שלום עזרה....
אני אמא לילדה מדהימה וורבלית בת 4 ותינוק בן 4 חודשים.הילדה שלנו מגיל מאוד צעיר ידעה לבטא את עצמה מאוד יפה יש לה שפה עשירה מאוד,מגיל צעיר הייתה עושה קישורים לדברים שמתאימים לגיל גדול יותר היא דעתנית ,עומדת על שלה לעיתים אף מתעקשת שלא לצורך ולבסוף מתרצה,היא בוקדת אותנו כל הזמן מבחינת גבולות. בגן שבו היא הייתה שנה שעברה לגילאי שנתיים עד שלוש היא נורא בלטה בכושר הביטוי שלה,אבל גם בכך שלא ראתה בעיניים והייתה מרביצה ונושכת את מי שרצתה(מטפלת ילדים מטפלות מחליפות,רק לא את הגננת).עבדנו המון על הנושא מכל הכיוונים וואת כל האפשרויות שחשבו לבודד,פסק זמן חיזוקים בימים שהייתה מדברת ולא מרביצה.ואז היא עברה לגן של תלת גילאי וכבר בלטה פחות מבחינת כושר הביטוי אבל עדיין השפה של עד היום עשירה יותר והגננת והמטפלות מעידותעל כך כל יום.אבל היא עדיין מכה בתחילת השנה היא הכתה את כולם גדולים ממנה,מטפלות את בני גילה(היה יום שהיא נשכה 4 ילדים אחד אחרי השני). ואז הייתה הפסקה וחשבנו שהנה העבודה הקשה מראה את פירותיה.מידי פעם היה פה ושם יום קשה שהיא הייתה צועקת ולא קשובה למה שמבקשים ממנה אבל לא התייחסתי לזה בכובד ראש רק דיברתי איתה על מה היה לה קשה בגן וניסינו לפתור את זה בדרכים אחרות ביחד. מאז ילדתי בהתחלה הכל היה בסדר אבל לאט היא התחילה להכות אותו לנשוך הייתה פעם שהיא נישקה אותו כשהוא עלי באצבעות ומנשקת ופתאום נשכה אותו כשהיא מסתכלת עלי ובודקת אם אני רואה. היא יכולה לטפל בו ושנייה או בו בזמן להעיף עליו ספר, כשזה קורה אני חייבת להודות אני מתוסכלת וכועסת אני מיד שמה אותה בחדר וצועקת. מצד שני אני מחזקת אותה המון על איזו אחות מדהימה היא ומבקשת את עזרתה או שתשגיח עליו ותמיד היא מוכנה ושמחה לעשות זאת.ואני תמיד מזכירה לה כמה היא מיוחדת כי היא הבכורה והראשונה והיא זו שהפכה אותנו להיות הורים. מכיוון שבגן היא חזרה שוב להרביץ הסברתי להשכשהיא מרביצה בגן היא לא תוכל להפגש עם חברים אחרי צהרים זה עבד ושוב היא חזרה להכות היא גם מכה את בעלי לפעמים כשהוא מחבק אותה או שהם סתם משחקים אז זה לא למשוך תשומתלב. אני חייבת להוסיף שעשיתי לה הכנה יסודית על לידת התינוק על הקושי והסברתי לה שאמא תצטרך לפעמים להיות איתו יותר בהתחלה,אבל עדיין הייתי מפנהזמן להיות איתה לבד(הצגות,טיולים, חברים,בריכה).וכשהוא בוכה ואני איתה היא אומרת לי אמא לכי אליו הוא בוכה. אני מרגישה שעשיתי הכל ולא מבינה מה ולמה האלימות הזו נמשכת,בבית אנחנו לא מכים אותה בכלל . כשהיא לפעמים מדברת בצורה לא מכבדת והיא יודעת את זה אנחנומתעלמים ואומרים ככה את לא מדברת אלינו,והיא תקבל יחס ברגע שתדברבצורה מכבדת. דבר נוסף היא יכולה להתמודד עם ילדים בני גילה שחוטפים לה משהו מהיד אבל דווקא עםהקטנים בני שנה וחצי כשהם חוטפים לה היא מתחילה לבכות. בקיצור
אני מרגישהשתמיד היינו עקביים עם נושא המכות ניסינו ליישם זאת באין ספור דרכים אבל תמיד זה היה עקבי וחותך. מה עוד אפשר לעשות??? ותודה מראשעל התייחסותך.
אני אמא לילדה מדהימה וורבלית בת 4 ותינוק בן 4 חודשים.הילדה שלנו מגיל מאוד צעיר ידעה לבטא את עצמה מאוד יפה יש לה שפה עשירה מאוד,מגיל צעיר הייתה עושה קישורים לדברים שמתאימים לגיל גדול יותר היא דעתנית ,עומדת על שלה לעיתים אף מתעקשת שלא לצורך ולבסוף מתרצה,היא בוקדת אותנו כל הזמן מבחינת גבולות. בגן שבו היא הייתה שנה שעברה לגילאי שנתיים עד שלוש היא נורא בלטה בכושר הביטוי שלה,אבל גם בכך שלא ראתה בעיניים והייתה מרביצה ונושכת את מי שרצתה(מטפלת ילדים מטפלות מחליפות,רק לא את הגננת).עבדנו המון על הנושא מכל הכיוונים וואת כל האפשרויות שחשבו לבודד,פסק זמן חיזוקים בימים שהייתה מדברת ולא מרביצה.ואז היא עברה לגן של תלת גילאי וכבר בלטה פחות מבחינת כושר הביטוי אבל עדיין השפה של עד היום עשירה יותר והגננת והמטפלות מעידותעל כך כל יום.אבל היא עדיין מכה בתחילת השנה היא הכתה את כולם גדולים ממנה,מטפלות את בני גילה(היה יום שהיא נשכה 4 ילדים אחד אחרי השני). ואז הייתה הפסקה וחשבנו שהנה העבודה הקשה מראה את פירותיה.מידי פעם היה פה ושם יום קשה שהיא הייתה צועקת ולא קשובה למה שמבקשים ממנה אבל לא התייחסתי לזה בכובד ראש רק דיברתי איתה על מה היה לה קשה בגן וניסינו לפתור את זה בדרכים אחרות ביחד. מאז ילדתי בהתחלה הכל היה בסדר אבל לאט היא התחילה להכות אותו לנשוך הייתה פעם שהיא נישקה אותו כשהוא עלי באצבעות ומנשקת ופתאום נשכה אותו כשהיא מסתכלת עלי ובודקת אם אני רואה. היא יכולה לטפל בו ושנייה או בו בזמן להעיף עליו ספר, כשזה קורה אני חייבת להודות אני מתוסכלת וכועסת אני מיד שמה אותה בחדר וצועקת. מצד שני אני מחזקת אותה המון על איזו אחות מדהימה היא ומבקשת את עזרתה או שתשגיח עליו ותמיד היא מוכנה ושמחה לעשות זאת.ואני תמיד מזכירה לה כמה היא מיוחדת כי היא הבכורה והראשונה והיא זו שהפכה אותנו להיות הורים. מכיוון שבגן היא חזרה שוב להרביץ הסברתי להשכשהיא מרביצה בגן היא לא תוכל להפגש עם חברים אחרי צהרים זה עבד ושוב היא חזרה להכות היא גם מכה את בעלי לפעמים כשהוא מחבק אותה או שהם סתם משחקים אז זה לא למשוך תשומתלב. אני חייבת להוסיף שעשיתי לה הכנה יסודית על לידת התינוק על הקושי והסברתי לה שאמא תצטרך לפעמים להיות איתו יותר בהתחלה,אבל עדיין הייתי מפנהזמן להיות איתה לבד(הצגות,טיולים, חברים,בריכה).וכשהוא בוכה ואני איתה היא אומרת לי אמא לכי אליו הוא בוכה. אני מרגישה שעשיתי הכל ולא מבינה מה ולמה האלימות הזו נמשכת,בבית אנחנו לא מכים אותה בכלל . כשהיא לפעמים מדברת בצורה לא מכבדת והיא יודעת את זה אנחנומתעלמים ואומרים ככה את לא מדברת אלינו,והיא תקבל יחס ברגע שתדברבצורה מכבדת. דבר נוסף היא יכולה להתמודד עם ילדים בני גילה שחוטפים לה משהו מהיד אבל דווקא עםהקטנים בני שנה וחצי כשהם חוטפים לה היא מתחילה לבכות. בקיצור
