בדיוק אתמול שוחחתי על זה עם אדם דתי
ששמו דווקא מוכר בארץ כאחד המומחים ביותר לתחום , והוא מוכר ע"י האגודה להלט"ב כמדריך של קבוצות דתיים גאים. הוא סיפר לי למשל על נער שרוצה להיות סטרייט אבל בפועל הוא הומו. מה עושים? הוא הפנה לתחנה לברה"ן הקרובה, שם בשיחות עם עו"ס או פסיכיולוג "אובייקטיבים" הוא אאפילו עם הפנייה לשירות הסקסולוגי באחד מבתי"ח הגדולים,הוא יוכל להחליט מהי האמת הנכונה עבורו. אני יכול להגיד שבגילך עסקתי המון בהדחקה, וניסיתי לשכנע את עצמי ומטפלים אחרים שזה לא חשוב, מפחיד מידי בשביל לגעת ובעיקר לא נכון, כי אני רוצה להיות סטרייט... למזלי היו לי מטפלים שהאמינובי ולא באג'נדה של המרה, אומנם מיניות לא היתה תחום מוחיותם, אבל אחד מהם היה בעל ניסיון בטיפול בנוער והוא אמר משפט חכם:" לפעמים יש כל כך הרבה סיבות למה דברים עולים מתישהו אבל רק אתה יכול לדעת באמת מי אתה". וכך התבשלתי בתוך עצמי, בניסיון ל"חיים נורמליים" כמו שאתה אומר, אבל לא! זה רק יצר עוד ועוד הימנעויות חברתיתו , זה יצר עודו ועוד קשיים חברתים, חרדות ודיכאון כרוני ברמה נמוכה....ולכל המטפלים היה נוח ללכת בקצב שלי, אך לא בטוח שזה היה נכון עבורי. עד שהגעתי השנה למטפלת שאמרה, "תראה ברור לי, שאתה כבר לא מתלבט על הנטייה שלך אלא מתלבט על ההשלכות החברתיות שלה, אי אפשר לטפל בך מבלי לטפל בצרכיחם המיניים שלך קודם, זה הבסיס לכל טיפול שתבחר בו בהמשך" והפנתה אותי למטפל מיני שדוגל בפסיכותרפיה צעד בצעד עקב בצד אגודל...ובעיקר במה שנכון עבורי ולא עבור האחרים... אני יכול רק לספר לך שהייתי אצל מטפלת מינית אחרת כדי לטעום לבדוק, בחורה משכמה ומעלה מהשירות הסקסולוגי בתה"ש, הבחורה מתנדבת ואחראית על תוכניות הטיפול באיגי , ארגון הנוער הגאה, בסוף לא אהבתי אותה, הכימיה בחדר פעלה לרעתי ולכן עזבתי אותה, יש הרבה כאלו שיאהבו את גישתה, אבל אני לקוח מחדרה שני דברים שמניעים את הגלגל: "ייתכן מאוד שהחרדה והדיכאון שלך נובעים מתחושות של בדידות ובעיקר מאי מימוש מיני, נמצא מחקרית שאנשים שלא ממושיםן מינית או שחיי המין שלהם פחותים פגיעים יותר לדיכאון וחרדה" והדבר השני שלקחתי ממנה , זה להתחיל להעז, לגעת אבל בהסתייגות אחת ממנה, בקצב שלי ולא בקצב שלה, וזו הסיבה למה עזבתי אותה, המטפל הנוכחי מאוד ער לקצב שלי מצד אחד ומצד שני לא נותן לי לישון על זרי הדפנה, כי מה שהיא בקשה בפגישה הראשונה עשיתי לאחר כחודשיים מסתבר שהייתי צריך לעבור כמה שלבים באמצע ולטפל בפרטיות ועוד דברים שהיא בכלל לא נתנה עליהם את הדעת... מניסיון אוכל לומר לך בעצב, שאילו את האנרגיות שהשקעתי בהדחקה ושחזור ושל המצב העכשווי והבעיה והעצמתה, היעיתי משקיע במה שאני עושה עכשיו, לא רק שהיום היה קל לי יותר, הייתי מסופק יותרף בעיקר הייתי סובל פחות... אז נכון יש לי עוד דרך ארוכה, אבל חבל שאחרים יעברו אותצה בגיל צעיר בוגר או בגיל מבוגר ממש, אני יכול לומר ל שיש אנשים נשואים, או/גרושים שפתאום מגלים את מיניותם? למה? כי פתאום נהיו הומואים? לא! כי פשוט הם הבינו שהם חיים בשקר אחד גדול, רק שבמקרה כזה, הנזק הנגרם לאישה ולידלדים הוא עצום ולעתים לא בר תיקון!! אז איזה חיים יותר נורמליים? יש גם הורו הומולסבית והיו כאן דיונים בעבר בנושא, ראה טגלס ומאמרים...
