אתה ממש תַּיִשׁ.
לאיזו אוניברסיטה תתקבל עם כזו הבנת נקרא ? אפילו לישיבה ממוצעת לא היו מקבלים אותך... <הבטוי הפונטי הוא, לדעת אגיפטולוגים, rairysy (מימין לשמאל)> - המוני מילים שונות במבטאן בשפות שמיות שונות. <הערים או השבטים מצויינים על פי סדר גיאוגרפי> - לא. אשקלון גזר ונועם הם מקומות, ישראל הוא עם (ולכן his seed is not). הצורך להזכיר אותו כנראה נובע מפירוט האוכלוסיה הכנענית: פלישתים בערים המפורטות, וישראלים בשאר הארץ. - Palestine הוא סילוף [אינני יודע אם שלך או של המתרגם], שכן ארץ ישראל נקראת פלשתינה רק מימי הרודוטוס (כ900 שנים מאוחר יותר). ומההשואה לEgypt אנו למדים שהמדובר בשתי מדינות ולא במבצר קטן. <יתכן כי נרמז כאן על המנהג לקחת לעצמך את נשות השליטים> - ויתכן גם 'היתה כאלמנה' (איכה א א). <המלים אל, אלהים, אל עליון - כולן מלים כנעניות.> - רז זה מנין ? <הפוך. בימי עזרא נכתבו המעשיות ונערכו, והשמות `הושלכו` 800 שנה לאחור> - מגוחך. בימי יאשיהו (התאריך המאוחר המקובל לכתיבת התורה) מפורטים שבטים ומשפחות, ואילו הסדר נקבע רק בימי עזרא ? מלבד זאת, אין כל סיבה לא לקבל את דברי התנ"ך - ללא הוכחות - במקרים שאינם נוגעים לניסים. אף ארכיאולוג או הסטוריון אינו עושה כך. אם יש לך ראיות - הוציאן אלינו ונדען. <מה זאת אומרת משאל קצר? הכהנים אמרו שכך היה וההמון קבל.> - מה ענית ? למעשה אין אף דת שהועז להטען בה כך ! <לא הסכמת? נודית. בזמנים ההם היית חיב להשתיך לקולקטיב או שדמך היה הפקר.> - לוקשים. קולקטיב שעבד אלילים לא יעבור פתאום לאמונה אחרת, כחם של כהני האליל נבע תמיד מהבנתם את נפש העם, לא מחידוש אמונות הנוגדות את כל המקובל. <כל עם מתיחס להסטוריה המיתולוגית שלו כאל עובדה הסטורית.> - אם קבוצת אנשים המאמינה בדברים שווים נקראת בעיניך 'עם' - אזי נכון. אך עם ישראל היה עם טרם קבלת התורה (ובמיוחד לתיארוך התורה לתקופת המלוכה), וכולו קיבל את התורה. השבטים השמיים והארופאיים השונים התגבשו לאחר או תוך כדי התפתחות אמונותיהם - כמו הנוצרים והמוסלמים. <היש לך דוגמית מן המן,> - בן בקר, היש לך דת אחרת בה נטען על תופעה כזו ? אם לא, מדוע ? - אִיך אויכעט וֵעייס נישט יידיש, אִיך שוין זאג דאס צו איר, אִין שרשור בענין המולד, מיט פגוש בדב שכול, דארטען אִין נטעים מנוחתו עדן. <How much is enough> - מספיק (לי) החיוב להפריש כ20% מהיבול לתרומות ומעשרות, חיוב לוותר על כל הרכוש בשביל לא לעבור על לאו, וחיוב (מפורש) ליהרג על מצוות מסויימות. <כמות ההגבלות אינה מדד לאוטנטיות> - היכן דיברתי על הגבלות ? <והיו חיבים להתבסס במהירות ולהגיע לרמה לא פחותה.> - ולאף דת אחרת לא היה צורך כזה ? <התורה עצמה מאובנת, לא התפתחה, ואינה מענינת אף חרדי. החרדי מתענין במשנה ובפרשנותה, הגמרא.> - החרדים הופיעו על במת היסטוריה היהודית-דתית רק לפני כ200 שנה. התורה התפתחה בהחלט. פרשנות המקרא מתקופת הראשונים (ובמיוחד האשכנזית) היא בפירוש חדשנית. שלא לדבר על פירושו הקלאסי של המלבי"ם למשל (הוא, אגב, היה חרדי). <לא. עד ישיר מתוחקר כדי לודא אמינות דבריו. יתכן שהוא טועה בתום-לב,> - החשש לתום לב זניח לעומת החשש לשקר. בנקודה זו לא נעשה שום בירור מלבד 'דרך השלילה' האמורה. <העדר טקסט מקודש אחר הכולל טריק זהה (שאני יודע עליו) אינה הוכחה לאמיתות התורה.> - זו הוכחה לקשה-עורף שכמוך, שהכנסת משפט כזה היא התאבדות פוליטית, והא ראיה שבאף קודקס דתי אחר לא נמצא משפט כזה או מעין זה. <כיוון שכל הגרסאות הושמדו עם גבוש ה- Masoretic Text.> - הן לא הושמדו, מקסימום נגנזו - וזה סופו של כל ספר תורה, גם הכשר שבכשרים. <תרגום השבעים (נכתב במאה השלישית לפנה"ס, על סמך גרסא עברית שונה מן ה- Masoretic Text)> - מנין שהוא נכתב על סמך נוסחא אחרת ? [עצם שמו 'תרגום השבעים', מוכיח על קבלת הסיפור התלמודי (מגילה ט א) על אופן כתיבתו]. <(1) להותיר ממצאים במצרים (פפירוסים, טבלאות, חפצים)> אין כלל ממצאים מצריים המוכיחים על אירועים מדיניים מתקופה זו (שלטון ההיקסוסים, התנ"ך כהיסטוריה 91). <(2) להותיר ממצאים במדבר (חנו בקדש-ברנע למעלה מ-35 שנה עד שיתם דור המדבר. היכן מליוני שלדים?)> - האם שרדו ממצאים מהשבטים או בעלי החיים שכן היו במדבר אותה תקופה ? [אגב, מנין לך שהעם חנה בקדש ברנע 35 שנה ? לי ידוע על 19 שנים, סדר עולם רבה סוף פרק ח]. <(3) להותיר סמנים בכניסה לארץ> - סימנים של מה ? הריסות יריחו לא מספקות ? (תל א סולטן, התנ"ך כהיסטוריה 155) <האם אתה מסכים שפרט ל`הוכחת הכוזרי`, אין שום טעון לאוטנטיות התורה?> - אם לא שמת לב, השרשור (ה'קצרצר') הראשון של נפלטי נטעים כאן הכיל אי אלו טיעונים נוספים. משום מה, לא טרחת כלל להגיב שם - למרות שאת רובם יש לך במכתב פרטי...
