לכם יש מזל..
את לא יכולה להתחרות עם הקן שלנו.. יעני, אנחנו בשיכון.. שכונה של ערסים... אוצה לדעת מה עושים אצלנו?: כשאני אומרת כיסאות נופלים, אני מתכוונת לזה במובן של 'כיסאות נופלים על עוברי אורח מבולבלים'.. אני לא מצליחה להעביר פעולה נורמאלית בלי שהחניכים יהרסו הכל/ינסו להרוג אותי בכל דרך אפשרית, בין אם זה לזרוק עלי דברים, לקלל אותי, להרביץ לי וכו'... וח'ניקים מנסים לאנוס אותי או משו.. בצורה מפחידה ביותר. להרוס כריות זה בקטנה כאילו.. יש את הספות שהקומונר שלנו שנה שעברה הביא, הם היו חדשות לגמרי.. הם כבר לא! הקירות שלנו הרוסים ביותר, הדלת של החדר פוליטי, שאני ושני צבענו ממש יפה, כבר דיי מלאה בקישקושים(כאלה שיש בכל מקום בקן בערך "נוי+ גל= אהבה לנצחחח" ונשכח את העובדה ששתיהן בנות... כבר לא כאלה תמימים הילדים היום הא?)... החדר הסגול מלא בקללות על הקירות... והאולם, אפילו על הציורים של לירז ציירו החוצפנים האלה. אפילו את החדר מדצים הרסו וכל הקירות מלא בגואש.. בקיצר, כל הקן שלנו מלא בגראפיטי מכוער למדי..