שלום רב

[הריונית123]

שלום רב

אני בהריון חודש שישי,

ביום שני האחרון בעלי נסע מטעם הלימודים לשבוע בקפריסין...

שם יש לו פעילויות לימודיות ובתור צ'ופר יש להם גם טיולים באי , ובילויים באיה נאפה ובטיילת וכו...

לפני שהוא נסע רבתי איתו הרבה ואמרתי לו שזה לא מקובל שהוא עוזב אותי לבד... הוא אמר שהוא אוהב אותי ובחיים לא יהרוס את מה שיש לנו שהוא רק הולך לנוח ולבלות עם חברים ובחיים לא יפגע לא בי ולא בבן שלנו.

אני מאמינה לו כי אני יודעת שהוא אדם ישר והוא תמיד היה בן זוג מדהים ובן אדם מדהים ועושה הכל לבית שלנו...אבל כל זה לא מונע ממני לחשוב דברים ולקנא בצורה מטורפת.

איך שהוא יצא מהבית ועלה על האונייה התחלתי לבכות,

אני בוכה כבר חמישה ימים, אני אוכלת את עצמי ומתה לכתוב לו הודעה שאני שונאת אותו על מה שהוא גורם לי להרגיש ושונאת אותו על זה שהשאיר אותי להיות כאן לבד בודדה בבית שלנו.

שונאת אותו על זה שהשאיר אותי בהריון מתקדם לאכול את הלב בזה שאני מדמיינת אותו מסתכלת על בחורות יפות בחוץ ים , אוכלת את עצמי רק לחשוב שמישהי הסתכלה עליו ואני כאן לבד בלי יכולת לעשות כלום.

רע לי כל כך רע לי אני לא יודעת איך לצאת מזה כבר.

אני מרגישה שאני גוססת גסיסה איטית...

מה לעשות? כשהוא יחזור אני חושבת שאני אתפרץ עליו... אריב איתו על הכל...

מה דעתך? האם אני צריכה להיות אישה תומכת ומפרגנת או לא... האם לדעתך מה שהוא עשה זה תקין?

 

[הריונית123]

שכחתי לציין

ששנה שעברה היה לו גם טיול מטעם הלימודים אבל לאילת והוא נסע אני עיקמתי פרצוץ לא הבנתי למה זה חובה ואחרי כמה ימים היה עוד טיול לאילת מטעם העבודה והוא לא לקח אותי איתו ואחר כך אמר שהיה אפשר להביא את הנשים אבל "לא חבל על הכסף?"

בקיצור כל שנה הוא נוסע לטיול והשנה פשוט אנחנו גרים כבר לבד והגוף שלי והנפש שלי אולי גם בגלל ההריון מגיבים אחרת אני פשוט שבורה לרסיסים.

 

[גרא.]

הריונית123,את מתארת זוג שחי עד עתה באושר

ובהרמוניה מלאה.כעת את בהריון בחודש השישי (לא צויין אם הריון ראשון),נמצאת
במצב בריאותי תקין ואינך נמצאת תודה לאל בשמירג הריון.בעלך כפי שאת מתארת
נוסע לשבוע לימודים בקפריסין שבמסגרתו,כפי שנהות בלימודים כאלה,גם יצא לבלות
עם חבריו בחוף הים.בחוף הים בוודאי בקפריסין יש מן הסתם אוסף של מתרחצים,בינהם
נערות צעירות עם בגדי הים שלהם.מה עליו לעשות כשהוא בחברת חבריו,לעצום עיניים?
להתחמק מההליכה לחוף בטענה שהוא אינו מרגיש טוב? האם אינך חושבת שבעלך אינו
זכאי לחופשה הזאת? לחופשה כזאת.האם הוא חייב להיות צמוד אלייך בכל חודשי ההריון
בשעות הפנאי שלו? האם תחושת האכזבה שלך מהפרידה,והקנאה המורגשת בדברייך,מצדיקים
הרס של מסגרת הנישואים היפיפיה שבניתם,שעה שאת בהריון בחוד השישי.האם אינך מאמינה
שבעלך מבין ומרגיש חה את מרגישה,אבל,יודע בסתר ליבו שאת אוהבת אותו,הוא אותך,והוא
לא נסע לחופשת סטוצים.אין לי ספק שיש בינכם תקשורת יומימית דרכה את יכולה לראות
לשמוע ממני,להבין שהוא אותו הבעל,ושום דבר לא קרה,לבטח לא מתצפית פסיבית על נערה בבגד
ים.מעבר לכך,אני חושב שיש מקום לתקנן חופשה דומה בת שבוע של שניכם .זה בוודאי אפשרי
בחודש הששי.אפשר לתכנן חופשה דומה גם בארץ שתאפשר לכם לבלות ביחד ,ולך במיוחד
להרגיש תחושת פיצוי.בזמן הנוכחי כשאת מרגישה כלכך לבד,זה הזמן לבקר חברות ישנות,
לקפוץ להורים,והכי חשוב לפנק את עצמך בכל אותם הדברים שהפסקת עקב הנישואים.יהיה
לך קל יותר להתמודד עם הלילות הבודדים,אם תמצאי מה לעשות בהם.בהצלחה.

 

[יעל ניסן]

רק מבקשת לדעת

אם גם לך יצא לנסוע לטיולים בעצמך ו"להוציא כסף" רק עליך ולא עליו כי חבל.

הביטי, לפרגן זה יפה כשמדובר בפרגון הדדי. את מפרגנת לו קפריסין? גם הוא שיפרגן לך את הקפריסין שלך.

כל עוד לא שמת לבדיקה את יכולת הפרגון שלו ורק זו שלך עומדת לבדיקה באמת זה לא הוגן. מצד שני - למה את לא בודקת? איפה החברות שלך? את יוצאת איתן? מבלה? נוסעת בלעדיו לכל מיני מקומות? כי אם לא, כדאי שתתחילי.... טוב, אולי עוד מעט אחרי הלידה

 

[עפרה מהודר]

דווקא עכשיו נראה לי זמן טוב

חודש שישי זה בדרך כלל שלב שכבר אין בחילות, ועדיין אין לחץ של "אני הולכת ללדת כל יום". לרוב הנשים זה דווקא זמן טוב לבילויים.

אחרי הלידה, עם התינוק, זה עלול להיות קצת מסורבל...

 

[הריונית123]

לא אני לא יוצאת

המעגל החברתי שלי הצטמצם ל0 מאז שהתחלתי לצאת איתו... תחילה ניסיתי להחזיק בחברותיי בכוח אך לאט לאט הבנתי שכבר אין לי כוחות הן רוצות לבלות במועדונים ופאבים כי הן רווקות ולי אין מה לחפש שם וככה איבדתי את מעט החברות שהיו לי...

ככה שהיום אין לי עם מי לנסוע והיחיד שיש לי הוא בעלי הוא לא יוזם נסיעות וזה כואב לי והנסיעה הזאת שברה אותי לרסיסים ניסיתי לפרגן אבל נשברתי ....

אמרתי לו את הכל שאני שבורה לרסיסים ממנו...

אני תקועה בין 4 קירות לא יכולה לנסוע להורים כפי שד"ר גרא אמר ליותר מיממה משום שיש לי הרבה חיות בבית ואני ממש קשורה בחבל לבית שלנו....

וזה מקשה על המצב פי מאה....

אין ספק שזה הזמן לבילויים אך בעלי בחר לנסוע לקפריסין עם המכללה במקום איתי... והייתי שמחה מאוד לנסוע לשם לבלות....

 

[עפרה מהודר]

חבל.

תגידי, יכול להיות שבגלל החיות בעלך לא מזמין אותך לנסוע איתו?
אלי גם הוא חושב שאת "קשורה בחבל לבית"?

בכל מקרה, אני חוששת שנכנסתם לאיזה "פלונטר". שבעלך שומר על חיים חברתיים ועצמאיים, ואילו את הפכת לתלויה בו.
וזה לא רק כואב בטווח הקרוב (עכשיו), אלא גם כשמסכלים קצת יותר קדימה.

תחשבי מה יקרה אחרי הלידה:
בעלך יחזור לעבודה, ואת תישארי לבד עם התינוק בבית?
"חופשת" הלידה זו תקופה שקשה להרבה נשים -- גם כאלה שלפני הלידה היו להן חיי חברה מאוד עשירים.
אז אם כבר עכשיו את לא יוצאת, מה יהיה כשתהיי מטופלת בתינוק, וגם לא ישנה בלילה?
יש לכם עכשיו כמה חודשים עד הלידה

אני מציעה שתנצלו את החודשים האלה כדי לפנות לטיפול זוגי.
תנסו לצאת מהפלונטר. למצוא איזון חדש בין השאיפה של בעלך לתלות והצורך העמוק שלך ב"ביחד".

כך או כך -- תצטרכי למצוא לעצמך מקורות תמיכה חדשים וחברות חדשות. זה לא בריא לתלות את כל האושר שלך רק באדם אחד.

שיהיה בשעה טובה.

 

[עפרה מהודר]

(השאיפה של בעלך לעצמאות, כמובן

והשאיפה שלך ל"ביחד". )

 

[הריונית123]

אמא שלי כל הזמן אומרת לי את זה

השאלה לאן אני אמורה לצאת ?

אין לי חברות אבל יש לי אמא שגרה במרחק שעה נסיעה ממני ואני כן יכולה לנסוע אלייה ולבלות איתה יום שלם,

בנוסף כל יציאה שלי כרוכה בהוצאה כספית ואני מנסה להימנע מזה כי אין לנו כל כך.

אני מסכימה איתך ואני רואה את עצמי יוצאת מזה למשל אם אני אעשה מנוי למכון כושר אז אולי אני אכיר שם אנשים ושוב זה כרוך בהוצאה כספית...

אני כל הזמן נותנת תירוצים לעצמי של אי אפשר עכשיו ...

 

[עפרה מהודר]

אמא שלך צודקת.

היא כנראה מדברת מניסיון של אישה שילדה, ונשארה עם תינוק בבית.
די עם התירוצים!
את חייבת למצוא לך חברות בסביבה.

תראי כמה קשה לך עכשיו להיות לבד.
צר לי להגיד לך -- להיות לבד עם תינוק זה אפילו יותר מדכא.
את מרגישה לבד, ומתחילה לחנוק את בעלך.
ואז גם הוא מתרחק.

אמא במרחק שעה נסיעה זה בטח יותר טוב מכלום. אבל עם תינוק יהיה לך קשה לנסוע שעה. פתאום הוא מתחיל לבכות... צריך לאכול או להחליף חיתול... את לא ישנת בלילה.

את צריכה חברות קרובות.

איפה תמצאי חברות?
בכל מקום.
בעבודה, אם את עובדת. או בלימודים.
או בחוגים.
במתנ"ס.
בגינה.
בקניון.
בפייסבוק.
משפחה (חמיות וכו')
שכנות
בנות זוג של חברים של בעלך...

אני לא בטוחה שחדר כושר זה מקום מתאים -- אחרי הלידה יהיה לך קשה להתעמל עם התינוק.

אולי זה לא היה רעיון כל כך טוב להתנתק מכל החברות שלך מלפני הנישואין. העובדה שהן רווקות לא אומרת שהן מתעניינות רק במסיבות
חלקן בוודאי יוצאות למסיבות בשביל למצוא בעל... אחרות דווקא אוהבות תינוקות.

אחרי הלידה תוכלי למצוא אולי חברות גם ב"טיפת חלב".
בקיצור: עכשיו שאת רואה כמה קשה לך לבד, אני מציעה שתתחילי לפקוח עיניים, תסתכלי מסביב.
אני בטוחה שאם תרצי, תמצאי חברות.

אולי גם תחביבים חדשים.
כמו כן, הייתי בודקת עם עצמי את עניין החיות. האם גם אחרי הלידה את חושבת שתוכלי לטפל בכולן.

לגבי כסף: אם בעלך יכול להרשות לעצמו לנסוע לקפריסין, גם את יכולה להרשות לעצמך בילויים.

שיהיה בשעה טובה ובכייף.

 

[עפרה מהודר]

נ"ב

כמובן שלא התכונתי שתחנקי את בעלך באופן פיזי. אלא -- שתיהפכי לכל כך תלויה בו ונואשת, שהואירגיש חנוק.
וככל שהוא ירגיש יותר חנוק, הוא ייסע יותר. ואת תרגישי יותר לבד...

לא כדאי להיכנס למעגל הזה.

 

[הריונית123]

התשובה היא לא

אני מפרגן לו בקושי זה תמיד בפרצוף עקום כי אני תמיד לא מבינה מה יש לו לעשות שם בלעדיי....

וכפי שכתבתי. אין לי עם מי לצאת.

 

[יעל ניסן]

מהתגובות שכתבת

נשמע כאילו הכנסת עצמך לפינה ושעולמך מצטמצם.
בלי שום קשר לאיך שבעלך מתנהג - אם לא תכניסי תוכן לחייך לא יהיה.