שלום, שאלה לי

[mikilk]

שלום, שאלה לי

כן, אני חדשה כאן ובנושא זה בכלל. ראיתי ונתפסתי, רכשתי את הספרים הרלוונטיים, אבל עוד לא סיימתי. בינתיים אני טובעת בים של תחושות, אם אני לא אקח אישית דברים, אם אפטר מ"לא נעים" (מהות חיי וקיומי, כאחת שחיה בתוך ביצת לא נעים ונושאת על כתפי את כולם), אם אפסיק להיות "קרבן" הרי, אהפוך לבן אדם פחות טוב ובטח פחות אהוד (ולי הרי כל כך חשוב שיאהבו אותי), מה יקרה לאהובי ויקירי (משפחתי, ילדי וחברי) שכל כך אוהבים אותי ורוכשים לי כבוד בזכות מי שאני ומה שהענקתי להם? אנשים מגדירים אותי כאדם מאוד חיובי ונעים - האם, אם אתחיל לעמוד על שלי, לשנות את דרכי ולהרים ראשי - האם לא אפגע בסביבתי החשובה לי כל כך? תודה על ההקשבה מיקי

 

[מ י כ ל ג ו ר]

היי mikilk וברוכה הבאה,

אני אשתדל לענת לך בקצרה. למה את צריכה לשאת את על כתפייך את כולם? תרשי לי לצטט אותך, "אם אפסיק להיות "קרבן" הרי, אהפוך לבן אדם פחות טוב ובטח פחות אהוד (ולי הרי כל כך חשוב שיאהבו אותי)".להיות קרבן? של מי ולמה שתהיי קרבן? אם תהיי פחות טובה,אני חושבת שזה עניין של איך את רואה את זה,את לא הופכת לפחות טובה,את רואה את עצמך קודם כל וזה כלל לא גס! ממש לא,להפך,אני חושבת (בטוחה) שמי שאוהב את עצמו באמת,הופך להיות יותר מוערך ואהוב.בני משפחתך וסביבתך בוודאי יאהבו אותך עוד יותר לאחר השינו לטובה. אנשים שבאמת אוהבים אותך יאהבו אותך תמיד כי זו את..ולא משנה כמה ולמה תשתני,כי הם רוכשים לך כבוד בזכות מי שאת (ואני מחזקת את מה שכתבת). אם תתחילי להיות מודעת לקיומך ולתחושותייך ורצונותייך,הקרובים לך יפרגנו ויעודדו אותך הלאה..אם יהו כאלה שיפגעו או לא יפרגנו,סביר להניח שהם לא אמיתיים איתך והייתי הולכת רחוק יותר ומוסיפה מנצלים את ה"קרבן" שאת מראה להם היום ומנצלים אותך. אני מקווה שהבנת ושתשובתי ענתה לך.

 

[mikilk]

הרבה תודה, הבנתי אך

איך מיישמים? איך מתנתקים לחלוטין מהתחושה שלבוא ולהשתנות כך פתאום - זה לא המעשה הנכון, וכן, עלול לפגוע בקרובים לי? איך משנים 36 שנים של אופי רגיש באופן מיוחד, של דאגה קיצונית לאחרים?

 

[מ י כ ל ג ו ר]

לאט..לא מהר ובזהירות רבה ../images/Emo6.gif

אני רוצה לתת מקום לעוד תשובות. בנתיים נקודת מחשבה קטנה,"זה לא המעשה הנכון",למי זה לא נכון? מהשאלה שלך אני מבינה שלך המעשה הוא לא נכון.את צריכה להבין שמעכשיו את קודמת לכל..מה לעשות? אחרת תשארי תקועה עם צרותיהם של האחרים.אני לא אומרת אל תעזרי לאחרים חלילה..אבל קודם תפתרי את בעיותך ו"בזמן הפנוי" תתפני לאחרים. ועוד משהו,לעולם לא מאוחר מידי..36 שנה זה יפה,אבל יש כאלה שמפנימים זאת כשהם עוצמים את עינהם בפעם האחרונה,ויש שעוד לא הפנימו זאת גם כשכבר עצמו.

 

[אילנ החלפ1111]

ברוכה הבאה../images/Emo140.gif...

תרשי לי לשאול אותך 1. למה את חושבת שאם תעמדי על שלך תפגעי באוהבייך? 2. האם את מודעת לכך כשאינך מאפשר לעצמך ולצרכים שלך להתטא את מתנהגת לא אמיתי ובעצם מזייפת 3. האם נוח לך להתנהג בזיוף? ובעצם את מי את מזייפת? 4. ולמה חשוב לך לרצות את כולם ולבטל את עצמך? 5. ולמה נראה לך כשתעמדי על צרכייך לא ימשיכו לאהוב ולרכוש לך כבוד? 6. עד מתי תכלאי את ה"אני" רק כדי לרצות אחרים? 7. האם טוב לך להיות במקום של קורבן? 8. תחשבי על מה קשה לך לוותר כדי לחיות למען צרכייך (לעמוד על שלך)? שאלתי כמה שאלות על כולם תוכלי לענות לעצמך ואם תרצי שתפי אותנו אך את השאלה האחרונה אשמח אם תוכלי לענות לי כאן אני חייבת לציין ששמחה עבורך שמוטב מאוחר מאשר בכלל להתבונן ולשאול שאלות כנראה שאת בתחילת העבודה העצמית הצורך לחזור ל"אני" שלך שעטוף בחומות ומגננות עד כי אבדת את עצמך ואת אישיותך שם עמוק עמוק בפנים התהליך שאת מתחילה זה הצורך שלך לבטא את עצמך כמו שאת משהו דוחק בך מבפנים וצועק אני רוצה לצאת נמעס לי לחיות בכלא הנורא בסוהרים האכזריים לצאת לחופש כרוך בעבודה קשה ומעמתת וזה מצריך המון כוח נפשי ורצון רב מה איתך מוכנה? תגובתי מכילה יותר שאלות כשאת רוצה תשובות אך התשובות אצלך וחשוב שתעני להם מהמקום שלך ואשמח לענות לאחר מכן חיזקי ואימצי

 

[mikilk]

וואו, קשה...קשה...

אני יודעת שאני באיזה שהו מקום איבדתי עצמי לגמרי, לא ברור לי למה, פוחדת מאינטראקציות שליליות עם אנשים (למעשה מקשר בכלל), נמנעת ממריבות וויכוחים - גם אם אני צודקת, רבה הרבה בתוך תוכי ומקיימת דיאלוגים עם אנשים לפני כל מפגש חברתי (מה יגידו, מה אני אענה וכו') חוששת משיחות טלפון - גם אם זה קשור לעבודה, אני לא עונה ולא חוזרת פנים מול פנים אלא שולחת אימיילים. המצחיק הוא שכשאני מגיעה לחברות איתם אני עובדת ואותם צריכה ללמד ולהדריך , לעיתים אני יושבת מול מנכ"לים שלא אחת"זרקו" לי שהם מרגישים שאני שאה מאוד דעתנית וחזקה = אסרטיבית, הם לא יודעים שלפני כל מפגש אני במתח עצום. למה עכשיו? * כי אני רואה שילדי הקטנים הולדים בדרכי, הם רגישים מאוד "מודאגים" תמיד ודואגים לאחרים. * כי נראה לי שנכשלתי בהגנה עליהם עצם העובדה שאינני מסוגלת להתמודד עם הורים וילדים שמציקים להם, באופן אסרטיבי , ופני תמיד לדרך השלום - לפעמים זה לא עובד... * כי כבר שנים אני מחפשת דרך להעצמה אישית ולצאת מתוך הילדה שלא בגרה, ועכשיו הגיע הזמן שאמרתי לעצמי, או שאני הולכת לממן פסיכולוגים (אינני מזלזלת, הם עושים עבודה טובה), אך אין לי הזמן והמשאבים הדרושים לכך, או שאני מנסה בכוחות עצמי לשאלותיך 1. כי אשתנה להם פתאום - זה לא תמיד נח ונעים 2. + 3. מאוד מודעת, לא אוהבת את זה 4. כי אנשים חשובים לי מאוד, וחשוב לי שיהיה להם טוב, גם עם זה על חשבוני (ואני יכולה לתת המון דוגמאות) 5. כי אם אעמוד על שלי ובשבילי - לא אקח את בעיותיהם על גבי - אעזור הרבה פחות 6+7 - עכשיו זה כנראה הזמן 8. - לא קשה לי לוותר - קשה לי ליישם ולהגיע למסקנות הנכונות תודה, וסליחה שכל כך ארוך ומיגע...

 

[מיכל הררי]

הי מיקי ../images/Emo24.gif ברוכה הבאה!

טוב, קיבלת תשובות מופלאות משאר האנשים בינתיים

רציתי רק לשתף אותך לגבי כמה דברים: 1. דווקא אם לא תיקחי דברים באופן אישי, תהיי יותר נקייה בתוכך, תאהבי את עצמך יותר - יהיה לך קל יותר לעזור, במידה ותרצי בכך ברגע מסוים. העזרה שלך תהיה מתוך בחירה, ואם תעזרי לאדם כלשהו תוכלי לעזור בצורה נקייה יותר, ולא מתוך הרצון שהוא יאהב אותך. 2. בתהליך האישי שאני עברתי, בהתחלה המשפחה והחברים התקשו לקבל אותי, והיו מופתעים מהשינויים ומהדברים שאני אומרת ועושה. לאט לאט הם התרגלו ויש כאלו שפשוט סיימתי איתם את הקשר, כי הם היו במקום הישן ללא שום שינוי וללא יכולת לתקשר ביחד, עם תודעה ישנה ונתיב חיים אחר שלא מחובר לשלי. בכל אופן, עם הזמן היום המשפחה/החברים/אנשים בכלל יותר אוהבים ומכבדים אותי מאשר בעבר. אני נמצאת בסביבה מלאת אהבה, ואנשים פשוט אוהבים אותי

קל יותר לאהוב אדם שאוהב את עצמו, ואדם שמכבד את עצמו. אם תכבדי את עצמך יותר, תחשבי על עצמך, תהיי נקייה יותר מבחינה פנימית - יהיה קל יותר לאהוב אותך דווקא

3. יכול להיות שיש לך דימויים לא נעימים על איך תהיי ואיך יגיבו, אבל: להשתמש לטובה במילים שלך להשתמש לטובה בדמיון שלך לא לקחת דברים באופן אישי ולעשות כמיטב יכולתך זה לא הופך אותך לאיזה מישהי שלא נעים להיות בקירבתה. ההיפך

את תביאי כל כך הרבה יותר אור ואהבה במצב כזה, מאשר כיום. לחשוב על עצמך, לא הופך אותך לאיזה אדם שלא כיף איתו. ההיפך! את פשוט רגילה למציאות מסוימת שאנשים "אוהבים" אותך בה. התפקיד שלך הוא X, וכל עוד את ממלאת אותו, אז את חשה אהובה. זאת לא אהבה אלא תנאים. אנחנו נאהב אותך אם תעשי ככה וככה, ובתמורה נתן לך ככה וככה. זאת מערכת שמבוססת על פחד. בנתיב האהבה אין ציפיות והתניות. נתיב הפחד מלא בציפיות, התניות, אשמה, כעס, ביקורת ועוד. (קראת כבר את הספר "דרך האהבה" של דון מיגל רואיס?) תאמיני לי, שאם תשני את חייך ותאהבי את עצמך, ותהיי באמת כמו שאת - תתחילי באמת להרגיש ולגלות מה היא אהבה

באהבה! מיכל

 

[mikilk]

תודה מיכל (גם אני בעצם מיכל)

אני יודעת שאוהבים אותי - ולא בזכות הנתינה - אלא פשוט כך. נהפוך הוא - בן זוגי לדוגמא (איתו אני חייה 19 שנה, מגיל 17, נשואים כבר 17 שנה) מאוד לא אוהב את תכונת הקורבן שבי, לא אוהב את הויתורים, ואת אי היכולת לעמוד על שלי, מצד שני, מאחלת לכולם אהבה כמו זו שהוא וילדי נותנים לי.מהבחינה הזו לא תהיה לי בעיה. מבטיחה לנסות\ להתעדכן, רק סיימתי את הספר של ארבע ההסכמות, ולא, לא קראתי את "דרך האהבה". תודה מיקי... מיכל

 

[מיכל הררי]

בוקר טוב מיקי ../images/Emo23.gif

יש פה הרבה מיכליות בפורום.

מעולה! אז לפי מה שתיארת יהיה לך קל להשתנות, עם בן זוג שתומך כל כך

ואוהב אותך!!!! משמח לשמוע

וממה שסיפרת, אז נשמע שיש לך המון אהבה מהילדים. תהיה לך דרך מהנה מאד!!!! אשמח באמת לשמוע עדכונים

ולגבי דרך האהבה, בשבוע הספר יש הרבה הנחות אז שווה לקנות. אמרו לי שבסטימצקי הספר השני שקונים עולה 20 ש"ח למשל.

 

[mikilk]

בוקר טוב ../images/Emo51.gif