תגובה
רמב"ן (לשמות יב, ב): מצווה למנותו ראשון וטעם "החודש הזה לכם ראש חודשים" - שימנו אותו ישראל חודש ראשון, וממנו ימנו כל החודשים - שני, ושלישי, עד תשלום השנה בשנים-עשר חודש - כדי שיהיה זה זיכרון לנס הגדול (של יציאת מצרים), כי בכל עת שנזכיר החודשים יהיה הנס נזכר. ועל כן אין לחודשים שם בתורה אלא יאמר 'בחודש השלישי', ואומר 'ויהי בשנה השנית בחודש השני נעלה הענן', 'ובחודש השביעי באחד לחודש וגו', וכן כולם. וכמו שתהיה הזכירה ביום השבת במנותנו ממנו - אחד בשבת ושני בשבת כאשר אפרש - כך הזכירה ביציאת מצרים במנותנו החודש הראשון והחודש השני והשלישי לגאולתנו. ואין המניין הזה לשנה שהרי תחילת שנותינו מתשרי, דכתיב 'וחג האסיף תקופת השנה' וכתיב 'בצאת השנה'; אם כן, כשנקרא לחודש ניסן 'ראשון' ולתשרי - שביעי, פתרונו: ראשון לגאולה ושביעי אליה. וזה טעם 'ראשון הוא לכם', שאיננו ראשון בשנה אבל הוא ראשון לשם שנקרא לו לזיכרון גאולתנו.
