שלום פורום נכבד

[3קלרה היחידה]

שלום פורום נכבד

אני חדשה פה ואולי אני עדיין לא שייכת לפה. בן זוגי היקר בחיים אבל לא יודעת עד מתי. הוא גוסס מהמחלה הנוראה שהורסת אותו ואותי ביחד. אני נכנסתי כדי לקבל קצת כח ומצאתי כמה הערות שנחמו אותי. אני אכנס לפורום כשהרגע יגיע...אני כרגע על כדורים כי הרופא אומר שאסור לי להתמודד עם זה לבד. מחבקת את כולכם

 

[כמו פרח בר]

קלרה יקרה, כמה כוחות נפש נדרשים מאדם,

לומר משפטים כמו אלו שכתבת....אפילו לעצמו..... אני אישית לא ידעתי ( או אולי, לא רציתי לדעת ), עד הרגע האחרון שלא יתגבר על המחלה. לא הייתי מוכנה כלל לאפשרות כזאת. היו לי תכניות לטיפולים שונים, לא הייתי מוכנה לתת לאפשרות שימות לחדור למוחי ולהכרתי .... לא היה לי ספק בכך שיתגבר על המחלה ויחלים..... אני מקווה שהוא הושפע מהאופטימיות שלי והיה אופטימי בעצמו עד שאיבד הכרה מעירוי המורפיום, וכך לא סבל מהידיעה על מותו הקרב..... קלרה, היי חזקה בשבילו ובשבילך !!! אני מצטטת קטע מהספר שעליו סיפרתי כאן, (עדות שניתנה בהיפנוזה) על רגע הפרידה מהחיים : "עזבתי את גופי..אני רואה אור נפלא...עכשיו אני מרגישה רק את השלווה, זהו זמן של נחמה, הנשמה מוצאת כאן שלווה. אתה משאיר את מכאובי הגוף מאחוריך. הנשמה שלך שלווה ורגועה. זוהי הרגשה נהדרת...כאילו השמש מאירה תמיד, האור זוהר כל כך, הכל בא מן האור,האנרגיה באה מן האור. הנשמות שלנו הולכות לשם מיד. זה כמעט כמו כח מגנטי אליו אנו נמשכים. זה נהדר, אתה נמצא בין ידידיך, הם כולם כאן.

 

[ליאורלילי]

קלרה היחידה, מחבקת אותך

מבינה מאד לליבך, כמה שנים חייתי עם ההרגשה הזו שאני "אלמנה" בעוד בעלי בחיים. המחלה הרחיקה אותו מהעולם הזה וכל העול היה עלי ומזל שהיה את מי לשתף. אך אני חייבת לומר לך שהגעגועים חזקים מאיתנו. כשזה קורה וזה תמיד פתאם, את נותרת ללא אוויר, לבד בעולם , לא משנה מי יהיה סביבך, כי החבר הכי טוב שלך נעלם ואננו לתמיד. תאחזי במה שיש, בכך שאת יכולה לחבק ולנשק ולהתבונן בעיניים האוהבות, זה פשוט לא יחזור יותר, תנצרי כל רגע איתו אפילו שכל כך קשה. לא יכולה לכתוב יותר כי אני כבר דומעת, מאחלת לך שיהיו לכם גם ימים יפים שתוכלי להתנחם בהם שבוע טוב, טובה

 

[3קלרה היחידה]

תודה למילים חמות

פה כנראה אני אמצא קצת נחמה

 

[yamkachol]

כל הכבוד על ההתמודדות.