שלום עזרה בבקשה

[samiofer2000]

שלום עזרה בבקשה

שלום אני בן 26 מאיזור המרכז, פניתי לכאן כי אני ממש זקוק לעזרה. אני לומד מקצוע שאני לא אוהב בכלל ואני בשנה הראשונה אחרי שהתחלתי כבר משהו אחר שנה שעברה והפסקתי. הבעיה שלי היא שאני פשוט לא רוצה להיות בישראל, קשה לי עם המנטליות כאן, אני מרגיש שאני לא קשור לכאן. טיילתי שנה במדינה המדהימה ניו זילנד ופשוט כואב לי שאני חושב על הטיול ההוא ועל מי שאני היום. זה היה אמנם רק טיול, אבל בשנה הזאת כל הדברים הטובים שהיו בי יצאו החוצה, הייתי יוזם דברים, יוצר קשרים, לא פחדתי משום דבר ומאף אחד. כשהייתי שם היה לי את היתרון כישראלי החוצפן(לאו דווקא בפן השלילי של העניין), כאן מול 7 מיליון אין לי מה למכור. כשחזרתי כאילו שום דבר לא השתנה ומה שהיה לפני הטיול נשאר, אני מפחד מקבוצות של אנשים,לדבר לפניהם, להציג טיעונים לפני אנשים ובמיוחד כאלו שבאים בדרישות אלי. עבדתי בשירות לקוחות במשך חצי שנה וזה היה פשוט עינוי בשבילי, עשיתי את זה כי חשבתי שזה ישפר לי את הביטחון אבל זה לא עזר ואף הזיק לי. השאלה לאן אני מתגלגל מכאן, כבר ניסיתי טיפול פסיכולוגי שלא עזר לי. המצב ממש לוחץ אותי, אני מרגיש כאבים חזקים בחזה מלחץ ואני יודע שהגוף לא יעמוד בלחצים האלו לאורך זמן. תודה רבה.

 

[ברם אולם]

עופר שלום.ניוזילנד נשמעת כנהדרת למטיילים בה,

אך עליך למצוא את מקומך כאן בארץ,כי באיזה שהוא מקום זו מן בריחה מהתמודדות יום יומית שקשה לך כאן,ושם היית זר שמטייל ולא חי במקום. נראה לי שאתה זקוק לעזרה והכוונה מקצועיים כדי שתמצא מסלול לחייך בעתיד כאן וללא פחדים ולחצים.הדברים לא יקרו מעצמם כפי שנאמר כבר : "אם אין אני לי - מי לי ? ". אז קודם הכיוון שלך צריך להיות איך להעזר כדי להתמודד עם הקשיים.אני מציע לך ללכת קודם כל לייעוץ מקצועי לבחירת תחום המקצוע המתאים לך ושתאהב אותו,כי עניין המוטיבציה להצליח תלויה גם במידת הרצון והדחיפה העצמית שכרגע חסרים לך,ולכן במידה ותמצא את התחום הנכון והמתאים לך,כבר חלק מצרותיך וקשייך ייעלמו כלא היו. הכאבים בחזה הם תוצאה של הלחץ הנפשי בו אתה נמצא,ובסוג של מעגל קסמים שלילי בהוויתך,ולכן טוב תעשה אם תפנה גם לייעוץ פסיכולוגי מקצועי טוב שיוכל למקם את מצבך הנפשי ויחליט איזה סוג טיפול טוב עבורך ואולי גם פעילויות בחוגים בהם תוכל להשתחרר מהלחצים,להכיר בני גילך ולהתחבר עימם ,ובכך חייך יקבלו תפנית חיובית. העובדה שהיית בטיפול כדבריך שלא הצליח,משאירה עוד מרחב גדול מאוד כדי כן להצליח,כי סיבות רבות יכלו להשפיע על חוסר ההצלחה אז ,כמו : אתה,המטפל,סוג הטיפול ועוד סיבות שלא ידועות לנו כאן בפורום. לסיכום עופר,לדעתי עליך לעשות סדר בחייך,ולהתחיל מצעד ראשון ,והלאה כפי שהצעתי לך .קודם כל תחשוב וספר כאן מהו החלום שלך מבחינת בחירת מקצוע שיתאים לך והיית רוצה לעסוק בו - זו כבר תהיה איזו שהיא התחלה חדשה גם בחשיבה שלך. בהצלחה.

 

[samiofer2000]

תודה רבה קודם כל על התשובה המפורטת!

אני לא מבין למה אני חייב למצוא את מקומי כאן בארץ, אני מסתכל על זה כמו לכל דבר בחיים רק בצורה כללית. אנשים שקשה להם בעבודה מסוימת ולא מסתדרים עוזבים, יש כאלו שעוזבים קשר בין בני זוג שלא מצליח, למה לא לעזוב את המנטליות הזאת? בקשר למקצוע, זה משהו די בעייתי , מה שמעניין אותי הוא לא מקצוע ביד. אני אוהב היסטוריה, אוהב זיאולוגיה. הייתי בשתי האוניברסיטאות שמלמדות את הנושאים ואמרו לי בכל הפקולטות בצורה חד משמעית, אם אתה לא רוצה להיות מרצה\מורה, חבל על הזמן שלך, לא תצא עם מקצוע מכובד מכאן. רבים למדו שם ויצאו ללא שום דבר חוץ מתעודת BA שאולי הזדקקו לה לצרכים אחרים. זה הורס אותי כי אני בנאדם אומני יותר, אני אוהב לקרוא ולשמוע כל דבר שהוא לא נוסחה. זה באמת גרם לי לייאוש, גם אין לי שקל יותר להוציא על פסיכולוגים, זה עסק יקר מאוד והפחד לקבל כוויה נוספת מרתיע אותי.

 

[ברם אולם]

עופר,גם בחו"ל יש קשיים,גם שם יש אזורים עם

מנטליות כזו או אחרת שלא בטוח בכלל שיהיה לך טוב שם,למרות שזה לא יהיה כאן בארץ.כאן זו ארץ דמוקרטית וחופשית,אתה יכל לבחור היכן לחיות ועם איזה שכנים,אך בשביל איכות צריך גם יכולת כלכלית,ויכולת כלכלית קשורה ישירות לפרנסה...! אז שוב אנחנו חוזרים לתחילת המעגל - מה בא קודם - "הביצה או התרנגולת"...? זה לא מדויק שאין מה לעשות תאכלס עם מקצועות הומניים .יש הרבה דוקטורים ופרופסורים בארץ ובעולם הרחב המתפרנסים מצויין מקריירה באקדמיה.יש כאלה שיוצאים גם לשבתון באוניברסיטאות ברחבי העולם,כאשר כמובן יש להם מה להציע מקצועית.למשל,חוץ מהוראה,יש את תחום המחקר,שהוא עצום ורחב,וכל אקדמאי יכל לבחור את תחום התמחותו ע"פ נטיות ליבו ורצונו.אך בשביל כל ההישגים הללו צריך מוטיבציה ונחישות וגם "קצת" יכולת.אז במידה ואתה אוהב תחום הומני (לא אומני...) - לך על זה.אך דע שזה דורש שנים של לימודים והצלחה בממוצעים על מנת להתקדם.אך יש לאן לשאוף !ניתן גם לשלב לימודים עם עבודה,ניתן להצטיין בלימודים ולקבל מלגות.בקיצור - הכל תלוי בך ! אם רק תתאונן שרע פה,שקשה,שאי אפשר - לא תצליח להגיע לשום הישג ,וקשה לדעת אם בחו"ל יהיה לך קל יותר להשיג את מה שקשה כאן. יתרונך החשוב הוא גילך הצעיר.אך אם לא תעשה כעת החלטות נכונות עבורך,בעוד שנים מספר הקשיים יגדלו,תסכולך יגדל,ואזזזזזזזזזזז,יהיה לך הרבה יותר קשה ומסובך לצאת מהסבך.

 

[גרא.]

samiofer2000,מאחר וכל הקשיים הנוכחיים

קשורים לשהותך וחייך בארץ,למה שלא תקח את הרגליים בידיים (ביטוי) ותהגר לניוזילנד .שם לבטח תמצא עבודה על נקלה,ובאווירה כל כך חיובית שם.עם ההרגשה הטובה שהארץ הזו תגרום לך,לא תהיה זקוק יותר לשום פסיכולוג או טיפול,הלחצים שאתה חש בהם כיום כאן בארץ,יעלמו כלא היו.והכל יהיה נפלא.

 

[איילית אלמונית]

גרא - סליחה אבל לא קצת הגזמת?

מה זאת הציניות הזאת? אתה איש מקצוע בעל אחריות ומחויב אתית, מאוד מאוד מוזרה התגובה שלך. מה, זו איזו נקיטת גישה טיפולית שבה הפסיכולוג מציג את הדברים באופן מגוחך? בעיני תגובתך לא אתית בעליל.

 

[גרא.]

איילית אלמונית,את טועה,ובגדול.זו המלצה כנה

שלי בלא ציניות,לאדם שמאס בארץ הזו ורואה בה את כל מקור צרותיו.אכן זה על רקע מה שהוא כתב,זו התגובה המתבקשת.

 

[איילית אלמונית]

אם כך - אכן תגובתי מקורה באי הבנת כוונתך,

יחד עם זאת ההמלצה לארוז את הפקלאות ללא הכנה מוקדמת בעיני טומנת בחובה סכנה של מפח נפש גדול ואיבוד כספים רב. ל-samiofer2000, המלצתי היא שאם אתה מעוניין לעבור לניוזילנד מומלץ להכין עצמך גם לכשלונות. לא לבוא בציפיות שעלולות בהמשך להתבדות ולגרום לך לכאב רב. אולי באמת תהיה מאושר יותר בניו זילנד אבל מומלץ קודם לצאת לשם עם מקצוע שיאפשר לך לחיות חיים יציבים יותר, או לחילופין, לבדוק את אפשרויותיך לגבי לימודים בניו זילנד וקבלת אישור אשרת סטודנט. אבל מכיוון שכתבת שכרגע אתה מצוי במצב כלכלי דחוק יחסית, האפשרות של לימודים בניו זילנד כנראה אינה ריאלית בשלב זה. על כל פנים אני מסכימה עם ברם אולם, א' כדאי לקבל יעוץ של הכוונה מקצועית וב' חשוב להבין שיש פער בהוויה של אורח ומבקר לעומת מי שחי במקום וצריך להתמודד עם חיי היום יום. בהחלט יכול להיות שכשתחיה שם כתושב תראה שהחיים שם מזמנים אתגרים שלא צפית אותם ולא מן הנמנע שיהיו אלה אותם אתגרים איתם אתה נאלץ להתמודד היום, בישראל.

 

[אור2221]

באמת? זו המלצה כנה?

"שם לבטח תמצא עבודה בנקל". אין לך מושג מה הוא לומד, מה הדרישות להגירה לניו-זילנד, האם הוא בכלל יכול להגר לשם - וככה אתה מציע לו לפתור בעיות של חרדה חברתית וביטחון עצמי נמוך, שמסיבות שאני יכולה להבין - לא התקיימו בארץ זרה, שם אף אחד לא מכיר אותו, ובאווירה שונה לחלוטין של טיול ולא של החיים האמיתיים. אם התכוונת ברצינות, זה עוד יותר מדאיג.

 

[גרא.]

אור2221,אני מבין את הדאגה הכנה שלך.אבל אולי

במקום לבקר,תציעי פתרון לאדם הפונה לייעוץ פסיכולוגי כשהוא פוסל מראש כל טיפול כזה.אדם המאשים מדינה שלמה בכשלון שלו,ומאמין שרק בניו זילנד ימצא את הישועה..מבחינה פסיכולוגית,לפי גישה של רוטר,האמונה בהצלחה מתחלקת לשיים,מיקוד חיצוני,כאשר אדם מאמין שכל מה שקורה לו הוא חיצוני והוא אינו יכול להשפיע על מה שקורה לו(רקדן כושל הטוען שהבמה עקומה,גבר ישראלי הטוען שהמדינה שלו היא שאשמה בחוסר הצלחתו,וכו').והסוג השני דוגל במיקוד שליטה פנימי,כלומר אני אחראי למה שקורה לי (למעט מצבים0 של כוח עליון).כאשר אדם מחזיק במיקוד שליטה חיצוני,אך טבעי להציע לו טיפול פסיכולוג או אחר בכדי שישנה את האמונה שלו.אבל אם הוא דוחה על הסף אפשרות כזו? אין לי לפחות אלא להציע לו לשנות את זירת הפעולה.לרקדן ,להחליף את הבמה,ולישראלי הרואה במולדתו את הסבות לאי הצלחתו,להחליפה בארץ אחרת שהוא גמר עליה את ההלל,ומאמין ששם הכל יסתסר.והאמת? זה קרה ללא מעט יורדים גם בארה"ב,גם באוסטרליה,קנדה וכנראה גם בניו זילנד.למה לבחור הזה,להשאער כאן מתוסכל בכל יכולת למצוא פתרון כ/שהוא מתנגד לטיפול זה או אחר,כאשר הסיכוי שהוא ישתקם נמצא להרגשתו מעבר לדלת,בניו זילנד? ולכן הגבתי כפי ש/הגבתי.אני מודאג הרבה יותר מתגובות המתייחסות לעניין של הגוף,מאשר לגופו של העניין.מה יש לך אור להציע לבחור הזה בכדי שימצא את מקומו הנכון בעולם?

 

[גרא.]

תיקון טעויות,לשיים=לשניים.במקום מיקוד צ"ל

מיקום..מצטער,ככה זה שאני כותב במחשב נייד.