ואולי חבל על זמננו.
`א. אם הסיפור המגולגל במסורת הינו אמיתי אזי קיים עם שלם שהעיד עדות הקבילה במשפט לגבי ראייתו את מעמד הר סיני וקבלתו את התורה - וכן לגבי קריאת ים סוף - יציאת מצריים ושאר הדברים הגדולים` לא. בדיוק להפך. איננו יודעים אם הספור אמיתי, אם לאו. מה שאנו יודעים הוא שקים עם הטוען שהוא אמיתי. לכן היית צריך לכתוב: אם קיים עם שלם שהעיד עדות הקבילה במשפט לגבי ראייתו את מעמד הר סיני וקבלתו את התורה - וכן לגבי קריאת ים סוף - יציאת מצריים ושאר הדברים הגדולים - האם יתכן שהסיפור המגולגל במסורת אינו אמיתי? וכאן אנו צריכים לשאול את עצמנו "היכן מתועדת `עדות` עם זה?" התשובה: ה`עדות` מתועדת במקום אחד ויחיד, מעשיה מסוימת מן המיתולוגיה היהודית שכולם מדקלמים אותה כתוכים. שום מקור אחר. שום ממצא ארכאולוגי תומך. איך היא מצויה בטקסט? פשוט. המחבר הערמומי השחיל משפט מעין זה, "אתם ראיתם במו עיניכם", לטקסט. זהו. 20 אותיות מושחלות פשוטות אלה הן ה`הוכחה` שעם שלם היו `עדים`. האם עכשיו ברורה התמונה יותר? נכון שמיותר להמשיך. אילו, במקום כל נפנוף השפתים המיגע הזה, הצגת מסמך בודד, קלף, פפירוס, או טבלת חימר, בת 3300 שנה, בה מתואר, נניח, סכום דיון בין `משה` ו`אהרן` מחד, שניהם ביחד וכל אחד לחוד, ולהלן, "העותרים", לבין `פרעה` מאידך, ולהלן "המשיב", בה מתוארת פגישה בין העותרים לבין המשיב, ובה מבקשים העותרים מן המשיב ליתן טעם מדוע לא יותר להם ולשולחיהם ליטול מספר ימי חפשה מעמלם לצרך טכס פלחני - היו נפתרות כל הבעיות ומתפזרים כל הספקות, ולא משנה אם תשובת המשיב היתה חיובית או שלילית. מסמך אוטנטי אחד, בודד, יחיד, מוצק, היה מספיק! אין אנו דנים כאן בשאלה מה עדיף, קוטג' של תנובה, או קוטג' של שטראוס, או זה של טרה. אני יכול לסמוך על המלצה של חבר מבלי להכנס להשקעה של חפוש וקניה של כל אחד מהמוצרים, או, אם איני סומך - אני יכול לנסות את שלשתם, והאמן לי, שלשתם טובים, ואני חושד שבמבחן טעימה עוור - לא יצליחו נשאלים לזהות את היצרן. בכל מקרה, תוצאת סקר שוק על קוטג'ים אינו בעל משמעות עמוקה (פרט אולי להשפעה אפשרית על שביעות הרצון של ה- shareholders של החברות היצרניות). אנו דנים כאן במשהו בעל חשיבות עצומה ובעל משמעות אדירה ומהותית. תסכים אתי כי לדיון כזה נחוצות ראיות איתנות כצוק. הסתמכות הנצרות או האסלאם על ספורי המקרא המוקדמים אינם מחזקים את אוטנטיותם כהוא זה. `הסיפור שאני מציג לך אינו דורש פירוש למאורעות אלא הכרה בעצם המאורעות - דבר שהסכמת לעשות (כנראה) לגבי הסיפורים הנ"ל` לא הסכמתי לעשות דבר. הצגתי משל להמחשת נקודה מסוימת. ההקש הוא רק בכוון אחד - מן המשל לנמשל. אין הקש חוזר מן הנמשל למשל. כלומר הקשר בין משל לנמשל הוא חד סטרי. המשל מייצג את הנמשל, ולא להיפך. לדוגמא, אם אני ממשיל את החילוניות ואת הדת לעגלה ריקה ועגלה מלאה, בהתאמה, בזה זה נגמר. אינני יכול לחזור לאחור ולחפש בחילוניות גלגלים שיתאימו לגלגלי העגלה מהמשל (מובאה מדברי סייברדין). ואגב, העדר ההבנה בענין חד-הסטריות שבין משל לנמשל הוא ממש מחלה אצל המאמינים. הדגמתי כי, גם לו ראו אנשים משהו, יכול היה זה להיות בעל משמעות שונה לחלוטין ממסקנתם. _אין_ ללכת מן הנמשל למשל כדי לומר שמכאן אנו למדים שאכן היה ארוע, אלא שניתנה לו פרשנות מוטעית. אתה רשאי להחזיק באמונתך. הוכחות - אין. 19881696 19915784 28439261958
