שלום- מחפשת רעיונות....

[עוד אחת8]

שלום- מחפשת רעיונות....

אני אם לבן בן 14 לצערי הרב כבר מגיל צעיר התחיל בשקרים שלא נעלמו וכך גם עדיין הגענו למצב שאני לא מאמינה לכלום... אני מיואשת לקחתי אותו לפסיכולוגית לפני כשנתיים אך היא סיימה ואמרה שאין סיכוי כרגע מכיוון שבכדי שטיפול יצליח צריך רצון מצד המטופל... הגיוני. ואין לו רצון.
הוא עם ליקויי למידה ודיסלקציה קשה. בפנים הוא כן ילד טוב אבל מנסה לשחק אותה קשוח...
חוששת מאוד לעתיד שלו ומרגישה שאם לא אמצא משהו -רעיון- תוכנית -איש מקצוע הנחייה משהו - זה יהייה מאוחר מידי.
בנוסף לשקרים היו גם גנבות לא קבועות האחרונה לפני כשנה.
יש לו גם קושי בלשלוט בפה שלו... ומסתבך ככה בבית הספר וכן בבית.

יש רעיון למישהו פה??

 

[הייתיאביבקיץ]

על מה ולמה הוא משקר?

 

[אימם]

ללכת ליועצת בבית הספר

לבקש ממנה להצמיד לו חונך.
יש סיכוי שלחונך בגילאים 18-19 ייפתח בגלל הקרבה לגיל

 

[רונית יונוביץ]

לאם המודאגת

אם הילד שלך לקויי למידה, וודאי הוא אובחן מתי שהוא. האם האבחון מסביר מדוע הוא משקר. האם איננו מבחין בין דמיון למציאות, האם מנסה לחפות של חולשותיו, האם מפחד ממשהו, האם הוא חלש מכדי לשלוט על עצמו? האבחנה של המניע להתנהגות חשוב לבחירת סוג הטיפול המתאים לו. אם תתני לי יותר רקע אוכל להמליץ לך על מטפל.
את צודקת שחשוב מאד לשקם אותו, ויפה שעה אחת קודם.
שיהיה לך בהמון הצלחה

 

[עוד אחת8]

תודה...

הוא אובחן בגיל צעיר מאוד האבחון לא מסביר קשר לשקרים לפי דעתי הוא זה נובע בעיקר מדימוי עצמי נמוך שאני ניסיתי ועדיין מנסה לחזק אך לצערי לא ממש בהצלחה.
עושה רושם שהתשובות שלו אימפולסיביות ואז כבר קשה לא לשנות מה שאמר... הוא לא מתוחכם ובגלל זה קל לעלות על השקרים.... השקרים יתחילו ממחיר של חולצה שקנה ,למקור כסף שיש לו,דברים שקרו ... הוא לא אלים אבל מאוד מנסה לתפוס פוזה של "קולי" מתחצץ ומדבר ממש לא לענייןבבית הספר למבוגרים. דווקא מקובל על הילדים אבל הוא לא נפגש הרבה איתם לארשעות בית ספר. אני לא בטוחה במניע... כי חלק מהשקרים ממש מטופשים ומיותרים וחלק חושב שהוא עונה מה שרוצים לשמוע וחלק הוא חושב שיעזרו לו לא להסתבך... לאחרונה הגיע עם סכין לבית הספר "לקלף תפוז" וכמובן שיקר ושיקר בנושא

 

[mykal]

ממה שכתבת עד כאן,

ההרגשה שלי--שאתם במעגל לא נכון,
שהדינמיקה ביניכם היא--הוא כל הזמן חשוד (בפוטנציאל של שקר)
הוא מקבל תגובות לגבי המעשה, כל משיג תשומת לב (תמיד שלילית)
שוב בורח אל השקר--שוב תגובה שלילית.
גם ההתענינות , למה שיקרת?/גנבת? היא בעצם תשומת לב שלילית.

השאלה מה קורה כשהכל בסדר? האם גם אז יש התענינות?
אולי יותר נכון, לא להתיחס 'לשקר', להוריד מינון בענין, לא לשים פוקוס גדול מידי בנידון.
להפך, להחמיא לו על דברים, לנסות לבנות לו תדמית אחרת.
לצורך כך, את לדעתי צריכה תמיכה והכונה. (בלעדיו).

 

[עוד אחת8]

האמת שהיחסים לרוב

בנינו ממש טובים הוא אוהב אותי ואת שאר המשפחה .. אני מנסה כל פעם מחדש להתכוונן אחרת -אני ממש לא מחפשת את השקרים אני עושה איתו דברים אחרים משיחות /קישקושים/בניה נסיעות סכ"ה יש לו משפחה מאוד תומכת ואוהבת ולהיפך כשבזמנו התעניין בציור קיבל המון פיטבקים חיוביים -עד שמורה העירה לו על משהו ומאז הוא נמנע מלצייר... אני ממש לא מחפשת את השקרים -אבל לא יכולה להתעלם כשהם מוטחים לי בפנים... אני מאוד מאמינה בשיטת אדלר בהמון היא עוזרת לי גם עם שאר הילדים אבל איתו משום מה.... משהו לא מסתדר. מרגישה שאני צריכה איש מקצוע שיוכל לפתור את הפלונטר שיש לו ואין לי בעיה -נהפוך הוא לקבל הדרכה.... אם הוא היה מסוגל לראות את עצמו מהעניים שלי הוא היה אוהב את עצמו מאוד.

 

[mykal]

לא חשבתי אחרת,

אני התכונתי--שבעצם כשהוא 'נתפס' בשקר,
כמו שכתבת, 'כאשר השקרים מוטחים בפניך'
הדינמיקה המקובלת היא--"לא יפה? מה יצא לך מזה?
יותר טוב שתגיד את האמת,, ככה כבר ממילא לא יאמינו לך,
אתה רק מפסיד, טוב הפעם נותר ונסלח ותלמד לפעם אחרת" ועוד ברשימת המשפטים המקובלים,
אם היית 'שוברת' את הצפוי הזה--ואומרת לו--
מצטערת שכך קרה לך, אתה גדול, ואחראי למעשיך,
אני סומכת עליך שתסתדר, כי אני כנראה הייתי עושה אחרת.
ולא 'מעניה' נוזפת, מחנכת--אלא 'מתרחקת' מהענין.
אולי אם היה 'נופל' ומבין שאת לא 'מארגנת' לו את הענין, ולא עושה מזה 'עסק'
אלא ההתמודדות שלו.. אולי היה מחייב אותו להתארגן אחרת.

 

[עוד אחת8]

אהבתי

 

[עוד אחת8]

אבל כשהשקר מכוון אלי...

רכלומר אם נתפס על שקר שלא קשור אלי -בבית הספר וכד' אז מתאים אבל אם הוא שיקר לי.... איזה תשובה לזה אפשר לתת?

 

[mykal]

הנה כמה הצעות,

משפט כמו--כ"כ עצוב לי, שכך 'בחרת' לנהוג.
או--מה אתה היית עושה במקומי?
או--תראה עליתי על ששיקרת--זה כבר כ"כ צפוי, שאם היית אומר אמת,
הייתי צרכה לבדוק.
או--מענין למה בחרת לשקר דוקא את זה, רוצה רעיונות 'מקוריים' יותר.

תראי, אני בטוחה שתמצאי המון משפטים.
זה פשוט מחייב אותך, לחשוב אחרת. כלומר--לא להגיע מהמקום
הפגוע/הנעלב/המרגיש 'נכשלתי' אלא מהמקום שמגלגל אליו את ההתמודדות.
ברגע ש'תיכנסי' לחשיבה כזו אני משוכנעת--שתוכלי למצוא את המשפטים המתאימים לסיטואציה.

 

[עוד אחת8]

 

[רונית יונוביץ]

עכשיו מובן למה הוא לא משתף פעולה בטיפול

תראי, יקירה, אם הבן שלך כל כך רוצה להסתיר את חולשותיו, ברור שהוא לא ירצה ללכת לטיפול, כי טיפול מיועד למי שיש בעיות והוא איננו מוכן להודות בבעיותיו.
הייתי מציעה לך לחפש לו חונך, סטודנט לחינוך או לפסיכולוגיה, או סתם בחור עם גישה חינוכית שיהיה לו מין אח בוגר כזה, שיעבוד איתו על התנהגויות נורמטיביות שייתנו לו תחושת ערך ו"קוליות" בלי לסבך את עצמו.
בהצלחה

 

[עוד אחת8]

באזור שלנו אין ממש חונכים...

ואלו שהיו היה ניסיון אך לא הצליח ומאז הוא מתנגד גם לזה

 

[רונית יונוביץ]

אז נסי למצוא מטפל גבר

מטפל גבר, פסיכולוג או מטפל באומנות יכול גם לבוא בחשבון

 

[papuchki]

כדאי לנסות גישור משפחתי

מדובר בהליך קצר ויעיל בו מגשר משפחתי מוסמך נפגש אתכם ביחד עם הנער, אצלכם בבית, ולאחר מכן מקיים גם פגישות נפרדות (המגשר עם הנער בנפרד - פרטי השיחה נותרים חסויים, והמגשר בנפרד עם ההורים - גם פרטי שיחה זו נותרים חסויים). תפקיד המגשר הוא להביא את הצדדים להגיע להסכמות שיהיו מקובלות על כל הצדדים, תוך מתן אפשרות לכל צד להעלות בפניו את כל צרכיו ורצונותיו בלי שיחשוש מתגובת הצד השני. המגשר עשוי למצוא פתרון "מחוץ לקופסה" שיענה על צרכי הנער בד בבד עם צרכי ההורים. ההליך נעשה באופן מכבד ביותר ולמעשה תורם למתבגר לתחושה של בגרות ולתחושה ש"שומעים" אותו - וזה כבר נותן מוטיבציה להמשך.

 

[עוד אחת8]

גישור - שמעתי ומכירה את ההליך (לא אישית)

אבל זה יותר מתאים כאשר יש חוסר התאמה בעניינים מסויימים ... לא יודעת מה לגישור ולשקרים...

 

[דף חדש4]

את לא צריכה "לחפש רעיונות"

את צריכה להיות מוכנה לתהליך ארוך וכואב ומתמיד של חפוש- מה קורה בבית שמביא להתנהגות כזו אצל בנך.
זה לא רעיונות, וזה לא להאשים אותו, וזה לא זבנג וגמרנו.
זה את , וזה הוא וזה האבא, אם יש אבא בתמונה.
וכולכם יחד צריכים ללכת לטפול משפחתי לבדוק- איך זה התחיל ולמה זה ממשיך.
מה היחס במשפחה לשקרים? האם עוד אנשים שומרים סודות?
מה היחס שלכם לאמת? האם יש צורך לשקר כדי לעמוד בסטנדרטים בלתי אפשריים?
מה שבטוח זה- הזמן עובד לרעתכם. ההרגל מכה שורש- וחייבים לטפל בזה עכשיו.
את צודקת שאת מודאגת
ונראה ששקרים זה חלק מהתנהגות אנטי סוציאלית כללית (הוא גם גונב).
זה לא משהו שיסתדר אם תשלחו רק את הילד לטפול.
הוא למד את זה היכן שהוא.
וכולכם (ההורים, המשפחה ) צריכים לקחת אחריות ולחולל שנוי שאתם חלק ממנו ולא רק צופים מהצד.