). אה, ויש לי גם בת 6+ (שנולדה בשבוע 40
) נעים מאוד! מייס
 
גם

אנחנו. אבל בתחילת מאי כבר היינו בבית עם שניהם. לכן לא זוכרת את המוות של התאום שלך ואני בהחלט זוכרת את מקרי המוות בפגיה. היינו יושבות האימהות בחדר שאיבה ובוכות כולנו
כל מקרה כזה היה שובר לנו את הלב. ומוות בגלל מחלה שהייתה יכולה להימנע אם היו מחסנים, שובר את הלב כל כך. חיבוק ענק ענק! מייס נ.ב. אנחנו קבוצה של שמונה אימהות שהיו באותה עת בפגיה, ומאז נפגשות ביחד כל כמה חודשים. נהיינו חברות טובות
לא להאמין שכבר שלוש שנים עברו... את די מאותו מחזור, טיפה'לה אחרי... ואם תרצי נשמח מאוד מאוד לצרף אותך לקבוצה שלנו! אם תרצי, שלחי לי מסר בפרטי, ונשמח שתהיי איתנו!
 
אז זה היה קשה מאוד

בתקופה שהייתה עם בלון חמצן צמוד עם כל הכרוך בכך, בפחד הנוראי שלא תידבק בכלום כי כל וירוס קטן היה יכול להרוג אותה עם הריאות שלה... (והייתה אחות גדולה בת 3-4 בגן...) אבל זה כלום, באמת. קשה מאוד באמת זו הטרגדיה שקרתה לצפלולית ולמתקתקית
ולמי שחווה נזק קשה של פגות לכל החיים (שיתוק מוחין... ומה לא
) אצלינו זה הפיך, הילדה היום מלאת שמחת חיים, בריאה יחסית חמסה חמסה, ואחת הילדות הכי מתוקות וחכמות בגן
עד גיל חמש בערך הריאות אמורות להבריא לגמרי. אני באמת רואה עצמי בת מזל... אבל כל פעם ששומעת על טרגדיה שקשורה לפגות, אני דומעת (שריד שלא ימחה, אני מאמינה, מהטראומה שחווינו)
 
לא להאמין איזה נס זה להביא ילד בריא לעולם

עד שלא הייתי שם זה היה טריוויאלי בעיני. שיהיה רק טוב ושוב, רק בריאות!
 
למעלה