שלום רב ,

[תני תן]

שלום רב ,

אני חדשה בפורום הזה ,ושמחתי לגלות שיש פורום כזה... אני אשמח מאוד אם תוכלו לעזור לי בבעיתי. בני בן ה 3.5 נגמל מחתולים .(גם בלילה ),הבעיה שכבר למעלה מחודשים בורח לו הקקי בתחתונים ,כמעט בכל יום בגן . הגננת טוענת שהוא פוחד לפספס את המשחקים בגן לכן הוא עושה בתחתונים . אבל הבעיה שגם בבית זה קורה ,והקקי בתחתונים ממש לא מפריע לו ,הוא יכול להמשיך לשחק כך ,בלי שום בעיה . השאלה שלי אם למישהו יש פתרון כיצד לגרום לו לעשות קקי בשרותים (אציין שפיפי הוא בכלל לא מפספס ). תודה רבה

 

[לאה_מ]

מתי הוא נגמל מחיתולים?

האם מאז הגמילה הוא עשה קקי בשרותים, או שזה תמיד היה נושא בעייתי? (ואם שלחתי את ההודעה הזו גם במסר, תתעלמי מהמסר ותעני לי כאן - אני עושה 20 דברים בבת אחת, ונראה לי שאני קצת מבולבלת הבוקר.

)

 

[תני תן]

היי לאה

הוא גמול כבר חצי שנה ,בהתחלה הוא עשה רוב הזמן בשרותים ,ולעתים רחוקות הברח לו . זה בערך חודשיים שהוא מפספס

 

[גוזלים היי טק]

תופעה טבעית

זוהי תופעה טבעית השאלה היא האם זו ריגרסיה (כלומר בעבר הצליח לא לפספס קקי) שאז זה מצביע על טראומה שהילד חווה בתקופה זו בנך נמצא בתקופה האנלית בחייו והוא נהנה מאוד מהשליטה על סוגריו (שחרור וההתאפקות) כמו כן תופעה סבירה בגיל זה שהילד באמת לא רוצה לפספס משחק יש לגרות אותו לזכור שיש לו קקי כמו לעשות טררררם ולהתלהב כשהוא עושה קקי ולשאול לעיתים תכופות יותר. (האם יש לך קקי) ישנה עוד אפשרות: קקי הוא היצירה של הילד(כמה שזה נשמע מוזר) הילד מסתכל על הקקי שלו בהמון רגש כי זה יצא ממנו זו היצירה שלו וכל הזמן אומרים לו תעשה קקי בבקשה!!! עדיף לא לתת לילד בשלב הראשון לשבת בבית שימוש אלא בסיר מכיוון שאז הוא לא רואה איך זורקים את היצירה שלו מיד אחרי שהוא מוציא אותה ולהיפך יש לתת לילד להנות ולהתלהב ואפילו לגעת עם כל הגועל שבזה לא להראות לו איך מורידים אחרייה את המים אלא להסב את תשומת ליבו לדברים אחרים ולצאת מחדר השירותים מבלי לגעת בסיר אח"כ כשהילד לא רואה מומלץ להיפתר מן הצואה חשוב לא לומר: איכס,מגעיל,מסריח זה ממש מעליב אותו... בכל אופן לא לכעוס זה רק מחמיר ילדים כל הזמן בוחנים גבולות של הורים ומטפלות זו יכולה להיות דרך נוספת לא לעשות עניין באיזשהו שלב זה לא נעים להם... מומלץ לרכוש את הספר סיר הסירים ולא לקרוא את העמודים האחרונים כי שם המסר לא נכון אמא שופכת לאסלה והילד אומר בי בי נפגש בים (גישה מוטעה) אז תבחני את כל המידע שנתתי לך ואני מקווה שמשהו מתוך זה יתאים לך יום טוב נחמה אביראש משפחתון גוזלים

 

[תני תן]

תודה רבה ../images/Emo24.gif

 

[לאה_מ]

אני לא כל כך מסכימה...

אני לא חושבת שצריך לעשות טררם ולהתלהב כשהילד עושה קקי בשרותים. התמריץ שלו צריך להיות הנקיון שלו, ולא ההתלהבות שלנו. לא הבנתי גם (ואשמח להסבר) מדוע המסר של סיום הספר "סיר הסירים" הוא שגוי (ואם הוא שגוי, מדוע מומלץ לקרוא רק חלק מהספר, ולא מומלץ פשוט לא לקרוא את הספר). לא מסכימה שאם ההורה מאד נגעל ממגע בקקי צריך לאפשר לילד לגעת. בהחלט אפשר לעשות התקה של זה לפלסטלינה או בוץ, ולא כל הילדים עוברים את השלב של משחק בקקי (בילדים הפרטיים שלי, אף אחד לא היה זקוק לזה). יש כאן גם בעיה מסויימת של הגיינה. מסכימה בהחלט שההורה לא צריך להביע גועל מהקקי של הילד. ולגופו של עניין - אני נתקלתי בבעיה דומה עם הבן שלי, שגם היה כבר גמול מחיתולים זמן קצר, ופתאום התחיל לעשות קקי בתחתונים. אצלנו מה שפתר את הבעיה היה מתן עצמאות מאד מאסיבי בהרבה תחומים, כולל בנושא הקקי - אני מצרפת קישור להודעה שלי המתארת את התהליך. תני תן - האם את מזהה פה משהו שנראה לך מוכר? נראה לך שזה יכול לעבוד גם אצלכם?

 

[אלדורית]

נדמה לי שאני מבינה

מה לא בסדר בעיני גן גוזלים (?) בסיר הסירים בסוף: הפרידה מהקקי מוצגת בקלילות, בעוד שילדים לפעמים מתקשים מאוד להפרד מהיצירה שלהם... (זוכרת שליליה סיפרה על אחה"צ של פורענות עם רעות שלא הפסיקה לצרוח אחרי שזרקו לה את הקקי? ושאני בעקבות זה סיפרתי על הקקי של לילי שנשאר במרכז הסלון שעה ארוכה עד שנשכח מלב ורק אז סולק בדיסקרטיות? אם הייתי נוקטת בגישת אמא-של-נפתלי אני מניחה שגם אני הייתי חוטפת ממנה). בנוסף, ההחכמות "להתראות בים" יוצרת אשליה שבאמת נפגוש שוב בקקי--משהו שילד בן שנתיים עדיין מבין רק כפשוטו. זה כשלעצמו עשוי ליצור בעיות (ואולי אפילו סרבנות ים אצל רגישים עם זיכרון לפרטים).

 

[תני תן]

לאה ,אני פשוט בהלם

זה בדיוק מה שוקרה ליהונתן ,אני אקח בחום את ההמלצה שלך לגבי העצמאות ,אני מקווה שזה יעבוד . המון תודה

 

[לאה_מ]

../images/Emo50.gif ותעדכני!

 

[תני תן]

בוודאי ../images/Emo13.gif

 

[הילהל]

שונאת את סיר הסירים! שונאת!!!!

אולי אני לא לגמרי עניינית. "נפתלי" היה המתרגל שלי בקורס די איכסי באוניברסיטה (נראה לי נורא לא כיף שכל הזמן שואלים אותך אם אתה אכן הילד עליו נכתב סיפור הקקי-פיפי הזה). אבל יש בו המון דברים שמטרידים אותי: העדר דמות גברית שלוקחת חלק בתהליך (יש רק אמא וסבתא). המסר האקולוגי השגוי (הקקי הולך לים. פיכסה). הקטע של לעשות בסיר כדי שאמא תהיה גאה. אני מעדיפה מסרים על הנוחיות שבלהפטר מהחיתול. הספר הזה עושה לי פריחה, בחילה, וכדומה. אבל אולי זו באמת בעיה נפשית שלי.

 

[ליליה והגמדים]

סיר הסירים

לא נכנס אלינו הביתה....

 

[אבא גאה]

הבן שלי מאוד אהב את סיר הסירים

שדרך אגב, הוא להיט גדול גם כאן בקנדה כאן הוא נקרא: Once upon a potty

 

[ליליה והגמדים]

שני הספרים שעומר אהב

הם הנסיכה על הסיר (הורס אותם מצחוק, אם מקריאים עם כל המימיקה) ו"לא רוצה חיתול" של רנדה. הספרים עדיין אהובים - כעת על רעות - אבל אצלה זה עניין לגמרי תאורתי: לדעתי היא החליטה שאין טעם להגמל לפני גיל 18.

 

[ענת בן צבי]

לנו יש את

Once upon a potty בDVD ושם דווקא יש אבא... ענת

 

[גוזלים היי טק]

ספר נוסף בגמילה מחיתולים

ישנו ספר נוסף שנקרא הסיר סיר של תותי שעובד לגרסה עברית על ידי דתיה בן דור תשמח לגלות ששם יש גם אבא יום טוב לך נחמה אביראש משפחתון גוזלים

 

[ליליה והגמדים]

גם בשני הספרים שהזכרתי יש אבא