שלום רב,

[עדידס77]

שלום רב,

מקווה שאני במקום הנכון.
יש לי בת בגיל 5 (גן חובה).
לאחרונה הילדה מדברת כל הזמן על המוות. הנושא מטריד אותה מאוד.
אתמול המצב כבר הגיע לידי בכי ...
אני לא יודעת מאיפה זה מגיע, מנסה להרגיע, אבל בתכלס לא באמת יודעת איך להתמודד עם זה.
הסברתי לה (תוך כדי שאני מרגיעה, מנשקת ומלטפת) שכל בני האדם מתים אבל רק בגיל 120 ,אני כאן איתה ,לא יקרה לה שום דבר ושאין לה ממה לדאוג. בסוף היא קצת נרגעה, אבל כל פעם היא מודיעה לי שהיא לא מסוגלת להפסיק ולחשוב על הנושא.
מה דעתכם? מה אומרים? איך מטפלים?
אשמח לעצות!

 

[רוני ודי]

ברוכה הבאה

אני חושבת שזה חלק מהגיל
פשוט תחבקי ותחזקי
תסבירי במילים שהיא תבין שאכן בגיל מבוגר מתים ואין מה לדאוג, אל תכבידי ואל תראי לה שקשה לך עפ הנושא
נשמח אם תשארי איתנו

 

[rubber duck]

את יכולה להיות רגועה

זה גיל שבו ילדים מתחילים לפתח פחדים
זה טבעי
כמובן לא לתת לזה להיותצ מרכז החיים
אבל אין מה לעשות המוות הוא דבר שקיים
ומספיק ששמעה על סבתא או דודה של מישהו
וזה בהחלט נכס למודעות

להתיחס אל זה בגבוה העיניים
אבל בלי לעשות מזה משהו גדול

שרון

 

[הפוך עם ראש כפול]

שכיח מאוד. הבכור שלי התחיל לדבר על זה בגיל ארבע וחצי, ועד היום (שבע וחצי) הנושא מעסיק אותו. לא מטריד אותו, אבל כן מעסיק אותו. השאלות והרעיונות כמובן "צעדו" יחד איתו בגיל, אבל הנושא לא נעלם. זה לא שברמה יומיומית הוא כל הזמן מדבר רק על זה, אבל זה בהחלט אחד מנושאי השיחה שהוא מעלה בתכיפות קבועה. אני עונה על השאלות בהתאם לגיל, לפעמים גם עוצרת את השיחה כשזה מתחיל להרגיש לי אובססיבי מדי, אבל לא מטאטאת מתחת לשטיח ולא משאירה אף שאלה לא פתורה.
הגיל שבו הם מגלים את עניין המוות הוא לא פשוט, אבל צריך לעמוד שם לצידם עד שיקבלו את התשובות והנחמה לה הם זקוקים, וזה יהפוך להיות עוד עניין שעל סדר היום ולא ה-עניין.

 

[עדידס77]

תודה על כל התגובות.

אתמול הנושא שוב עלה, אבל בצורה קלה יותר. שוב חיבקתי, הרגעתי ופשוט העברתי נושא, בלי לעשות עניין.
מקווה שיהיה בסדר.

תודה!