שלום שלום לכולם!!

פנינית23

New member
שלום שלום לכולם!!

מה שלומכם? אני מאד מתוסכלת לאחרונה, ואתם הרשונים שיודעים זאת. אני מתחילה ללמוד שנה ב' רפלקסולוגיה אוטוטו. יחד עם זאת, גם להתחיל ללמוד לטפל בליקויי למידה (מסלול ארבע שנתי). בחודשים האחרונים, עולים לי כל מיני מחשבות של "אולי זה לא אני?"... אני יודעת שאני רוצה לטפל, אבל כל הזמן צצים מול עיניי מטפלים אחרים בראשית דרכם שיש להם כל כך הרבה ידע, ואינטואיציה כל כך חזקה וטובה. בקיצור חברים, אני מרגישה שהבטחון שלי יורד ויורד... לא בטוחה בעצמי בכלל. הרבה אנשים שאני מכירה רוצים שאני אטפל בהם, אבל אני מוצאת את עצמי מתחמקת. בלי שאני אשים לב בכלל לעצמי. פשוט מתחמקת מהמצב של לטפל. כולם בטוחים שטוב לי עם הבחירה שלי. ובטוחים שזה מתאים לי בול לנפש! אבל אני מאד מבולבלת וחסרת ביטחון באופן משווע.... מה עושים????? מצד אחד- אני רוצה להמשיך! מצד שני- אולי זה לא שלי? אולי זה לא אני? מחכה לכם.... רק טוב! פנינית
 
ברוכה הבאה פנינית,

אני מבינה את תחושותייך,ולגבי החוסר ביטחון בפרט. זה דורש זמן,ניסיון בעבודה..לראות ולחוש כמה שיותר רגליים בכדי להשיב את הביטחון הזה. השנה השניה היתה עבורי שנה של התבוננות עצמית בעקבות החומר שלמדנו,כאילו שעלי לחוש על בשרי את המתרחש בככדי להעביר זאת במגע שלי למטופל. לי אישית השנה השלישית זיעזעה אותי במובן החיובי.עשיתי הרבה שינויים בחיי וזאת בזכות ההחלטה שלי לסיים את שלושת השנים ולא להפסיק באמע או אחרי השנה השניה. לפעמים צריך לתת לזמן לעשות את שלו. אני חושבת שכדאי לך להמשיך,החששות שלך נובעות לדעתי בגלל שאין לך מספיק ניסיון וזה מערער את בטחונך.לוקח זמן לצבור מטופלים,אל תתיאשי. בהצלחה.
 

vca

New member
פנינית שלום רב

האם את יכולה לספר כאן מה היו התגובות של הקולגות שלך ושל צוות המורים לטיפולים שלך ? לידע שלך ? מה היה המשוב מהמטופל/ת בסטאז' ? שבת שלום.
 

פנינית23

New member
מממ....

הקולגות בכיתה וגם אני, מוצאים אותי מאד דומיננטית בכיתה. גם בטיפולים שטיפלתי... היו כמה ביקורות כמו- עדינה מידיי וכאלה... המורים, אני מדברת איתם הרבה גם לא במסגרת השיעור. מנסה לשאוב עוד. ניראה לי שהם מבינים את זה. אני לא יודעת בדיוק מה המורה שלי חושב עליי מבחינה מקצועית... עדיין לא קיבלתי את העבודה שהגשתי חזרה... המשוב של המטופלת בסטאז' היה דווקא מפתיע. היא אישה שהגיעה פעם שלישית לקבל טיפול במסגרת הסטאז'. בדקתי קצת בהיסטוריה ומשם העלתי שהיא לא מהמשתפים והמספרים... ושהיא לא הייתה מבסוטה מאף מטפל שטיפל בה. אני לעומת זאת- קיבלתי מתנה, ואפילו פיתקון עם הערכה...:) במשוב היא כתבה שאני משקיעה, משתפת ומאד מסורה. לא דיברה על שינוי מבחינת עצמה. אני מרגישה שאני הולכת לאיבוד בזמן שאני מכינה אסטרגיות. לא יודעת לאיזה כיוון ללכת עם רגל שאני רואה בפעם הראשונה... עד כאן...
שבת שלום!! אה...ותודה רבה לכם שאתם כאן....:) פנינית
 

vca

New member
הי פנינית ושבת שלום

הנה את כותבת מחמאות והשגים שלך. כל הכבוד על המשוב שקיבלת. אנא קראי בתשומת לב שוב את ההודעה שאליה אני מגיב כעת. ועכשיו עוד פעם. האם את רואה את היתרונות שלך הכתובים שם ? אני מצליח להסיק מהכתוב, ואנא תקני אותי אם אני טועה, כי יש רצון מאוד גדול לדעת הכל ממבט ראשון בכף הרגל. לראות מיד את הפתרון ואת האקסטרות של הטיפול העשרים. לכל אחד יש את השיטה שלו כאשר הוא פוגש רגל לראשונה וכל אחד קובע לעצמו מה חשוב לו בטיפול הראשון ומה להשאיר לאחר כך. במה להתמקד ומה להניח. אני חושב שמרוב רצון לראות יער לא שמים לב לעץ שעומד מולך וחלילה לי מלהטיל ביקורת או לשפוט. חלילה. בואי לקבל טיפול רפלקס' בחיזוק האינטואיציה. שבת שלום.
 
פנינית שלום

ההרגשה שלך טבעית לגמרי קורה להרבה מטפלים בתחילת הדרך.. איזרי אומץ תתחילי לטפל זה יעבור..חוץ מזה אנחנו פה גם בשבעיל תמיכה מהסוג הזה ..אז .. לא להתייאש ..בהצלחה
 
שבת שלום לך

אני מכירה את ההתלבטויות האלו. גם אני עברתי דומות. כרגע אני לא עוסקת במקצוע, לצערי, אבל דבר אחד אני יכולה להגיד בלב שלם- אני לא מצטערת ולו לרגע אחד על הלימודים. לא מצטערת ולא על שקל, דקה ואנרגיה שהשקעתי בהם. הלימודים האלו היו לי כתהליך בונה, מלמד ומפתח. בזכותם, אני קיבלתי כ"כ הרבה ידע על עצמי והם עזרו לי להתבגר, להשתנות ולהתפתח בכיוונים שהכי רציתי. ההתלבטות הינה לגיטימית וחשובה, אני לא יודעת בת כמה את, אבל מצפים מאיתנו לדעת בגיל 20+ אם מה שאנחנו אוהבים כרגע ועוסקים כרגע, זה מה שנעשה כל חיינו, ומה שנרצה לעשות גם בגיל 40+... כמה שזה נשמע אבסורדי, לעתים צריך לעבות דרך חתחתים קשה, מסובכת ויקרה, רק כדי לגלות, שאנחנו רוצים לעשות משהו שהוא קצת אחר, וזה מה יעשה אותנו מאושרים. אני מאחלת לך ולי ולכולנו: שנגלה את מה שנאהב, ושנאהב את מה שנגלה. בהצלחה, קואלה
 

avorly

New member
פנינית23, ברוכה הבאה באור../images/Emo82.gifנו

אכן ההתחלה קשה ולא פעם ולא פעמיים אני שומעת את זה מחברים למקצוע. ואם נדמה למישהו מאיתנו שההתלבטויות נעלמות אחרי שאנחנו כבר במקצוע--> אז דעי שלא, ממש לא
קורה אחרי טיפולים מסויימים שקיימת התלבטות "אולי לא עשיתי נכון" ואחרי ראקציה חריפה "אני בטח הגזמתי, איך העזתי...." וכשמתקשר/ת מטופל/ת חדש/ה "זה בסדר לקחת אחריות על המקרה הזה?!" ומה שכתוב כאן זו רק דוגמא, ואני בטוחה שהרבה מטפלים מאיתנו מחייכים עכשיו לעצמם...... אני זוכרת שאחרי שלמדתי שיטת אבחון מסוייימת ברפואה הסינית, שעוזרת לטפל בצורה יעילה יותר, חשבתי לעצמי "אלוהים אדירים....... אז מה עשיתי עד עכשיו". רציתי להוסיף עוד
לכל החברים על תשובותיהם המאלפות והכנות
 
למעלה