שלום רב לכולם

[loogi 24]

שלום רב לכולם

אני בטיפול קוגניטיבי כבר למעלה משנתיים אצל פסיכיאטר טוב ומנוסה,אבל הוא עובד איתי רק קוגניטיבית,בלי משימות ובלי חשיפות יזומות מלבד כתיבת דפי מחשבה שלטענתו (ואולי בצדק) הן חשיפות חוזרות ונשנות לבעיות ודפוסי חשיבה והתמודדות יעילה עמן. שאלתי היא האם טיפול קוגניטיבי בלי מרכיב התנהגותי בתמונה כוללת הוא טיפול נכון? אני סובל בצורה רצינית ממה שנקרא הפרעה המנעותית(apd) ומתקשה לייצר מוטיבציה לעשיה,החל מחיפוש עבודה וכלה בקשרים בינאישיים בגדול הטיפול הקוגניטיבי בהחלט עזר לי במובנים מסויימים וימשיך לעזור לי אני מניח גם בעתיד,למרות ההסתייגות שיש לי מהתפיסה שהוא מייצג - התפיסה לפי הבנתי היא שאנחנו לא יותר מאיזה רובוט שכלתני שבגלל איזשהו באג גם מרגיש לפעמים דברים... זה קצת פרדוקסלי אומנם לטעון מצד אחד שהשיטה יעילה ומצד שני להתנגד לה - אבל בסופו של דבר נכון השיטה עובדת יותר מטיפול דינאמי אין ספק,אך מה המשמעות הרחבה יותר?שבעצם החיים מורכבים סך הכל מאמונות שגויות ודפוסי חשיבה "מעוותים" ואחרי אינספור דפי מחשבות מתגלה תמונה די עגומה והיא שאין לרגשות בטיפול כזה שום מקום... לכן עליה וקוץ בה... מה אתם חושבים

 

[loogi 24]

אליה וקוץ בה* =)

 

[יעל ניסן]

הסברים

לגבי מדוע משהו עובד ודבר אחר לא - לא כל כך משנים את העובדה שהוא עובד. למה הדבר דומה? ובאנלוגיה: שלא צריך לדעת איך מכונית עובדת כדי לנהוג בה. אמנם יכול להיות שיש משהו שנחווה כרדוקציה (השטחה) בטיפול קוגניטיבי, אבל זה לא בגלל שלא מאמינים שיש הסברים נפלאים על נפתולי נפשו של האדם, אלא בגלל שמאמינים ש: א' - ההסברים הללו לא בהכרח נחוצים כדי להשיג התקדמות ב' - ושההתקדמות לא תלוייה בהסברים הללו. ובקשר לרגשות - בטח ובטח שיש להם מקום - השאלה איזה מקום. בדיוק כמו שלחשיבה יש מקום בטיפול דינאמי. הרי אי אפשר באמת לנתק את הרגשות מהמחשבה - אפשר מקסימום להתרחק קצת ולתפוס פרספקטיבה.

 

[שריד]

מוזר

ב"דפים" שאתה ממלא אין שום טבלה שבה יש התייחסות לרגשות שצפים במהלך סיטואציה ?

 

[loogi 24]

היי שריד

אכן יש עמודה של מה הרגשתי לפני התיקון ואחריו הכוונה שלי הייתה לכך שיש יתרונות וחסרונות גם לטיפול קוגניטיבי בניגוד להילה שזורחת מעליו ההתייחסות לרגשות בטיפול שכזה היא כלתוצר לוואי של מחשבות ולא כאל משהו שיש לו חשיבות בטיפול וזה גורם לחשוב פעמיים על מהות הטיפול לאו דווקא על יעילותו שהוכחה כבר... אני לא מתווכח על התוצאה אלא על הדרך ובדרך הזו יש גם בעיות אחת הבעיות כפי שציינתי היא חוסר יכולת להתמודד עם רגשות שנית מהם עיוותי חשיבה? עיוותי חשיבה הם בעיני ,אחרי חשיבה מעמיקה ,לא רק בעיה פנימית כפי שטיפול קוגניטיבי מנסה להציג אותם אלא גם ואולי בעיקר בעיה תרבותית - על איזה ערכים אנחנו מתחנכים?על אנורקסיות שמוצגת כסמל ליופי בפרסומות לבושם? על טעם החיים שיש בקוקה קולה?על כל המסרים הסותרים מכל הכיוונים החל מההורים שלנו עד לאחרון המפרסמים... הטיפול הקוגניטיבי בא לתת מענה לתחלואים שהתרבות שלו(האמריקאית שם פותח כידוע) בעצמה יצרה... זה די מגוחך ולכן יש כאן גם מקום לשאלות ערכיות... ייתכן שלאנשים מסויימים יש קושי אורגני בעיבוד המידע המאסיבי שבא מבחוץ וזה מה שגורם לעיוותי החשיבה,השאלה היא האם זה לא טבעי ונורמטיבי לפתח עיוותי חשיבה אולי כסוג של התמודדות עם סטריאוטיפים בעייתיים,עם אותם מסרים סותרים,לחץ נפשי וכו כו... באותו הקשר אני רוצה להוסיף שהרי במילא בתרבות שלנו שמדגישה כל כך חומרנות כסמל,איפה יש מקום לתקן עיוותי חשיבה? עיוותי החשיבה הם כלל לא עיוותים אם חושבים על זה,משום שהלחץ להתחתן בגיל מסויים,הצורך בבעלות על רכב,דירה,חתונה וכו וכו הם נורמות התנהגות ידועות לכל אדם שפוי - יתכן שאם היינו חיים בהודו הייתי מסכים שהשכל באמת גורם מפריע להארה ויש צורך לבטל אותו...האם גם במקרה הזה זה כל כך פשוט? בתור מטופל בשיטה הקוגניטיבית אלה כמה מהסימני שאלה שעלו בי במהלך הטיפול ואני משתף אתכם כאן יום טוב

 

[יעל ניסן]

דווקא מעניין

כי כשאומרים עוותי חשיבה בטיפול קוגניטיבי, מתכוונים בדרך כלל למשהו לוגי, לא למשהו ערכי. למשל עוותים כמו הכללת יתר: "כולם שונאים אותי", אף פעם אני לא מצליח" וכו' הפרעות חשיבה במובן הקליני פסיכיאטרי זה כבר משהו אחר, כמו מחשבה טורדנית של אדם הסובל מ-OCD או דלוזיות של אדם הסובל מפרנוייה שחושב שכולם קמים להרגו. אתה שואל איפה יש מקום לתקן את העוות? התשובה היא רק איפה שזה מפריע לך. מה שלא מפריע לא מתקנים. ברור שזה טבעי ונורמטיבי לפתח עוותי חשיבה - אז מה? זה גם טבעי ונורמטיבי במהלך חיינו לחלות. עצם זה שתופעה היא 'טבעית ונורמטיבית' עדיין לא מבודד אותה מהצורך שלנו לטפל בה או להתעסק איתה. ואני מסכימה איתך בעניין מאסת האינפורמציה והקושי לפתח מיומנויות החלטה, אבל שוב, לא כולם סובלים מזה. מתי סובלים? מתי שלא מצליחים לסדר סדרי עדיפות (ערכים אמרת?) - זה בדיוק. גם כשאתה נותן לרגש שלך לנווט לך את החיים זו העדפה ערכית - וכשאומרים "העדפה" אומרים משהו קוגניטיבי, לא? אתה מבין? אי אפשר באמת להפריד בין רגש לחדיבה. אני מאמינה שחובה לפתח דיאלוג על התפר בין הרגש לחשיבה ולשים לב לדרך בא אתה מעדיף (שוב, מע' ערכים!) להחליט החלטות. באמת שאין טעם לבודד ולהתעלם מהרגשות. אולי רק לבודד כדי להבין אבל אחר כך להחזיר למקום

.

 

[שריד]

נקודה ששווה דיון

אני רואה את המסר שלך בבוקר לפני היציאה לעבודה וממש בא לי לענות לך. אבל אני מרגיש שאני צריך לקרוא אותו כמה פעמים לפני שאני מגיב . ולא בא לי לכתוב סתם תגובה. לכן אני אנסה במהלך היום (אבל סביר יותר שבערב מאוחר אני אתפנה). אני אנסה לכתוב לך תגובה כיצד מתייחסים לזה מכיוון קוגניטיבי דינאמי. בינתיים אם יש לך עוד נקודות להרחבה אל תהסס מלכתוב. יום טוב שריד

 

[שריד]

רגש ומחשבה

תראה ההגדרה לרגש במילון אלקלעי: הרגשה זהו מה שהאדם מרגיש. מרגיש הכוונה היא מבחין בחושיו שם לב. הרגשה - הכרה באחד החושים מה שמרגיש האדם. בין הרגשות אפשר למצוא כעס, פחד עצבות, הנאה, אהבה, הפתעה, גועל ובושה... אלו שחוקרים אינטילגנציה רגשית מצאו הקשרים בין מצבי רגש וביולוגיה. למשל, נמצא שבעת כעס הדם לא רק עולה לראש אלא גם זורם לידיים. הפחד מזרים דם לשרירי השלד הגדולים וכו'. מכאן אתה רואה שרגשות הם תופעה שצריך לשים לב אליהן גופנית הכרתית. אם אני שם לב לזה אני מפעיל בקרה כלומר סינון. גם בטיפול פסיכולוגי שיום הרגשות עושה שינוי "לדבר על זה" מעביר את הרגש סינון מחשבתי. השיום השפה היא כבר קוגניציה. כלומר הכרה חשיבה. הטיפול הקוגניטיבי מתמקד בסדר חדש בחשיבה. הוא טוען שהמחשבות האוטומטיות למשל מתעוררות סביב רגש מסויים. כיוון שקשה לטפל ברגש נמצא שיותר קל ומהיר לעיתים לטפל במחשבות הנלוות. טיפול קוגניטיבי דינאמי על בסיס (פוירשטיין והדס לידור) יטען שאם נטפל בקוגינציה ניגע ברגש מבלי להיות יותר מידי חודרני. לדוגמא: אם אני מת מפחד בכל פעם שאני רואה ג'וק. יהיה לי יותר נוח להשוות בין מסוכנות של טיגריס דוב גריזלי וכלב זאב מאשר לדבר על הפחד מפני ג'וק. או לחילופין אני אקח את כל מה שתעורר לי כאשר אני חושב רואה שומע ג'וק ואכתוב על נייר ולאחר מכן אתחיל למיין ולחלק לקבוצות כלומר אעשה פעילות הנשענת על פונקציות קוגניטיביות. בתוך כך הפחד מקבל פנים אחרות של יחס, גודל, צורה וצבע במקום הרגש המציף כאשר רואים ג'וק. מה שבאמת מסקרן אותי הוא מה היה חסר לך בטיפול למרות שהוא עבד....

 

[loogi 24]

תודה על התגובה שריד ..המשך

א.לא ידעתי שיש כזה דבר טיפול קוגניטיבי דינאמי הטיפול אכן עזר לי בשנתיים האחרונות ואזכיר שאני סובל מהפרעת אישיות המנעותית בעיקר... הבעיה היא שהמטפל הזה עם כמה שהוא מקצועי ומנוסה איננו אמפתי וזאת בעיה הרגשתי הרבה פעמים שכשאני מעלה דברים קשים לי,טעונים רגשית הוא כאילו חוסם אותי היום אני מאוד כועס על ההתנהגות הזו ולכן החלטתי לעשות הפסקה בטיפול כדי לעשות חושבים העליתי בפניו את הבעיה הזו כמה פעמים,כולל היום והטענה שלו הייתה שטיפול קוגניטיבי הוא היחיד שיכול לעזור במקרה כמו שלי ושאם לא נגענו בדברים רגשיים או הזנחנו אותם כפי שאני טענתי,כנראה שיש עוד מקום לשיפור וכן אני מאמין לו שיש עוד מקום לשיפור השאלה היא האם הדרך הזו נכונה... אני מודה - 4 שנים לפניו הייתי בטיפול דינאמי עם מטפל מאוד אמפתי וכו' ועל פניו זה כמעט לא עזר... הטיפול הקוגניטיבי חולל שינוי כלשהו,אבל גם כשיש כבר שינוי הוא מתפספס כי אין במסגרת הטיפול הזה יכולת לעזור למטופל לעבד את מה שעלה...וזה מאוד מרגיז לצערי מתברר שהפרעת אישיות המנעותית(שהיא הפרעה קשה ומסובכת) לא נחקרה כמעט - אין כמעט ממצאים,מבלבלים בינה לבין חרדה חברתית(ויש הבדלים)ונראה לי שאני אישית יכול להרצות על הבעיה הזו ולתרום יותר מידע ממה שיש למחקר להציע וזה ממש חבל כי מי שאוכל אותה זה אנשים כמוני שנפלו בין הכיסאות

 

[שריד]

כיוון חדש לחקירה

חלק מהמבוגרים שנמנעים ממצבים שונים בחיים מדווחים גם על קושי בויסות חושי. הם מתארים לעיתים רגישות גבוהה לרעש, מגע, תנועה וכו'. כחלק מהקושי הם נמנעים מאותן סיטואציות שמאתגרות אותם חושית. למשל משהו עם רגישות לרעש לא ילך למסיבות או ארועים רועשים. משהו עם רגישות למגע יכול להמנע מעמידה בתור, בצפיפות וכו'. תוכל לקרוא על כך במקור הבא TITLE: The 2001 Eleanor Clarke Slagle Lecture. The sensations of everyday life: empirical, theoretical, and pragmatic considerations AUTHOR(S): Dunn-W AUTHOR AFFILIATION: Professor and Chair, Department of Occupational Therapy Education, University of Kansas, 3033 Robinson, 3901 Rainbow Boulevard, Kansas City, Kansas 66160-7602 SOURCE (BIBLIOGRAPHIC CITATION): American-Journal-of-Occupational-Therapy (AM-J-OCCUP-THER) 2001 Nov-Dec; 55(6): 608-20 (87 ref) NLM IDENTIFIER: 7705978 JOURNAL SUBSET: Allied-Health (A); Peer-Reviewed (P); USA (US) PUBLICATION YEAR: 2001 ABSTRACT: The experience of being human is embedded in sensory events of everyday life. This lecture reviews sensory processing literature, including neuroscience and social science perspectives. Introduced is Dunn's Model of Sensory Processing, and the evidence supporting this model is summarized. Specifically, using Sensory Profile questionnaires (i.e., items describing responses to sensory events in daily life; persons mark the frequency of each behavior), persons birth to 90 years of age demonstrate four sensory processing patterns: sensory seeking, sensory avoiding, sensory sensitivity, and low registration. These patterns are based on a person's neurological thresholds and self-regulation strategies. Psychophysiology studies verify these sensory processing patterns; persons with strong preferences in each pattern also have unique patterns of habituation and responsivity in skin conductance. Studies also indicate that persons with disabilities respond differently than peers on these questionnaires, suggesting underlying poor sensory processing in certain disorders, including autism, attention deficit hyperactivity disorder, developmental delays, and schizophrenia. The author proposes relationships between sensory processing and temperament and personality traits. The four categories of temperament share some consistency with the four sensory processing patterns described in Dunn's model. As with temperament, each person has some level of responsiveness within each sensory processing preference (i. e., a certain amount of seeking, avoiding, etc., not one or the other). The author suggests that one's sensory processing preferences simultaneously reflect his or her nervous system needs and form the basis for the manifestation of temperament and personality. The final section of this lecture outlines parameters for developing best practice that supports interventions based on this knowledge. SPECIAL INTEREST CURRENT AWARENESS: Occupational-Therapy (OT) MAJOR SUBJECT HEADINGS: *Temperament-; *Sensation-; *Nervous-System-Physiology; *Personality-; *Neurobiology- MINOR SUBJECT HEADINGS: Psychological-Theory; Sensory-Defensiveness; Models-Theoretical