שלום.. שאלה לגבי הנדסת חשמל...

[bismark1]

"מיותר" זה רק בהשוואה לאלטרנטיבה

של מדמ"ח תלת שנתי (כי אז כביכול בזבזת שנה שיכולת לצאת בה לשוק העבודה) אבל בהשוואה לתואר ארבע שנתי אין כאן באמת בזבוז, קורסי החובה די מצומצמים מעבר למתמטיקות/פיסיקה ומי שבאמת רוצה יכול להפוך את התואר לכמעט תואר מלא בחשמל או מדמ"ח.
(ואגב, חשמל זה לא רק מעגלים אנלוגים - עיבוד אות, תקשורת ובקרה הם נושאים שהולכים לא רע בכלל עם תכנות בתחומים מסויימים)

 

[choo]

צודק. אלו תחומים שלבוגר מדמ"ח יהיה קשה להשתלב

למרות שהמושג "בקרה" נשמע לי מעט ארטילאי. אתה יכול לפרט יותר למה חשמלטורים מתכוונים בדיוק כשהם אומרים "בקרה"?

לגבי עיבוד אות - אם מדובר באותו אנאלוגיים - החלק האנאלוגי של לימודי הנדסת חשמל משחק פה תפקיד. אם מדובר בעיבוד של אותות דיגיטליים - אין לי מושג. וכשאתה אומר תקשורת - אתה מדבר על השכבה הפיזיקלית (שהיא למעשה שכבה אנאלוגית), או על משהו אחר?

 

[bismark1]

מממ...

בקרה זה תחום שהוא לא ייחודי דווקא לחשמל אלא משותף לכל ההנדסות שמתעסקות עם איזשהי מערכת פיסיקלית שאתה רוצה להביא למצב רצוי - תחשוב על מקל מטאטא שאתה מנסה לאזן על קצה האצבע, המצב הרצוי הוא לשמור על המקל מאונך לרצפה אבל היות ואי אפשר להגיע לשיווי משקל יציב אתה נאלץ כל הזמן לבצע תיקונים ע"מ לשמור אותו סביב זוית מאונכת, תיקונים שתלויים בכמה אתה מוכן לסטות מהזוית, מהירות התגובה והכוח שאתה מסוגל להפעיל, הפידבק שאתה מקבל מהיד התכונות הפיסיקליות של המקל עצמו (אורך, משקל) ושל הסביבה בה אתה פועל (נגיד רוח). בקרה היא תורה שמנסה להגדיר בצורה מתמטית באילו תנאים אפשר לבקר מערכות מסוגים שונים, כיצד לנתח את הדרישות ממערכת כזאת, סוגים שונים של אופציות לעשות זאת ומה הטריידאופים (נניח בדוגמא שלנו - מה חשוב יותר, דיוק בזוית או תיקונים מהירים?). אם נחפש דוגמא מהעולם האמיתי שמערבת בקרה ותכנות - תחשוב על מי שכותב את הקוד למערכת התנועה של מכונה לבדיקת שבבים לדוגמא כשיש לך מיקרוסקופ אופטי בהגדלה גבוהה (ועומק שדה קטן) שיושב מעל שולחן נע ולוקח תמונות - מצד אחד אתה רוצה שהשולחן ינוע כמה שיותר מהר (תבדוק יותר שבבים בשעה), מצד שני יש לו משקל גבוה מה שאומר שתאוצות חזקות מצריכות גם תאוטות חזקות וכל המערכת עשויה לרעוד כשמעל אמפליטודה מסויימת המיקרוסקופ שלך יצא מפוקוס... בקיצור, יש כאן קטע קוד שמחובר מאוד חזק לאילוצים של העולם הפיסיקלי ועוזר מאוד לדעת לנתח אותם.

לגבי עיבוד אות - גם אותות אנלוגים נדגמים ומעובדים בימינו לרוב באמצעים דיגיטליים ויש שיקולים של קצבי דגימה, רוחבי פס, פילטרים לניקוי רעשים ועוד - תחשוב על כל מצלמה שאתה מכיר היום - האות שמגיע לסנסור הוא אנלוגי לגמרי אבל מכאן והלאה מישהו צריך לדאוג לתרגם אותו לאות דיסקרטי ועל הדרך לתקן שגיאות, לדאוג שגם אם יש פיקסל שרוף לא תשים לב, לפלטר ארטיפקטים שקשורים לצפיפות מערך הסנסורים, לנסות לפצות על בעיות באופטיקה ועוד ועוד. מה שנכון הוא שחלק מהדברים ניתן לעשות גם ע"י מעגלים אנלוגים אבל זה תחום שהולך ומצטמצם לנישות מאוד מסוימות.

לגבי תקשורת - האמת שרוב מה שאני מצליח בצד הדיגיטלי לחשוב עליו די חופף גם לעיבוד אות, נדמה לי שהסתובב בפורום בזמנו לפחות מישהו אחד שהתעסק באלגוריתמים לתקשורת, אולי הוא יוכל להרחיב.


מה שכן, לא תמיד ברור מתי נכון לדבר על איש תוכנה שעובד על מערכת פיסיקלית ומתי על מהנדס שבמקרה מממש מערכת בקוד... ככה או ככה, אני בדיעה שהמסלול להנדסת מחשבים יכול להתאים יופי בדיוק למי שרוצה להתעסק בתוכנה אבל גם מתעניין בצדדים היותר מתמטיים של חשמל (או לחילופין לחשמלטור ששונא חשמל

).

 

[amir_aikido]

תקשורת היא בעיקר עיבוד אות והחלטה

רוב התחומים בתקשורת שאני מכיר בתקשורת היום מתמצים לתוך מספר תת-תחומים מתמטיים:
1) תורת הדגימה (המעבר מאות אנאלוגי לאות דיגיטלי כולל הדרישות בצד האנאלוגי)
2) תורת העיבוד הדיגטלי (פילטרים כולל רב-קצב, התמרת פורייה, קורלציות וכולל עיבוד עם נתונים אקראיים)
3) תורת ההחלטות (חלק מהנושאים של הסתברות/אקראיים)
4) תורת השיערוך

בנוסף, יש גם מעט תחומים אנאלוגיים שלמהנדס תקשורת רציני רצוי להבין בהם מעט, ולו ברמת המונחים הבסיסיים והמשמעות שלהם בתחום:
1) רדיו (מנחתים, מסננים, למשל המשמעות של מרחק מרוחב פס המעבר ביחס לניחות בפילטר LPF אנלוגי, כיצד הספק השידור מפסיד במרחק ), ההשפעה של imperfections נתונים על התקשורת
2) התפשטות גלים
3) אנטנות

ובמקביל יש את תחומי ה VLSI שגם בהם רצוי להבין מעט מונחי בסיס.

ההבדל בין המהנדסים הטובים הוא במידת ההתמחות של כ"א מהם בכ"א מהתחומים לעיל ותחומים נוספים (כולל ידע בתכנות).


רוב מערכות התקשורת בימינו הן מתכנתות חלקית בלבד, כאשר הליבה של מודם התקשורת בשכבת ה PHY היא מכונת עיבוד יעודית בעיקר, עם אלמנטים מתכנתים לביצוע של אוסף פעולות ייחודיות שנדרשות לאותה מערכת תקשורת)

אמיר

 

[דודי1191]

יש לא מעט מקצועות שמיועדים להנדסת מחשבים

אני מניח שמרבית אנשי התוכנה העובדים בסביבת עיבוד אות לדוגמא - תחום העיבוד תמונה או לחילופין תחום הרדיו נדרשים לידע כזה או אחר של עיבוד אותות (התמרות פוריה, תופעת הידמות, דגימה ועוד...). לא כי הם יהיו אילו שיחשבו מה האלגוריתם הנדרש לביצוע, את זה כבר יבצע הפיסיקאי, אלא בשל העובדה שהם יצטרכו לממש אותו לכדי תוכנה וצריכים להיות מסוגלים לעמוד בפני הפיסיקאי ולהבין את המתטיקה אותה הם יצטרכו לממש. את זה אני אומר מניסיון לאחר שעבדתי הן בחברה בה נדרשתי לכתוב תוכנה במערכת Embeded מעל לשכבת הFirmware של מערכות הנמצאות בתחום תדרי הרדיו וכיום כשאני עובד בתחום העיבוד תמונה. אז נכון, מקצועות קלאסיים של תכנון ALU או PipeLine למעבד הם מעטים בארץ (אם בכלל בימינו), אבל לא חסרים מקצועות שמשלבים ידע של חשמל ותוכנה והם נתפרו כמו כפפה לבעלי תואר בהנדסת מחשבים. אני מודה על היום בו בחרתי ללמוד את מקצוע הנדסת המחשבים על פני החשמל או מדעי המחשב.

 

[amir_aikido]

למה שמהנדס לא יבחר את האלגוריתם?

רוב מהנדסי האלגוריתמים לתקשורת שאני מכיר הם מהנדסי-אלקטרוניקה בהכשרה ולא פיזיקאים, והם ידעו לבחור אלגוריתמים מתאימים למערכת תקשורת (וגם להגדיר תקני-תקשורת).

מכיר מעט פיזיקאים כמהנדסי-אלגוריתמים לתקשורת.


אמיר

 

[דודי1191]

לא בחברות בהן יצא לי לעבוד

תדרי רדיו זה לא רק תקשורת, עבדתי במערכות חסימה אלקטרוניות ושם לרוב אנשי האלגוריתמים היו פיסיקאים. היו גם מהנדסי חשמל עם תארים מתקדמים, אבל לרוב היה מדובר בפיסיקאים. גם בעבודה הנוכחית שלי יש גם פיסיקאים וגם מהנדסי חשמל. אבל הDefault הוא פיסיקאים.

דווקא במערכות החסימה מהנדסי החשמל התעסקו לרוב בנושאים של הספקים, תכנון לוחות ומימוש משטר + אלגוריתמים על FPGA. שהיה מקביל למה שאני עשיתי בשכבה מעליהם בתוכנה.

דרך אגב, גם יצא לי לפגוש לא מעט מהנדסי חשמל שפשוט בשל התצטצמות המקצוע בארץ הפכו להיות אנשי תוכנה פרופר (אחד לפחות אפילו עשה הסבה מרוכזת בטכניון של שלושה חודשים לאחר שהשלים את התואר בהנדסת חשמל בבן גוריון).

 

[amir_aikido]

גם בתחום הזה מכיר מהנדסים שעוסקים באלגוריתמים

התחום של "חסימת תקשורת" הוא תחום צבאי בעיקרו, ולא אזרחי, ומאוד שונה מהתחום של מערכות תקשורת. בעוונותי, גם התחום הזה מוכר לי, ואני יודע שמהנדסי אלקטרוניקה עובדים שם על אלגוריתמיקה .....

יש מהנדסי חשמל, שעוסקים באמת בתכנון של ספקים, ומערכות החשמל, דבר שחיוני גם במערכות תקשורת (כל אתר סלולרי דורש תכנון כזה)
יש גם מהנדסי-אלקטרוניקה שמתמחים באלגוריתמים לתקשורת, ככזה, אני מכיר עוד לא מעט כמוני. וכן, יש רבים עם תואר שני/שלישי ומעטים יותר שהתחילו לעבוד עם תואר ראשון בתחום.
ויש גם מהנדסי-אלקטרוניקה/חשמך שהפכו לאנשי-תוכנה פרופר, שהרי אין מניעה


אמיר

 

[hookedat]

אתה לפני הלימודים לתואר הראשון ?

 

[עצלןמספר1]

כן...

נרשמתי למכללה לאוקטובר הקרוב כי זה יותר נוח לי מבחינת הכל בערך (זמן, שכר לימוד, לימודי ערב) אבל הבנתי שהתואר הזה יהיה שווה לנייר טואלט אחר כך. חוץ מזה אני באמת אוהב את התחום הזה ואני מעדיף ללמוד אותו כמו שצריך, אז אני הולך לבטל את ההרשמה ולנסות להתקבל לאוניברסיטה, קצת חבל על הזמן, אבל אני לא אסלח לעצמי אם אני לא אנסה.