שלום, צריכה עזרה

bad girl201

New member
שלום, צריכה עזרה

פעם ראשונה שאני נתקלת בפורום, והחלטתי לשאול אם יש לי סיבה לדאגה כי נושא האנדומטריוזיס ממש מדאיג אותי. אז ככה: אני בת 24, ואת המחזור הראשון קיבלתי בגיל 11 וכבר מאז סבלתי מכאבי מחזור חזקים ולא יכלתי לקום מהמיטה. בשנתיים האחרונות בעקבות נטילת גלולות דיאנה (הסיבה: אקנה חמור מאוד שהיה לי והגינקולוגית אמרה שזה טוב גם לכאבי מחזור), כאבי המחזור הפכו לקלים בעקבות השימוש בגלולות, ומידי פעם כשצריך אני לוקחת אקמול וזה עוזר. קראתי על התופעה של אנדו' במגזין נשים כלשהו, שם נכתב שאם אחרי לקיחת משככי כאבים הכאב לא עובר, צריך לבדוק אם זה אנדומטריוזיס. האם יש לי סיבה לדאגה? אף פעם לא עברתי בדיקה גינקולוגית ואני מפחדת מאוד לעבור אחת כזאת, ואני עוד יותר מפחדת לגלות שהחשש שלי מוצדק. תודה
 
שלום לך ../images/Emo140.gif

מה שאת מתארת בהחלט נשמע כמו אנדו'. גלולות אפילו בלקיחתן בצורה הרגילה בהחלט מקלות על כאבי המחזור. ממליצה לך לפנות לאבחון למרפאת האנדומטריוזיס בתה"ש. ככל שהאנדו מאובחן בגיל צעיר יותר כך יש סיכוי שפחות איברים נפגעו, אל תזניחי ותפני לאבחון.
 

bad girl201

New member
רק המחשבה שזה אולי

אנדו', כבר מלחיצה ומפחידה
אני בכל מקרה קובעת לעצמי תור, כי הרי ידוע שהתעלמות מבעיה, ולא משנה מהי, לא מעלימה אותה. לא יכול להיות שהסיבה לכאבים זה משהו אחר?
 

זואילי

New member
הי גירל

את יכולה להסתכל בטאגליינס על השאלון ולראות אם יש לך תסמינים שמתאימים לאנדומטריוזיס כי לא פירטת יותר מדי על הסימפטומים שיש לך, אם יש לך (מעבר לכאבים שעוברים עם אקמול, שזה אחלה) . לגבי בדיקה גניקולוגית - אם את פעילה מינית אז אני ממליצה לך בחום ללכת לרופא נשים ולו רק בשביל בדיקת פאפ, אותה נהוג לעשות פעם בשנה או שנתיים (לא זוכרת בדיוק).
 

bad girl201

New member
לפי מה שקראתי

באחד מעיתוני הנשים, זה שאם כאבי המחזור עוברים בעזרת משככי כאבים (אקמול במקרה שלי), אז אין צורך לדאוג כי זה לא אנדו'. עד כמה זה נכון אני לא יודעת, אבל זה בכל מקרה רק המחשבה על זה ממש מלחיצה אותי. אתמול כל היום הייתי בסרטים (היום קצת נרגעתי, אבל עדיין), בכיתי רק מעצם המחשבה שבגלל האנדו אי אפשר להיכנס להריון (תקנו אותי אם אני טועה, ואני מאוד מקווה שאני טועה!). זה פשוט הרס לי את כל היום, ולא היה לי חשק בכלל להמשיך בשיגרה הרגילה שלי. אני ממש עכשיו סיימתי לימודים ואני מחפשת עבודה בתחום שלי, אבל פשוט אין לי חשק אפילו לחפש. אי אפשר להגיד ממש שאני פעילה מינית, לכן לא הלכתי עד היום ועשיתי ממש גינקולוגית, בגלל זה אני כנראה כל כך מפחדת מזה.
 
היייי

ממש לא נכון שאי אפשר להיכנס להריון עם אנדו' !!!!! יש כאן הרבה נשים עם אנדו' שהרו, לפעמים אפילו הריונות ספונטניים ולפעמים ב- IVF. נכון שלפעמים קשה יותר להרות בנוכחות אנדו' אבל זה ממש לא שולל את האפשרות להרות. יש כאן נשים שהחליטו גם לפנות לאימוץ כי לא רצו לסכן יותר את הבריאות שלהן. אם את רוצה להיות אמא את תהי אמא ולא משנה באיזו דרך. את עוד לא אובחנת, את לא יודעת מה נפגע אצלך ואם בכלל נפגעו אצלך איברים כלשהם. קחי נשימה ארוכה, פני לאבחון ואל תחשבי כל כך רחוק וכל כך שלילי. יהיה בסדר
 

lilo4

New member
בקשר למשככי כאבים

זה נשמע לי מופרך לחלוטין. אני אובחנתי לא מזמן כחולת אנדו', ומשככי כאבים פועלים עלי. יותר מזה- חלק מהטיפול הוא ליטול משככי כאבים, כדי שאפשר יהיה להמשיך בשגרת החיים. כמו שכתבתי לך באחת ההודעות למטה- הייתי במצב מאוד דומה. השתחררתי מהצבא, הגעתי לגניקולוג כדי לחדש מרשם לגלולות ובום- אבחנה של אנדו'. וגם אני הייתי במצב של חיפוש עבודה, ולא הייתה לי אנרגיה לשום דבר. וכמו שכתבתי למטה- זה עובר לאט לאט. הגוף והראש פשוט צריכים את הזמן לעכל.
 

lee E

New member
צדקו חברותיי שכבר ענו לך.

אמנם אנו לא רופאות אבל בהחלט מכירות את הסימנים, יותר מרוב הרופאים. זה נשמע כמו אנדו'. זה לא נכון שאחרי לקיחת משככים הכאב לא עובר וזה סימן. פשוט כאבי אנדו' מאוד חזקים ולא כל משכך מצליח להשפיע. סיבה לדאגה? לא יודעת אם להכניס את עצמך עכשיו לסרטים ולהיכנס ללחץ אבל בהחלט את צריכה להיות עם האצבע על הדופק, להיות קשובה לגופך ולא לחכות..אלא להגיע לרופאים שימליצו לך על טיפול הולם. אם את גרה באיזור המרכז, מעבר למחלקה בתה"ש, ממליצה לך לנסות להגיע לראש העין, לדר, שטוקהיים..הוא מאוד עדין וקשוב, וכמובן, בין המעטים שמצליחים להגות את שם המחלה הזו.
 

bad girl201

New member
אני בהחלט בסרטים

אולי כי אין לי מספיק מידע על האנדו'. מה שהכי מפחיד אותי זה העניין של קושי להיכנס להריון. אני אומנם לא מרגישה כרגע בשלה לילדים, אני מרגישה ילדה בעצמי, אבל אין ספק שאני פוחדת לגלות שזה אכן אנדו', ופגיעה בפוריות זה חדשות לא קלות בכלל בלשון המעטה. אני ממש בכיתי אתמול רק מהמחשבה הזו וזה עוד לפני שבכלל אובחנתי.
 

lilo4

New member
זה נורמלי לגמרי

אני יכולה להבטיח לך שאני גם הרגשתי ככה אחרי שאובחנתי. אומנם אצלי המילה "ניתוח" הייתה המילה המכריעה ודווקא על ילדים פחות חשבתי, אבל ככה או ככה- הסתובבתי בוכה ומדוכאת. הרגשתי כאילו חרב עלי עולמי, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. פתאום כל שאר הדברים החשובים כמו מציאת עבודה נראו לי כ"כ מיותרים ולא חשובים, כי איך אני בכלל יכולה לחשוב על דבר כזה כשאובחנתי?? אבל אחרי כמה ימים הראש והגוף מתחילים להתרגל ולעכל את הבשורה, ובאמת כמו שכתבו בשרשור הזה- לומדים לחיות עם המחלה הזו, כמו שלומדים לחיות עם הרבה מחלות אחרות. אומנם אין תרופה, אבל יש כל מיני דברים שמקלים על העניין. אני מניחה שבמידה ואכן מדובר אצלך באנדו' השלב הראשון הוא דיכוי ע"י לקיחת גלולות ברצף, מה שמשפר את המצב. בגדול- תחשבי על זה שכמו שחיית עד היום, ככה את ממשיכה קדימה. רק שעוד מעט אולי יהיה שם לדברים שקורים לך. ופתאום כאבי המחזור הם לא דבר שמובן מאליו, ופתאום זה כן בסדר שכואב לך ואת לא סתם מגזימה. העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך כרגע- לקחת נשימה עמוקה, לקרוא המון מידע, גם בפורום [למשל בטאגליינס] ופשוט לחפש מידע באינטרנט. אנחנו כאן בכל שאלה, ואני באמת מבטיחה לך שההרגשה הרעה עוברת.
 

lilo4

New member
ברוכה הבאה ../images/Emo42.gif

קודם כל- קחי נשימה עמוקה עמוקה. אין שום סיבה להיות בלחץ. גם אם מדובר באנדו'- זו מחלה שאפשר ולומדים לחיות איתה, בעיקר אם היא מאובחנת יחסית מוקדם. הסיפור שלך נשמע מאוד דומה לשלי- מחזור מגיל צעיר עם כאבים מ-א-ו-ד חזקים. כמו שהמליצו כבר- תחפשי בטאגליינס את השאלון, ותעברי על הסימפטומים. קצת מוזר לי שבגיל 24 אחרי שאת נוטלת גלולות באופן קבוע עדיין לא עברת בדיקה גניקולוגית. עם ובלי קשר לאנדו'- אני חושבת שזה מאוד מאוד חשוב. תראי, זה לא נעים, אני לא אשקר לך. אבל אני חושבת שזה חובה. יש כל כך הרבה בעיות, שאם מגלים מוקדם אפשר לפתור בקלות, אבל אם דוחים ומתעלמים זה פשוט צומח למגה-בעיה. בקיצור, זה צעד שאת פשוט חייבת לעשות, חייבת בשביל עצמך ובשביל השקט הנפשי שלך. אם קשה לך ללכת לבד את יכולה לקחת איתך חברה, שתלווה אותך. וכמובן חשוב ללכת לגניקולוגית שאת מרגישה אצלה בנוח. אם את לא מרגישה בנוח עם הרופא/ה- להחליף ועכשיו! מתוקה, שיהיה לך המון המון בהצלחה, ורק בריאות. אם תצטרכי ותרצי- אנחנו כאן תמיד
 

bad girl201

New member
קצת קשה לי להבין

איך אפשר לחיות עם עם מחלה, ועוד כזו שפוגעת בפוריות? הגלולות שאני לוקחת הן בגלל אקנה ממש חמור שהיה לי ולא בגלל פעילות מינית, ובאותה הזדמנות גם שאלתי את הגינקולוגית לגבי כאבי מחזור אז היא אמרה שהגלולות יעזרו לי גם לכאבי מחזור. בעבר הייתה לי חרדה מרופא שיניים (התגברתי עליה), אז אולי יש לי גם חרדה מבדיקה גינקולוגית. ארחי הכל זה פולשני ולא נעים. באיזה גיל אבחנו אצלך את האנדו'?
 
שלום לך

קיבלת תשבות יפות וגם אני ממליצה כמו חברותיי לגשת ליעוץ בתה"ש. איך אפשר לחיות עם המחלה ...אנחנו כאן לא?! וחוץ מזה יש לנו ברירה אחרת......גם אנחנו אחת אחת עברה את שלב הגילוי שלב הקבלה ועכשיו רובנו בשלב הזהו זה שם מה שנשאר זה לדאוג שלא ישתולל.....וזה מה שאנחנו עושות לומדות להכיר מתי האנדו מרים ראש ומיד נותנות לו "נבוט" בראש שלא יתרומם יותר מידי.....הנבוט במקרה שלנו זה.....ביקרות כל שלושה חודשים .....ולרוב להישמע לרופא המרפאה......לשמור על פעילות גופנית קלה והכי חשוב תזונה נכונה....יכולה להבטיח לך שלא בהכל אנחנו עומדות אבל בהחלט לא שוכחות את הגלולות וקשובות לגוף שלנו ......ככה חיים בשלום עם המחלה...... לגבי בדיקה גניקולוגית ......לא נעימה אבל אין ברירה אי אפשר להתחמק ממנה לעד..... מרבית הנשים כאן עברו בדיקות פולשניות מכל כיוון שרק אפשר ועדיין גם לנו לא נעימה הבדיקה הזו.....
 
למעלה