שלום עינת

[נועם דווד]

שלום עינת

בתי בת ה-6 ילדה מקסימה ונהדרת. ממושמעת בגן, מקשיבה עוזרת תורמת חברותית ובעלי יכולות גבוהות. אני מרגישה לאחרונה שהיא לא מקשיבה אני מבקשת מספר פעמים והיא אינה מקשיבה לאחר שאני מרימה את קולי במקצת היא מבינה שעליה לעשות את שביקשתי אני משוחחת איתה רבות ומסבירה לה שעליה להקשיב גם בבית ולא רק בגן. אני יודעת שילדתי מתפקדת בצורה מושלמת בגן ומגיעה הביתה ופורקת עול, מתחים ולחצים כמה אפשר לשבת יפה ולהקשיב כמו בגן. למרות ההבנה שלי באמת עדיף להקשיב במסגרת ובבית לשחרר לחץ אבל עדיין היא לא מקשיבה ואני לא רוצה לאבד אותה מה עושים?

 

[עינת גבע]

איך נעורר את המוטיבציה של הילדה להקשיב?

שלום רב, ילדים מגיבים/מתנהגים התנהגות פאסיבית או אקטיבית בשיתוף פעולה או בצורה שמפריעה וממשיכים ומתנהגים באותו אופן אם וכאשר פעולותיהם מניבות יחס. ילדים לא עושים פעולות מיותרות. הם צריכים להרגיש קיימים, שייכים וחשובים . הצורך הבסיסי הזה מקבל מענה בתגובות שלנו אליהם. מה אני מנסה לומר לך? אני מנסה להסביר שבנוסף לכל הסופרלטיבים שכתבת על בתך היא גם ילדה נבונה. כמו כל הילדים היא עובדת בניסוי ותהיה. ומה היא גלתה? היא גלתה שכאשר היא אינה מקשיבה לך היא זוכה להמון אימא, להמון יחס. היא מצליחה להפעיל אותך: את מרימה את קולך, משוחחת איתה רבות ומסבירה לה שעליה להקשיב... הילדה גילתה "מכרה זהב" : "כשאני לא מקשיבה אימא שלי מתייחסת אלי". אז למה לה לוותר? מה עושים? מומלץ להקטין את ההתייחסות למצבים שהילדה לא מקשיבה . לא לבקר אותה, לא לאיים עליה, לפעמים הורים אומרים : "אם לא תקשיב לי אני לא אקשיב לך" הפוך הוא, להקשיב לה. להדגים לה הקשבה. לאפשר לה לחוות חוויות מזינות של הקשבה. במקביל נסי למצוא רגעים שהיא מקשיבה, ודאי יש גם כאלה. שקפי לה. למשל:" השיחה איתך נעמה לי הקשבת לי רוב קשב". חשוב שהילדה תזכה להכרה והערכה על פעולות שמשביעות את רצונך. זו הדרך להעצים אותה, את יכולת ההקשבה שלה ובכך לעורר בקרבה מוטיבציה להקשבה. דרכים נוספות לחיזוק ולפיתוח קשר אמיץ עם הילדים ניתן ללמוד בקבוצת הורים מה דעתך להצטרף לקבוצת העשרה כזו? עינת גבע יועצת משפחתית מכון אדלר.

 

[ילד יפה של אמא]

אז איך

איך בכ"ז היית מתיחסת ברגע נתון? בו את מבקשת מהילדה משהו והיא "מצפצפת" עלייך? אצלי המקרה הוא לא עם חוסר הקשבה אלא אם זריקת חפצים. ולא עם ילדה בת 6 אלא עם ילד בן שנתיים. שאגב, אני בטוחה שההתנהגות הזו שלו (שכשהוא כועס או כד' לזרוק משהו) הגיע מהמעון. אבל בכל אופן, למזער יחס מה זה אומר? איך להגיב בעצם? כי גם ההתעלמות שלנו משדרת משהו ואולי הילד יכול לחשוב "אמא מתעלמת זה כנראה בסדר"...

 

[עינת גבע]

ילדים מתפתחים על פי ההתיחסות שהם מקבלים

שלום לך, ילדים מתפתחים ומפתחים את הנישות עליהם הם מקבלים התייחסות. במילים אחרות כל התנהגות שמתוגמלת יל ידי התייחסות (שלילית או חיובית) גדלה מתחזקת ומתקבעת . ולכן אני מציעה להגדיל התייחסות להתנהגויות משביעות רצון, התנהגויות נאותות ובמקביל לצמצם התייחסות להתנהגויות מפריעות. אנחנו חושבים בטעות שאנו צריכים כל הזמן לחנך את הילדים. זה כשלעצמו נכון. השאלה איך? את צריכה לשאול ולבדוק את עצמך : מה המטרה שלך? למשל, שהילד ילמד לא לזרוק חפצים. ואז...שאלה שניה : האם ההתייחסות שלי מקרבת או מרחיקה אותי מהמטרה? ואז... אם הדרך שבחרתי, כלומר התגובה שלי מביאה לתוצאה הנכספת. יופי!! ואם לא, אז אולי כדאי לשנות את הדרך? עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.

 

[ילד יפה של אמא]

תודה

התחלתי קצת לישם את הנושא של לצמצם התיחסות בהתנהגויות מפריעות. נראה איך נתקדם מפה.

 

[עינת גבע]

זהו צעד גדול!

שלום לך, אני שמחה לשמוע. זהו צעד גדול! אשמח לשמוע עדכונים ובשורות טובות בברכת יום " כמו שלושת הקופים" עינת גבע, מכון אדלר.