שלום רב,
אני אם לפעוט בן שנה וחודש. אנחנו יחד מהיום שנולד. לא חזרתי לעבוד אחרי חופשת הלידה כי ידעתי שאני לא שלמה עם זה שאשאיר את האפרוח הזה בידיים זרות. בבית אירגנתי לו סביבה בעלת גירוים המותאמים לגילו. יש את הזמנים בהם אני שרה לו שירים, יש את הזמנים בהם אני מספרת סיפורים קצרים, יש זמנים בהם הוא משחק עם עצמו לבד. אך עולה בי השאלה האם הוא לא צריך להיפגש עם עוד ילדים? כל היום הוא איתי, כשיש ימים יפים אני יוצאת איתו לטיול אך לא מצליחה לפגוש אמהות עם ילדים בגיל של בני פחות או יותר. כשאביו מגיע הביתה הוא לא עוזב אותו לשנייה וממש רואים על הילד שהוא מאוד שבע ממני. תמיד עולה אצלי השאלה האם רק אני רוב היום ואביו בסוף היום מספיקים לו? כי כשאני נפגשת עם אחותי וילדיה אחת לכמה זמן (כי היא גרה רחוק) הוא מאוד שמח, עושה רושם שהוא מאוד אוהב חברה של ילדים אחרים. אולי למישהו יש תשובה בשבילי בבקשה?
אני אם לפעוט בן שנה וחודש. אנחנו יחד מהיום שנולד. לא חזרתי לעבוד אחרי חופשת הלידה כי ידעתי שאני לא שלמה עם זה שאשאיר את האפרוח הזה בידיים זרות. בבית אירגנתי לו סביבה בעלת גירוים המותאמים לגילו. יש את הזמנים בהם אני שרה לו שירים, יש את הזמנים בהם אני מספרת סיפורים קצרים, יש זמנים בהם הוא משחק עם עצמו לבד. אך עולה בי השאלה האם הוא לא צריך להיפגש עם עוד ילדים? כל היום הוא איתי, כשיש ימים יפים אני יוצאת איתו לטיול אך לא מצליחה לפגוש אמהות עם ילדים בגיל של בני פחות או יותר. כשאביו מגיע הביתה הוא לא עוזב אותו לשנייה וממש רואים על הילד שהוא מאוד שבע ממני. תמיד עולה אצלי השאלה האם רק אני רוב היום ואביו בסוף היום מספיקים לו? כי כשאני נפגשת עם אחותי וילדיה אחת לכמה זמן (כי היא גרה רחוק) הוא מאוד שמח, עושה רושם שהוא מאוד אוהב חברה של ילדים אחרים. אולי למישהו יש תשובה בשבילי בבקשה?