מסכימה עם ויו לגבי אופטלגין ומוסיפה
קודם כל, לגבי משככי כאבים:
בזמנו אני הגעתי למצב שכדור אקמול "סתם" לא היה אפילו מדגדג לי את רמות הכאב. הייתי לוקחת כדורים מטורפים להקלת כאבים וגם מהם הייתי צריכה 2-3 ביחד כדי שזה יעשה משהו.
בסופו של דבר, משהו שאמרה לי חברת פורום לשעבר, השפיע עלי.
היא אמרה שהגוף מתרגל למה שאנחנו נותנים לו ובשלב מסויים הוא גם דורש עוד. זה נקרא התמכרות לתרופות ולמשככי כאבים, ומי שעושה את זה יגיע גם ללקיחה של קנאביס רפואי וזה לא יעזור לו, כי שומדבר לא ישפיע עליו באמת.
זה גרם לי להפסיק בבת אחת לקחת את כל הכדורים שהייתי לוקחת.
היתה תקופה לא קצרה שאם היתה לי מיגרנה (וזה קורה לי לא מעט) העדפתי ללכת לשכב בשקט בחדר, לא לאכול, לסגור את כל החלונות, גם בקיץ, כדי לא לשמוע כלום ולא להריח כלום, פשוט כדי שכאבי הראש יעברו, יקח כמה זמן שייקח.
הייתי מעדיפה לקחת ימי חופש מהעבודה כדי להתמודד בשכיבה על המיטה עם כאבי מחזור דרקוניים, מאשר להיכנע ולקחת כדור.
נגמלתי.
היום אני מסוגלת לסבול כאבים ברמה אפילו די גבוהה. כשיש כאבי ראש או מיגרנות חזקות אני לוקחת נורופן או אקמול אפילו. אחד. זה עוזר. התלות שלי במשככי הכאבים ירדה פלאים ויחד איתה - וזה מה שהכי מפתיע בכל הסיפור - ירדה גם רמת הכאב.
אז זה לגבי אופטלגין.
 
לגבי כל השאר -
כדורים אנטי דיכאוניים: אנחנו לוקחים אותם לא כי אנחנו דיכאוניים אלא כי הוכח שכאשר רמות הסרוטונין במח הם נמוכות - גם הסבילות לכאב היא נמוכה. כלומר, ככל שרמת הסרוטונין קטנה יותר ככה אנשים נוטים לסבול יותר מכאבים. לכן, אגב, אני חושבת שיעשה לך דווקא טוב לקחת את אחת התרופות הללו.
וכמובן, לתת לה זמן, להתרגל אליה. זה לוקח בין 3 שבועות לחודשיים.
וכן, זה גם יכול לגרום לבחילות. כשלקחתי סימבלתה סבלתי נורא מבחילות.
 
ולגבי הרופא שלך - כן, יש רופאים שלא "מאמינים" באבחון של פיברומיאלגיה. הם חושבים שזו המצאה של מחלה לא אמיתית.
עצתי לך, כמאמר ורדה רזיאל - "תזרקי אותו" ותמצאי לך רופא מבין, מכיל ונחמד יותר. בסופו של דבר זה גם יהיה לטובתך כי הוא יבוא לקראתך וינסה לעזור לך יותר.
 
וברוכה הבאה!
